רק להיום
לחיות את הרגע

../images/Emo42.gifרק להיום../images/Emo42.gif לחיות את הרגע../images/Emo42.gif

לחיות את הרגע
"התחרטנו על העבר, פחדנו מן העתיד, ולא היינו נלהבים במיוחד מההווה."
עד שאנו מתנסים בריפוי שמתרחש כשאנו עובדים את תכנית שניים-עשר הצעדים, קשה להניח שיש לנו משהו נכון יותר מהקביעה הזו. רבים מאתנו מגיעים לאנ-איי מוכי בושה. אנו חושבים על העבר, משתוקקים תהיה איזו שהיא אפשרות לחזור אליו ולשנות אותו. הפנטזיות והציפיות שלנו על העתיד יכולות כה קיצוניות, עד שבפגישה הראשונה עם בת זוג אנו שואלים את עצמנו לאיזה עורך-דין נפנה בנוגע לגירושין. כמעט כל חוויה גורמת לנו להיזכר במשהו מהעבר או להתחיל לעשות השלכה לעתיד.
בהתחלה קשה לחיות את הרגע. עושה הרושם כאילו המוח לא יכול לעצור. קשה לנו ליהנות. בכל פעם שאנו מגלים כי המחשבות שלנו לא ממוקדות במה שקורה עכשיו, אנו יכולים להתפלל ולבקש מהאל האוהב לעזור לנו לצאת מעצמנו. אם אנו מתחרטים על העבר, אנו מכפרים על זה בכך שאנו חיים היום בצורה שונה לגמרי. אם אנו חוששים מהעתיד, אנו משתדלים לחיות היום בצורה אחראית.
אם אנו עובדים את הצעדים ומתפללים בכל פעם שאנו מגלים כי אנו לא חיים בהווה, אנו רואים שהדברים האלה נעשים פחות שכיחים. האמונה שלנו תעזור לנו לחיות רק להיום. יהיו לנו שעות, אפילו ימים, שבהם תשומת הלב שלנו תתרכז במה שיקרה באותו רגע, לא בעבר המצער או בעתיד המפחיד.
רק להיום:
כשאני חי כולי בכל רגע, אני פותח את עצמי לשמחה, שאחרת תחמוק ממני. אם יש לי בעיות, אני אבקש עזרה מהאלוהים האוהב שלי. אוהבים
 
../images/Emo140.gifכל יום ביומו - אומץ לשנות - התנתקות../images/Emo140.gif

התנתקות
אומץ לשנות
בשבילי, התנתקות קלה יחסית עם ידידים שאינם קרובים באופן מיוחד, שאין לי איתם מעורבות נפשית. שמתי לב, שכאשר יש התנתקות מצידי, קל לי להקשיב לאחרים כשהם ביקורתיים וממורמרים מבלי שתהייה להם השפעה עליי. אבל אם בני משפחתי מתנהגים באותו אופן, לעיתים קרובות, הלך רוחם נדבק גם אליי. ההתנהגות שלי מוכיחה לי שיש בידי הברירה לבחור את תגובתי לגישתם ולמצב-רוחם של אחרים.
למדתי דרך השוואת שני המצבים האלה, שבהתנתקות קיים הגורם של תשומת לב מיוחדת למצבי רוח שלי, לפני שמצב רוחו של הזולת יידבק אליי. ואז יהיה לי קל להבחין ולשמוע את השליליות ואת הזעם מבלי שאתן להם לדבוק בי. לא מן ההכרח שיהיה לי גרוע משום שמשהו שאהוב עליי מתלבט ונאבק. יידע זה מאפשר לי להניח לכולם, כולל, לעצמי, להרגיש את מה שהם מרגישים ללא התערבות.
"אנו מרפים מן הכפייה ולא נותנים להתנהגותו של אדם אחר להטריד את מחשבותינו ומתחילים לנהל חיים מאושרים יותר, חיים עם כבוד עצמי ועם זכויות, חיים בהשגחת ובהדרכת כוח גדול מאיתנו"
תזכורת להיום:
אם אמתין לרגע לפני שאתמקד במצב-רוחו של מישהו אחר, אולי אגלה שיש לי רגשות משלי שכדאי לשים לב אליהם. היום אני אחפש את הרגעים האלה על-מנת לבדוק את עצמי. אוהבים
 

NUNA10

New member
../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

האיכר והאופה . אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה. ביום מן הימים התחיל לחשוד שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות. התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד. רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין. בשעת המשפט שאל השופט את האיכר: אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן? לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה? אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר: יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה. במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם.... ככה זה גם בחיים: אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו נותנים, מידה כנגד מידה... ולפני שאנו קופצים להאשים את האחר כדאי שנבדוק טוב בציציותינו...
 
למעלה