rachel malasa
New member
../images/Emo42.gifI Wanna Hold You../images/Emo42.gifפרק 5.
אממ עוד פרק >< ישלכן מזל שזכרתי שנאי צריכה לשים היום פרק. היום הזה היה כ"כ משעמם דרך אגב.
ועוד משהו [~חופרת אני~] סתם שיר שנראה לי יתאים :] Avril Lavigne-My World ************ ************ "היי" אמרתי לו שוב. "היי" "היי" עניתי לו בחזרה שוב. "היי" "טוב אתה מוכן להפסיק עם זה?" "למה זה דווקא היה מאוד משעשע" "אותי דווקא לא כ"כ" "הגברת ביקשה להפסיק, האדון מפסיק" "אז זאת הדרך שלך להתחבא ממעריצים ופפראצי?" "איזו דרך?" אמר בזמן שקרא למלצר. "אתה יודע, בגדים כהים, משקפי שמש, כובע גרב חמוד" "אמ.. את יודעת-" הוא עצר את דבריו לרגע. "אני אקח קפה ו.."הוא הביט בי. "שוקו חם, בבקשה" "שוקו חם". אמר למלצר והמשיך בדבריו. "אני לא מנסה להתחבא מהם, אני פשוט, איך ננסח את זה? משתדל להראות את פני בפומבי" "חח אוקי." התבוננתי סביב. היה אפשר להרגיש את החורף באוויר. לא היה לנו כ"כ על מה לדבר, הוא לא אמר מילה על מה שדיברתי איתו, אז במסנג'ר. מוזר. הרגשתי אותו מסתכל עליי. "מה?" אמרתי לו. "מה? 'מה?'" "מה? 'מה?מה?' " "את מבלבלת אותי." "גם אני את עצמי." "אז בואי נפסיק" "אוקיי" "הפסקנו?" "הפסקנו" אמרתי, וצחקנו. לפתע חשכו עיניו, ומחק החיוך מעיניו. "מה..מה קרה?" הוא לא ענה לי, רק השאיר כסף לחשבון החזיק לי את היד ומשך אותי לרכב שחור,ונכנסנו אליו. "צלם" "איזה צלם?" "צלם פפארצי" "ניסה לצלם אותך?" "כן" "מגניב" "מגניב? תאמיני לי זה לא כזה כיף כמו שזה נראה." אמר ונשען על מושב הרכב. אני לא יודעת למה ,אבל פשוט באותו הרגע אני התחלתי לצחוק. "למה את צוחקת?" "לא יודעת.." "זה לא מצחיק" "זה דווקא כן" אמרתי והוא התחיל לצחוק איתי. "טוב, כפיצוי על המרדף, פגישה משותפת" "מה זאת אומרת משותפת?" אמרתי וניסיתי להירגע מהצחוק שתקף אותי כמה דקות לפני כן. "משותפת, הלהקה, אני, ואת." שתקתי לרגע. "שאתה אומר הלהקה אתה מתכוון..לטום, הארי ודאגי?" "כן, לשלושת הטיפשים האלה." "אה" "וכשאת אומרת 'אה' את מתכוונת ל..?" "לכן. אני חושבת" "אז קבענו" "קבענו" "יום.." הוא ניסה לחשוב. "חמישי?" הצעתי לו. "חמישי זה מצוין." "שעה.." אמרתי גם אני באותה נימה. "6?" הוא הציע. "6 זה מצוין." "יופי" "מגניב" אמרתי בחיוך והרגשתי את הלב שלי רוקד בזמן שהסיע אותי הביתה. *** הגעתי הביתה מחייכת כולי. "אלכס הכול בסדר?" אמא פנתה אליי בזמן שנכנסתי הביתה. "כן, כן הכול בסדר, אפילו מצוין." "למה את כ"כ מאושרת?" "בגלל שבימים האחרונים היו לי את הפגישות הכי יפות ב-18 שנים בהם אני חיה" "ואפשר לדעת מי המאושרת?" "המאושר" תיקנתי אותה, "את באמת רוצה לדעת?" "אם לא אכפת לך אז כן" "את זוכרת את הידיד שלי שאני מדברת איתו?" "מייקל?" "לא מייקל, לא הוא. את הידיד הוירטואלי שלי" "ההוא שגרם שנה שעברה להיתקע מול המחשב חמש שעות?" היא הרימה גבה. "כן" "את רוצה לומר לי שנפגשת איתו?! השתגעת?!!" "לא, לא, אימא. תקשיבי, את רוצה לדעת מי הוא? הוא לא היה מוסכן את זה אני יכולה להבטיח לך." "איך את יכולה להבטיח לי?" "כי זה דני." "דני הדוור?" "לא! אוף. זה דני ג'ונס" "השם מוכר לי...זה לא ההוא מהלקה הזאת שיש לך את הדיסקים שלהם?" "כן, זה הוא!" שמחתי סיף סוף שהיא זיהתה אותו. "אה , נחמד לך" "זה כל מה שיש לך לומר לי?" "כן, תיהני איתו "היא אמרה והלכה לה לחדר. מוזרה. *** -באותו יום מאוחר יותר- הטלפון צלצל. "הלו" עניתי באופטימיות יתר. "אלכס אני לא מאמינה שלא אמרת לי!!!" "לא אמרתי לך מה?" "את לבד בבית?" "כן, אימא שלי יצאה. למה?" "רבע שעה ואני אצלך!" היא ניתקה את הטלפון. -רבע שעה מאוחר יותר- "מה היה כ"כ דחוף?" אמרתי לה בזמן שנכנסה לבית בפראות. "זה" היא אמרה בקול, ודחפה לפנים שלי עיתון. "מה זה?" "תפתחי עמוד 16, מדור רכילות, למעלה בדף." מיהרתי לפתוח בעמוד המבוקש. בעמוד התנוססה תמונה שלי ושל דני יושבים ביחד בבית הקפה. "אני לא יודעת מה לומר" התחלתי לגמגם. "אני יודעת מה תגידי: 'איך לעזאזל נפגשת עם דני ג'ונס?" ************* ************* זה נראה לי די ארוך יחסית לפרק הקודם, אתן לא חושבות
תגובות ייתקבלו בברכה
אממ עוד פרק >< ישלכן מזל שזכרתי שנאי צריכה לשים היום פרק. היום הזה היה כ"כ משעמם דרך אגב.
