../images/Emo42.gif../images/Emo29.gifדואט שביר של אהבה ../images/Emo63.gif
שקט סביבה..שעת בוקר מוקדמת ,מין שעה שרק הציפורים משכימות הקום עדות לדמעה האחרונה שזלגה לה על הלחי ... הלילה הקודם הותיר אותה חסרת נשימה ..מעצבות פנימית התעוררה לשלווה .. לריח הגשם באוויר.. הטבע מחוץ לחלונה עמד שניה לפני התחדשות ופריחה וכך גם היא הרגישה בתוכה ..משהו עומד להתחדש היא הרגישה זו בכל איבר בגופה..עדיין ערה, שכבה שם במיטתה כמו ממאנת להפרד מתחושת הביטחון שעטפה אותה שם.. כן ..זה הוא שמשרה עליה את אותה השלווה ..בראשה עדיין חלקיקי התפרצות הר הגעש של אתמול ..הר געש של רגש שפרץ לו החוצה בלהבות של אש שאיימה לשרוף ולכלות כל חלקה טובה....דמעה נוספת נספגה לה בכרית הפעם זו היתה דמעה של אושר ,של רגש כה עמוק ..בזרועותיו האש כבתה .. והיא הצליחה לגעת שוב ..במה שכל כך אהבה ..נגעה ברגש טהור כמו הגשם הראשון ... בוהה בחלון ..שמיים אפורים וכמו העולם עמד מלכת עוצר נשימתו בעוד הם אוחזים זה בזו ..יודעים שעמדו בעין הסערה ..הלכו על פי הר הגעש.. והיקום כולו עצר נשימתו בעוד הם אוחזים ..שלא ליפול .. הוא אחז בידה ..והיא שהפחדים בליבה עצרו מבעדה להושיט את שלה ..בכתה בתוכה על הדבר הטהור הזה שמונח בידה ..כה צלול וטהור ..ושביר כמו טיפת גשם .. כן..שביר זו המילה שצפה בראשה ... רגש כה שביר ..ליבה מתמלא בתשוקה לעטוף את ליבו וליבה ..בקטיפה רכה ,מוגנים ..כנבט זעיר עטוף בין רגבי אדמה ממתין לגשם ראשון ..ובשעת זריחה דמעותיה היו הגשם הראשון .. דמעות שקופות ושבירות ..כמו הרגש שלה אליו ..שקוף . מולו אינה חוששת להיות טיפה שקופה ..והוא חודר אליה כקרן אור ..יחדיו הם מפיקים קשת ...קשת של רגשות .. שרועה שם..מתכרבלת לה בריפיון מוחלט מתחת לשמיכה החמה ..רוחות קרירות נושבות מהחלון ..חיוך קטן עולה בזיות פיה "איזה מחשבות חולפות להן בראשי כמו להקת ציפורים נודדות "...ציפורים...כן , שני עופות מוזרים אנחנו ,היא חושבת בליבה ...אוהבים את תחושת המעוף ..כל לילה עפים יחדיו לאור ירח וכוכבים ..עד עלות החמה .. ציפור נולדה לחופש..היא יודעת בליבה שהקטיפה הרכה שבה היא כה רוצה לעטוף אותם ..תהא כשלשלאות על נשמתו ..הרי לחופש נולד.. היא יודעת ..היא לא תכבול ,היא תעוף שם לצידו .. לאורך לילות ולאור הזריחות ..לידו . עטופה בקולו ..מרגישה איך נשמתה עטופה במשהו רך ..חם ..ושלו שניהם רעדו בלילה שעבר..רעד של פחדים עמוקים ..של כאב .. ומתוך הפחד עלו רעידות אחרות ..רעידות של הלב שצועק את שמו .. שביר ..כל כך ,הלב שלי ושלו ...וליל אתמול נמלא רסיסים ושברים.. עם אור ראשון ..אספו רסיס רסיס ..במעשה אהבים..טיפות זלגו מעינה כמה רוך ועדינות הרגישה באותו הרגע ...הוא אסף אותה אליו בין ידיו ..חשה איך לאט לאט משב רוח רענן שוטף את ליבה .. וכמו מלטף את פניה ומוחה דמעותיה שיר מתנגן בראשה..שיר שנוגע בה בכל המקומות הנכונים וחיוך מתפשט לה בלב..ומחשבות וזכרונות עולים בה כעת כמו נזכרת בעונה שלמה ..שניה לפני שמתחילה עונת גשמים שתביא עימה שחרור מרוחות וסופות קיץ חמות עוצמת עיניה ומתרפקת על הרגש החם שמתעורר בה ..