rachel malasa
New member
../images/Emo42.gifI Wanna Hold You../images/Emo42.gif פרק 18../images/Emo42.gif
וואו! אני מתגעגעת לפורום הזה, אינלי זמן בשיט, הלימודים האלה חונקים אותיץ..... שלושה מבחנים+בוחן.... ועוד עבודה.. נו טוב...נשרוד [נשרוד=השרדות=נעמה
]
בפרקים הקודמים:
אלכס סיפרה לדאגי שהיא עוזבת, דאגי הזמין אותה להישאר אצלם, אמא של אלכס הסע לשבועיים של עבודה מחוץ לעיר, מה שמשאיר את אלכס לבד ביית... היא מנצלת את ההזדמנות לצאת לסיבוב הופעות של מקפליי.. ******** ******** "אלכס!" שמעתי צעקות מלמטה בחלון, זה היה הארי. השעה הייתה שבע וחצי בבוקר, רוב השכונה הייתה שקטה יחסית בשעות האלו. "אני יורדת!" צעקתי חזרה. "בוא תיכנס" "היי," אמרתי בהתנשפות, ירדתי עם המזוודה, והתיק השחור הזרוק שלי על גבי. "מוזר." הארי אמר בכניסה לבית. "למה מוזר?" "את בת." "טוב ששמת לב באמת." אמרתי בהתפעלות. "לא, התכוונתי, חשבתי שתביאי יותר מזוודות. "הארי, זה לשבועיים, לא לנצח. אני לא עוזבת היום." "רגע." הוא עצר אותי. "מה?" נעמדתי מולו. "מה זאת אומרת 'אני לא עוזבת היום?'" באתי לומר לו שאני עוזבת, אבל עצרתי את דבריי. "סתם. לא משנה." "אוקיי." "איפה כולם?" "שם." הוא אמר והצביע למעבר לדלת הפתוחה, והצביע על אוטו שחור. "זה לא נראה כמו האוטובוס הרגיל שלכם." "אני יודע. אנחנו נוסעים לאוטובוס בעזרת הרכב הזה." "אוקיי." הוא לקח מידי את המזוודה, נעלתי את הבית, ודחסתי את המפתח לכיסי. "היי חבר'ה." אמרתי ונכנסתי פנימה. "בוקר טוב." ענו כולם במקהלה. נכנסתי פנימה למושה האחורי והתיישבתי ליד דאגי. "היי יפה. בוקר טוב." הוא לחש לי לאוזן. "בוקר אור." אמרתי גם אני ונישקתי אותו נשיקה קטנה בלחי. הנהג התניע, כעבור רבע שעה נסיעה שאלתי את דני אם זה הרכב שבו ניסע כל אורך סיבוב ההופעות. "לא מה פתאום!" הוא ענה בביטול. "אנחנו נוסעים בזה." הוא אמר והצביע על אוטובוס גדול שחנינו לידו. "אה, האוטובוס המפורסם." "בדיוק" טום ענה לי. "קדימה חברה, בואו." דני זירז אותנו. יצאנו מן הרכב, בלי למשוך תשומת לב יתרה, ועלינו לאוטובוס. האוטובוס, נראה בדיוק כמו כל אוטובוס רגיל, רק שמבפנים הוא היה נראה כמו בית. מסך טלוויזיה, ספה בצבעים שחור-צהוב, פלייסטיישן וכמה משחקי וידאו מסודרים, מיטות בצד השני ונראה לי אפילו מטבח קטן. "אז מה את אומרת?" טום שאל אותי כשהתיישב על הספה. "ואוו, אחלה. ממש עולם קטן." "קדימה חבר'ה. לעלות, אני רוצה עוד להספיק לעשות אתיכם חזרה במקום ההופעה." זה היה ג'יימס האמרגן שלהם. "היי אלכס," הוא שם לב לקיומי לכמה דקות. "אני שמח שהצטרפת. לבנים קצת לא יזיקו לבלות בחברת בחורה." דאגי נראה