שרשור דוגמאות ל:

TheGreatNut

New member
../images/Emo42.gifשרשור דוגמאות ל:

"מישהו מתכוון א', כותב ב', השני קורא ג', מבין ד'" קדימה, תנו דוגמאות
 

TheGreatNut

New member
נניח ש...

הייתי עד היום ב-9 גנים ציבוריים ברחבי ת"א ופחות או יותר נהנתי בכולם. אני אומר למישהו: "אני אוהב את הגנים של ת"א", כאשר הכוונה שלי היא שלמעשה - הייתי עד היום ב-9 גנים ציבוריים ברחבי ת"א ופחות או יותר נהנתי בכולם. מי שקורא את זה מפרש לדוגמא שאני:
אוהב גנים.
לא אוהב גנים מחוץ לת"א.
אוהב את הגנים בת"א - הכוונה לגני חובה לילדים עם גננת וכו'...
הייתי בכל הגנים בת"א ואני מאוד אוהב אותם.
 

TheGreatNut

New member
נניח ש...

גיליתי שאלי שיקר לי, מבלי שבדקתי את זה איתו (כלומר, שייתכן שהוא לא שיקר לי). אני מאוד כועס ורוצה להוציא קצת את הכעס שלי אז אני אומר לשגיא - "אלי שקרן". שגיא מפרש לדוגמא:
שאלי שיקר לי הרבה מאוד פעמים.
שאלי שיקר לו והוא לא ידע את זה.
שאני טיפש משום ששגיא מכיר את אלי וחושב שהוא לא קשרן.
שלאלי יש מחלה שהוא חייב לשקר.
שאלי אדם רע.
 

TheGreatNut

New member
נניח ש...

אני מייעץ למישהו לשים לב למשהו מסויים משום שאני רוצה בטובתו ולראייתי זה יקדם אותו למקומות טובים ובריאים יותר. הנמען יכול לפרש את העצה כך:
אני חושב שהוא לא שם לב לדברים.
אני חושב שהוא עשה משהו לא בסדר.
אני נוזף בו.
אני חושב שאני מבין יותר ממנו.
אני חושב שאני טוב יותר ממנו.
 
נניח ש...

אני אומר למישהו שהוא חמוד. הוא חושב שאני מתכוון שהוא חמוד. אני אומר למישהו שיביא לי כיסא. הוא מבין שאני רוצה שהוא יביא לי כיסא. אני אומר למישהו שיש לו חיפושית על החולצה. הוא חושב שאני מתכוון שיש לו חיפושית על החולצה. === אני רק מדגיש את העניין שחוסר ההבנה לא חייב להיות ברור ויוצא דופן. אפילו כשאנחנו מבינים בצורה מעולה אחד את השני, כל אחד מבין את מה שהוא מבין לפי איך שהוא חווה את העולם. כך אני רואה את זה עכשיו, כמובן שזה לא נכון. כמובן שזה נכון. אני לא מרכז היקום, אבל אני מרכז התפישה שלי. לא מכיר עדיין משהו אחר.
 

דנדאיזם

New member
מדען, מתמיטקאי ופילוסוף

נוסעים ברכבת בהולנד. באחו רועה לה פרה חומה. אומר המדען: יש פרות חומות בהולנד" המתמטיקאי נד בראשו ואומר: "יש לפחות פרה אחת חומה בהולנד" הפילוסוף מסתכל עליהם, נאנח ואומר: "יש לפחות פרה אחת בהולנד שלפחות צד אחד שלה חום"
 
התנך על פי פרשנות חזל.

תמיד חייה כוזב התנך האלמוני בתחושת החמצה אולי בגלל שנגמר לו הדיו, וע``כ עם התפשטות הדפוס אנו מגלים שכוזב התנך כתב x ולדברי הפרשנים התכון ל y
 
למעלה