כמו במטה של קסם דמעות יבשו ובלב שרק ליל אמש איים להשבר לאלף רסיסים קטנים מונח לו חיוך שלו ..היא אהבה את הנגיעות שלו ..הוא נגע בה כפסנתרן מוכשר הפורט על קלידי הפסנתר ..מפיק מתוכה מנגינות של אהבה דואט שביר..של אהבה טהורה ..והיא יודעת שזו אהבה ללא תנאי היא תיתן את נשמתה ..ולא תבקש מאום בתמורה .. בליבה שוכנת לה התמורה הגדולה ביותר שיש בעולם אהבה כנה ......היא רועדת רעד קל כשהוא לוחש לה " היייי יו אני אוהב אותך" היא מסתובת על צידה מושכת כלפי מעלה את השמיכה ..רוצה עוד דקה..לשמר את התחושה .. עוצמת עיניים והמילים באוזנה ..חודרת לנשמתה ומחוללות בה מחול של פרפרים .. היא עונה .."אוהבת אותך"...והוא מן הסתם לא יידע לעולם את כל שחשבה בלילה שחלף ..כשהיא עטופה שם באהבתו בין זרעותיו קרני שמש מבצבצות להן מבעד לעננים האפורים..ציפור בחלון נושאת זרד במקורה..מנסה שם על אדן החלון לבנות לה קן...היא שוכבת לה שם בשלווה מביטה במחזה שהעולם מעלה ויודעת ...שקן חם יש לה בלב..החורף כבר חולף לו בשערי הזמן.. היא רוצה ..כל כך רוצה ..שהרגע הזה ..לא ייגמר רוצה לחוש בו ..להרגיש אותו..להטמע בו..לאהוב אותו .. כל דקה ..כל שניה ..נשמרת בליבה ..היא יודעת שכל רגע שביר ..כל כך שביר ליבה נצבט..מין כאב מתוק של הלב שמכיל בתוכו אהבה כה קסומה .. זו אהבה שמעבר למילה הכתובה .. הוא מרגיש את המילים שנכתבות לה בלב ..ושם בליבה כל לילה מחדש נכתבים שירי אהבה שלא יכתבו על נייר שלא יישלחו לעולם .. אך בדרך לא דרך יגיעו לנמען דואט שביר של אהבה ....
שקט סביבה..שעת בוקר מוקדמת ,מין שעה שרק הציפורים משכימות הקום עדות לדמעה האחרונה שזלגה לה על הלחי ... הלילה הקודם הותיר אותה חסרת נשימה ..מעצבות פנימית התעוררה לשלווה .. לריח הגשם באוויר.. הטבע מחוץ לחלונה עמד שניה לפני התחדשות ופריחה וכך גם היא הרגישה בתוכה ..משהו עומד להתחדש היא הרגישה זו בכל איבר בגופה..עדיין ערה, שכבה שם במיטתה כמו ממאנת להפרד מתחושת הביטחון שעטפה אותה שם.. כן ..זה הוא שמשרה עליה את אותה השלווה ..בראשה עדיין חלקיקי התפרצות הר הגעש של אתמול ..הר געש של רגש שפרץ לו החוצה בלהבות של אש שאיימה לשרוף ולכלות כל חלקה טובה....דמעה נוספת נספגה לה בכרית הפעם זו היתה דמעה של אושר ,של רגש כה עמוק ..בזרועותיו האש כבתה .. והיא הצליחה לגעת שוב ..במה שכל כך אהבה ..נגעה ברגש טהור כמו הגשם הראשון ... בוהה בחלון ..שמיים אפורים וכמו העולם עמד מלכת עוצר נשימתו בעוד הם אוחזים זה בזו ..יודעים שעמדו בעין הסערה ..הלכו על פי הר הגעש.. והיקום כולו עצר נשימתו בעוד הם אוחזים ..שלא ליפול .. הוא אחז בידה ..והיא שהפחדים בליבה עצרו מבעדה להושיט את שלה ..בכתה בתוכה על הדבר הטהור הזה שמונח בידה ..כה צלול וטהור ..ושביר כמו טיפת גשם .. כן..שביר זו המילה שצפה בראשה ... רגש כה שביר ..ליבה מתמלא בתשוקה לעטוף את ליבו וליבה ..בקטיפה רכה ,מוגנים ..כנבט זעיר עטוף בין רגבי אדמה ממתין לגשם ראשון ..ובשעת זריחה דמעותיה היו הגשם הראשון .. דמעות שקופות ושבירות ..כמו הרגש שלה אליו ..