נבוך לרגע. "הוא תמיד כל כך נמרץ?" שאלתי כשירד מהאוטובוס. "אה, יש לו רגעים." דני ענה לי בקול עייף. "אני הולך לנוח, לא ישנתי בלילה." הוא אמר והתקדם אל פנים האוטובוס. "אז עכשיו נוסעים לאוקספורד?" שאלתי ת דגי שהתיישב ואני לידו. "כן." נסיה של 45 דקות, שקטה, ומחר בערב יש הופעה." "אה." הנהג התניע, והתחלנו בנסיעה. אני הארי דאגי וטום צפינו בסרט, והוא התחיל לשעמם אותי לאט-לאט. "בואו נעשה משהו מעניין." "כמו מה? אנחנו באוטובוס. מה כבר יש לעשות?" הארי שאל. "דני עדיין ישן?" "נראה לי שכן." דאגי אמר. ניגשתי למיני מקרר שהיה בצד ובדקתי את תוכנו. "מה את עושה?" טום שאל בדאגה. "כיף." אמרתי והצאתי את הקצפת שהייתה בפנים. "אה, אני קולט אותך, בואו.," אמר דאגי והוציא מן המקרר כמה מלפפונים, 2 פחיות סודה ולקח גרב מן התיק של הארי. התקדמו אל עבר דני שהיה נראה שלב ביותר. "אני אתחיל, ואז תעצבו את זה בסדר?" לחשתי וכיוונתי את הקצפת אל עבר פניו של דני, לאט לאט באתי ללחוץ ואז. בום. אני נפלתי על דאגי שנפל מרגלו של הארי שהייתה מאחוריו, טום נחת על ישבנו של דני, ודני קם בבהלה. "אונס!!!!!!!1" הוא צרח. "מה אתם עושים פה?" הוא שאל כשראה אותנו נפולים על יד המיטה. "אה, פסל?" טום שלף משפט לא מוצלח. "למה נעצרנו?" שמתי לב פתאום. "הכל בסדר שם?" זו הייתה צעקתו של ג'יימס. "מה קרה?" דני צעק בחזרה. "הגלגל, מתברר שכמה פושטקים זרקו נעצים בכביש, התפוצץ הגלגל." "ואין גלגל רזרבי?" "לא כרגע, אז בואו רדו בינתיים, נזמין רכב חלופי שיבוא." ירדתי למטה, הנוף היה עוצר נשימה. "על מה את מסתכלת?" דאגי לחש מאחורי. "על הכל. זה יפיפה. כאילו מותר רק ללחוש." סגרתי את רוכסן המעיל שלי, הרוח נשבה לפתע בחוזקה. "בואי, נחזור קר פה." עלינו למעלה בחזרה, לרגע תקפה אותי עייפות, והלכתי לאותו חדר שבו דני היה. נשכבתי על המיטה והרגשתי איך עיניי נעצמות לאט. נרדמתי. ****** הרגשתי רפרוף שפתיים על האף. "קומי עורי ישנונית." זה היה דאגי. "נרדמת." "כן הייתי עייפה. מה הרכב עדיין לא הגיע?" " הוא כבר פה לקח לו זמן למצוא אותנו." ירדנו למטה, הבטתי שוב באותו נוף של קודם, רק שעכשיו השמיים היו כתומים צהובים, היה ניתן לראות עוד את השמש. עלינו לרכב וכעבור חצי שעה הגענו למלון באוקספורד. "את מוכנה?" שאל אותי טום. "למה?" ואז הבנתי למה הוא התכוון. ********* ********* למכות הלקאות, סודות, סליחות התבכנויות על זה שלאלכס זה קורה ולכם לא, אתן מוזמנות להגיב פה-כל תגובה תתקבל בברכה.
וואו! אני מתגעגעת לפורום הזה, אינלי זמן בשיט, הלימודים האלה חונקים אותיץ..... שלושה מבחנים+בוחן.... ועוד עבודה.. נו טוב...נשרוד [נשרוד=השרדות=נעמה
