קשה לכתוב שהיה שבוע טוב
כאשר טובי הבנים שלנו נהרגים כל יום, ועוד ועוד משפחות מתרסקות לרסיסים. ואתמול היתה לי הסקירה הראשונה, וב"ה הכל בסדר וזה אכן נהדר, אך אי אפשר לא לחשוב על זה שאנחנו מאושרים מהחיים החדשים שמתפתחים אצלי (חמסה טפו טפו) ואצל משפחות אחרות קורה בידיוק ההיפך. חשבתי על זה שזה קצת מוזר להיות בהריון כאשר יש מלחמה ואין לנו מושג מתי ואיך זה יסתיים. אך....... כנראה אלה החיים, אך בכל זאת עוברת בי צמרצמורת שאני חושבת על זה כשאני ב"ה אלד, תהיה אולי עוד מלחמה. הלוואי ולא, יש לי עוד הרבה זמן, אך בכל זאת קשה לא לחשוב על זה. ובכל זאת עם האושר שלנו, אני חושבת גם על המשפחות האחרות, ומשתתפת בצערן הכבד.
