רק להיום צל הרים כהרים

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifרק להיום../images/Emo42.gifצל הרים כהרים../images/Emo42.gif

צל הרים כהרים

"כשאנו מפסיקים לחיות כאן ועכשיו, בעיותינו נראות גדולות משהן באמת." יש בינינו כאלה שמגזימים עם הבעיות שלהם, והופכים צל הרים להרים. אפילו אלו שבינינו שהגיעו למידה מסוימת של שלווה, גילו שבזמן כלשהו בהחלמה שלהם, הגזימו בבעיה מסוימת, בלי שום פרופורציה לבעיה עצמה. ואם זה עוד לא קרה לנו - יש להניח שזה יקרה בקרוב! כשאנו רואים שאנו חושבים בצורה כפייתית על איזו שהיא בעיה בחיינו, נעזור לעצמנו מאוד אם נזכיר לעצמנו את הדברים הטובים שיש לנו. אולי אנו פוחדים שלא יהיה לנו כסף לשלם את החשבונות בסוף החודש. במקום לשבת ליד מחשבון, ולחבר שוב ושוב את כל החובות שלנו, אנחנו יכולים לעשות מאמץ להקטין הוצאות. בעקבות חשבון נפש קטן כזה, אנו יכולים להמשיך בדבר שבו עלינו לעסוק ולהזכיר לעצמנו כי כל עוד אנו באים לפגישות, הכוח העליון והאוהב ידאג לחיים שלנו. יש לפעמים בעיות גדולות באמת, אבל אנחנו לא צריכים ליצור בעיות כאלה. אמונה באל אוהב, כפי שאנו מבינים אותו, תעזור לנו להעמיד את הבעיות שלנו בפרספקטיבה נכונה. אנחנו לא צריכים ליצור תוהו ובוהו כדי שתהיה לנו התרגשות בחיים שלנו. ההחלמה שלנו מספקת לנו אינספור הזדמנויות אמיתיות וממשיות שבהן אנחנו יכולים להתנסות בהתרגשות ומתח. |שמשרק להיום:

אבחן את הבעיות שלי בצורה מציאותית ואראה שרובן בעיות שוליות. אניח להן להישאר כך, ואיהנה מההחלמה שלי. אוהבים

 

[אלין של הים30]

בוקר טוב../images/Emo23.gif

 

[סוזי10]

שבת שלום

בתור מכורים כל רגש מכפיל את עוצמתו, כאב כעס אין לנו פורפורציות. כמו כן גם רגשות חיוביים .

 

[NUNA10]

../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif

חמין לשבת. סבא היה נוהג להשתתף בעצמו בהכנות לשבת. בבוקר יום ו' היה נכנס למטבח ומבקש "לשים כתף" ולסייע לסבתא. אמרה לו סבתא: " לך מכאן. מקום זה אינו ראוי לך. אתה רב של עיר ואם בישראל, וראוי לך לשבת בחדרך ליד הגמרא". אמר לה סבא: " רוצה אני להתחלק עמך במצווה, אבל סבתא לא רצתה להתחלק עמו בטורח." עמד סבא והזכיר לה את כל החכמים והגדולים בעמנו שנהגו להשתתף בעצמם בהכנות לשבת: רבא מלח את הדגים, רב חסדא היה מחתך סלק, רבא ורב יוסף היו מבקעים עצים, רבי זירא היה מדליק קסמים... וסבתא שומעת ולא מתרצה. לבסוף טען כנגדה: "את מדברת כמיכל בת שאול, שבזה למלך דוד שכרכר ורקד לפני ה' כאשר העלו את התורה לירושלים...". סבתא ידעה כי כבד היה עונשה של מיכל בת שאול שביזתה את דוד, שה' מנע ממנה פרי בטן. נסתתמו טענותיה, והסכימה להתחלק עם סבא במצווה, ומאז בערבי שבת עמדו שניהם במטבח. סבתא טורחת ומבשלת, וסבא נכנס ויוצא, עוזר בכל מלאכה, ומעמיד את החמין על הכיריים. בבית סבא היו החמין המאכל העיקרי של שבת, ובהם הייתה מתברכת עקרת הבית בפני בני ביתה ואורחיה. חמין שעלה יפה- ראו בהם זכות לעקרת הבית. חמין שהקדיחו או שלא נתבשלו דיים, הביאו קלון לעקרת הבית. אבל סבא שהתחלק עם סבתא במצווה , התחלק עמה גם באחריות להצלחת החמין. עלו החמין יפה הייתה זו זכותה של סבתא, שידעה מה וכמה לשים בקדירה. לא עלה יפה, הייתה זו אשמתו , שהרי בטלן הוא ואינו יודע כיצד שמים קדירה על הכיריים, וכיצד מכוונים את האש. ומעשה והיתה שמחה בבית, ובאו אורחים רבים לשמוח עמנו. לרוע המזל לא עלו החמין יפה. בעלת הבית האשימה את עצמה, שבעוונותיה הרבים לא זכתה לתת אוכל טעים לאורחיה, ואילו האורחים טענו שרק הם עצמם אשמים, שהרי כל אחד יודע את מעלות החמין של בעלת הבית. אלא מה, מדוע לא עלו יפה דווקא הפעם ? בוודאי שהם האשמים, משום שאינם ראויים לחמין טובים. וכך נחלקו הדעות בין האורחים ובין בני הבית במי יש לתלות את האשמה. ושאלו את סבא. צחק סבא ואמר: לא סבתא אשמה ולא אורחיה. רק אני אשם. וכאשר תמהו ושאלו מדוע, סיפר להם כי הוא נוהג להעמיד את החמין על הכיריים ומכיוון שהוא בטלן הניח את הקדירה בצד והתבשיל לא נאפה כראוי.

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo213.gifשבצ'לום../images/Emo213.gif ותודה נונה../images/Emo140.gif

 

[NUNA10]

../images/Emo42.gif בוקר טוב ../images/Emo42.gif

ב ו ק ר ט ו ב ! ! ! ושבת שלום לכולםםםםםםםםםםםםםם שבת נעימה וחמימה .