רק להיום אנחנו יכולים

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifרק להיום../images/Emo140.gif אנחנו יכולים../images/Emo42.gif

אני לא יכול, אנו יכולים

"מתוך בידוד ההתמכרות אנו מוצאים חברותא\אחווה של אנשים ביניהם יש קשר משותף של החלמה. אנ-איי היא כמו סירת הצלה בים של בידוד, חוסר-תקווה ותוהו-ובוהו הרסני. אמונתנו, כוחנו ותקוותנו נובעים מאנשים המתחלקים בהחלמתם." אל תודה בשום חולשה, הסתר כל פגם, הכחש כל כישלון, הישאר לבד - רבים מאתנו חיו שנים רבות לפי הגישה הזו. הכחשנו שאנו חסרי-אונים מול ההתמכרות שלנו, שהחיים שלנו הפכו לבלתי-ניתנים לניהול - למרות שכל ההוכחות הצביעו על זה. רבים מאתנו לא היו מוכנים להיכנע, עד שיהיו בטוחים כי הם נכנעים למשהו ששווה את זה. רבים מאתנו עשו את הצעד הראשון רק כאשר היו לנו הוכחות מוצקות שמכורים יכולים להחלים ב'מכורים אנונימיים'.

באנ-איי אנו מוצאים אנשים שעברו את מה שעברנו, אנשים עם צרכים כמו שלנו. הם מצאו כלים שעבדו בשבילם. מכורים אלה מוכנים לשתף אותנו בכלים אלה ולתת לנו את התמיכה הרגשית שאנו זקוקים לה בזמן שאנו לומדים כיצד להשתמש בהם. מכורים מחלימים יודעים להעריך את העזרה של מכורים אחרים, משום שהם עצמם החלימו בעזרתה. כאשר אנו הופכים לחלק מ'מכורים אנונימיים' אנו מצטרפים לחברה של מכורים כמונו, קבוצה בני-אדם שיודעים כי אנו עוזרים זה לזה להחלים.

רק להיום:

אני אצטרף לקשר ההחלמה. אמצא את הניסיון, הכוח והתקווה שאני זקוק להם - בחברותא של 'מכורים אנונימיים'. אוהבים

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo203.gifאומץ לשנות../images/Emo20.gifסכנה, עשייה../images/Emo203.gif

סיכון (סכנה), עשייה

יש אמרה עתיקה, שנאמרת בצורה קצת עקומה: "כל מה שראוי לביצוע, ראוי גם לביצוע באופן גרוע". שאיפה לשלמות, סחבת, ושיתוק, הם שלושה הדברים הגרועים ביותר בחיי, שנגרמו על-ידי ההתמכרות.

יש לי נטיה לחיות את חיי בציפייה שהעבר ישתנה. אני רוצה ליישר את כל העקולים במשך מאת שנות חיי הראשונות, ולחיות ממש את המאה השנייה של חיי. הנטייה שלי, להימנע מלקחת סיכונים, להימנע מלבצע משהו באופן גרוע, מנעה ממני לעשות את אותם הדברים שנותנים לי הכי הרבה הנאה. הנטייה שלי הזו גם מנעה אותי מליישם את מה שמפיק התקדמות. אם אסרב לבצע משימה כלשהי באופן גרוע, לא אוכל לצפות שאתקדם ואלמד לבצעה היטב. אוכל להתיימר שהמשימה שאבצע באופן מושלם, היא רק זו שלא ביצעתי בכלל.

“כל הרגשות היפים שבעולם, לא שווים בערכם לפעולה מופלאה אחת”

תזכורת להיום:

נר-אנון מלמדת אותי לקחת סיכונים, ולא לחשוב את החיים למופע חד-פעמי שהוא שיא השלמות; אלא לסדרות של ניסיונות שמהן אלמד יותר ויותר כיצד לחיות. אוהבים

 

[מכורה למכור נטו]

בוקר טוב עולם.

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifבוקר../images/Emo24.gifטוב../images/Emo24.gifעולם../images/Emo42.gif

אסירות תודה לאלוהים שאוהב אותי, על בוקר שקט ורענן אחרי לילה רגוע ושלוו. על נכונות להתחיל עוד יום של ניקיון ועשייה, על חיוכים בחוץ ובפנים, על בריאות פיזית ותחילתה של בריאות נפשית על חברותא וירטואלית וויזואלית, על חיבוקים ואהבה סביב, על פעימות הזרעים של שמחת חיים. על הכרת היבט נוסף של המושג אומץ. והרשימה שב

ארוכה.

אלוהים שלי. רק להיום - ארבעה חודשים ותשעה ימים

אוהבים

 

[אלין של הים30]

בוקר טוב../images/Emo199.gifאיזה תאריך מלחיץ היום

 

[עליזה 63]

מתוך "כל יום התחלה חדשה"

מתוך "כל יום התחלה חדשה" התהליך של שחרור בדרך כלל לא קל. עבור רבים, משמעות המילה לשחרר איננה ברורה. כיצד אנו "משחררים"? אנו משחררים כך שאנו מזיזים את תשומת לבנו מהתנסות או מאדם מסוים, ומתמקדים בכאן ועכשיו. אנו נצמדים לעבר, לכאב מן העבר, אך גם לשמחות מן העבר. עלינו לתת לעבר לעבור. ההצמדות לעבר, לכל חלק ממנו, הינה מאבק שעוטף את ההווה בערפל. אנו לא יכולים לראות את האפשרויות שהיום הזה מביא לנו, אם הראש עדין נמשך למה שהיה. השחרור יכול להיות תהליך עדין. הביטחון בכוח העליון שלנו, והאמונה שהטוב ינצח, למרות שאולי זה נראה אחרת, מקלים על התהליך. ועלינו לתת לכל התנסות להסתיים, בין אם היא טובה או רעה, בין אם היא כרוכה באהבה או בצער. עוזר אם זוכרים שכל התנסות תורמת לצמיחה שלנו ולשלמות שלנו. האני הפנימי שמכוון את דרכנו לא יתעלם משום התנסות. כול ההתנסויות הינה חלק מהמסע. ולכל רגע יש סוף, אך אף רגע לא נשכח. המסע שלי היום קשור למסע של אתמול וגם למסע של מחר. אחווה כל רגע במלואו ואהיה מוכן לרגע הבא.

 

[אופטימית7]

צהריים נפלאים לכולם/tapuzforum/images/emo24.gif

יום עמוס בעבודה,אבל טוב שכך. אוהבת/tapuzforum/images/emo24.gif