שקוף . מולו אינה חוששת להיות טיפה שקופה ..והוא חודר אליה כקרן אור ..יחדיו הם מפיקים קשת ...קשת של רגשות .. שרועה שם..מתכרבלת לה בריפיון מוחלט מתחת לשמיכה החמה ..רוחות קרירות נושבות מהחלון ..חיוך קטן עולה בזיות פיה "איזה מחשבות חולפות להן בראשי כמו להקת ציפורים נודדות "...ציפורים...כן , שני עופות מוזרים אנחנו ,היא חושבת בליבה ...אוהבים את תחושת המעוף ..כל לילה עפים יחדיו לאור ירח וכוכבים ..עד עלות החמה .. ציפור נולדה לחופש..היא יודעת בליבה שהקטיפה הרכה שבה היא כה רוצה לעטוף אותם ..תהא כשלשלאות על נשמתו ..הרי לחופש נולד.. היא יודעת ..היא לא תכבול ,היא תעוף שם לצידו .. לאורך לילות ולאור הזריחות ..לידו . עטופה בקולו ..מרגישה איך נשמתה עטופה במשהו רך ..חם ..ושלו שניהם רעדו בלילה שעבר..רעד של פחדים עמוקים ..של כאב .. ומתוך הפחד עלו רעידות אחרות ..רעידות של הלב שצועק את שמו .. שביר ..כל כך ,הלב שלי ושלו ...וליל אתמול נמלא רסיסים ושברים.. עם אור ראשון ..אספו רסיס רסיס ..במעשה אהבים..טיפות זלגו מעינה כמה רוך ועדינות הרגישה באותו הרגע ...הוא אסף אותה אליו בין ידיו ..חשה איך לאט לאט משב רוח רענן שוטף את ליבה .. וכמו מלטף את פניה ומוחה דמעותיה שיר מתנגן בראשה..שיר שנוגע בה בכל המקומות הנכונים וחיוך מתפשט לה בלב..ומחשבות וזכרונות עולים בה כעת כמו נזכרת בעונה שלמה ..שניה לפני שמתחילה עונת גשמים שתביא עימה שחרור מרוחות וסופות קיץ חמות עוצמת עיניה ומתרפקת על הרגש החם שמתעורר בה ..כמו במטה של קסם דמעות יבשו ובלב שרק ליל אמש איים להשבר לאלף רסיסים קטנים מונח לו חיוך שלו ..היא אהבה את הנגיעות שלו ..הוא נגע בה כפסנתרן מוכשר הפורט על קלידי הפסנתר ..מפיק מתוכה מנגינות של אהבה דואט שביר..של אהבה טהורה ..והיא יודעת שזו אהבה ללא תנאי היא תיתן את נשמתה ..ולא תבקש מאום בתמורה .. בליבה שוכנת לה התמורה הגדולה ביותר שיש בעולם אהבה כנה ......היא רועדת רעד קל כשהוא לוחש לה " היייי יו אני אוהב אותך" היא מסתובת על צידה מושכת כלפי מעלה את השמיכה ..רוצה עוד דקה..לשמר את התחושה .. עוצמת עיניים והמילים באוזנה ..חודרת לנשמתה ומחוללות בה מחול של פרפרים .. היא עונה .."אוהבת אותך"...והוא מן הסתם לא יידע לעולם את כל שחשבה בלילה שחלף ..כשהיא עטופה שם באהבתו בין זרעותיו קרני שמש מבצבצות להן מבעד לעננים האפורים..ציפור בחלון נושאת זרד במקורה..מנסה שם על אדן החלון לבנות לה קן...היא שוכבת לה שם בשלווה מביטה במחזה שהעולם מעלה ויודעת ...שקן חם יש לה בלב..החורף כבר חולף לו בשערי הזמן.. היא רוצה ..כל כך רוצה ..שהרגע הזה ..לא ייגמר רוצה לחוש בו ..להרגיש אותו..להטמע בו..לאהוב אותו .. כל דקה ..כל שניה ..נשמרת בליבה ..היא יודעת שכל רגע שביר ..כל כך שביר ליבה נצבט..מין כאב מתוק של הלב שמכיל בתוכו אהבה כה קסומה .. זו אהבה שמעבר למילה הכתובה .. הוא מרגיש את המילים שנכתבות לה בלב ..ושם בליבה כל לילה מחדש נכתבים שירי אהבה שלא יכתבו על נייר שלא יישלחו לעולם .. אך בדרך לא דרך יגיעו לנמען דואט שביר של אהבה ....
