../images/Emo42.gif../images/Emo5.gif
(האייקונים ששמתי בנושא להודעתי מתייחסים למזג אוייר הצח הקריר ממש כמו זה ששורר בוודאי באלפים הרחוקים- אני זוכרת פשוט כמה אבא שלי סבל וסובל ממזג אוויר חם...) קודם כל שוב המון תודה לכל האנשים הבאמת נפלאים פה . אתמול שוחחנו עם הרופאה של אבא שלי : מצבו התייצב בינתיים-היא הייתה אצלו אתמול ושלשום) בדיקות הדם שלו יצאו בסדר ורק בשתן יש לו כל הזמן זיהום שלא עוזב אותו...גם עצם העובדה שהוא בקושי מוכן לשתות משהו לא עוזרת וגם העובדה שהוא מחובר לקתטר לא מוסיפה..בקיצור כופים עליו לשתות מאז שלושום לפחות בקבוק שלם של מים מינרליים ביום.ההנחה שלה היא שכל ה"טירוף" של הימים האחרונים נבע כנראה כתוצאה מהתייבשות. הוא חזר לישון בלילות ומצב רוחו השתפר אך לא התאבון. בית האבות הרפואי שהיה אמור לקבל את אבא שלי הודיע לרופאתו שכרגע מכסת החולים ה"כבדים" מלאה ושאין באפשרותם לקלוט אותו..אני בקשר עם יו"ר אחת האגדודות של הטרפצת בצרפת (אגב- אישה מ-ד-ה-י-מ-החולה בטרפצת בעצמה מזה 10 שנים -היא נמנית עם זקני הטרפצת כיוון שחלתה בגיל50) שכבר מאתמול במאמצים קדחתניים לעזור לנו למצוא מקום שיוכל לקבל את אבא... כך שאני מחזיקה אצבעות שכל החמ"ל (כפי שקוראת לזה סיאמית
) פועל במלוא "המרץ". אורית, אני הולכת לפסיכולוג מצוין, לא מטעם הקופה (זה מישהו שמאוד הומלץ ושעזר מאוד לכמה אנשים קרובים לאמא שלי) תראו איזה צירוף מקרים..הסתבר שאמא שלו היתה חולה בטרפצת גם (אף אחד מהמהליצים כלל אמא שלי לא ידעו על זה) אומנם חולה מאוד "קלה" כיוון שנפטרה בשיבה טובה ו"רק" סבלה מגרירת רגלה מדי פעם.אני "מגרשת שדים" בעזרתו והוא מאוד עוזר לי. רורומי לשאלתך, איך אני מתמודדת עם העבודה עם כל מה שקורה כרגע?! העבודה שלי היא המקום היחידי שטוב לי להיות בו מכיון שרק שם אני מסוגלת להתרכז במה שאני עושה: הראש שלי כל כך עסוק במה שאני צריכה לעשות (אני עובדת מול עיתונים ומשרדי פרסום) שאני כמעט ולא חושבת על הבעיות שלי...זה אולי מדהים אבל זה כך.מה גם שהבוסים שלי מגלים המון רגישות וגם שאר האנשים שעובדים איתי ושיודעים מה אני עוברת מאוד מאוד בסדר איתי..לגבי בוסיי אני אפילו חייבת לציין שהופתעתי מאוד לטובה מהם. מה שכן , אני השנה אמורה לסיים את התזה שלי (לתואר השני) וכבר כמה חודשים שאני לא מסוגלת להתרכז בלימודים שלי..כלום. וזה מאוד בעייתי אך נצטרך להתגבר גם על המחסום הזה איכשהו. ושוב נסחפתי להודעה באורך של מגילת אסתר... מאחלת לכולנו קצת גשם ורוח.. נשיקות לכולכם
(האייקונים ששמתי בנושא להודעתי מתייחסים למזג אוייר הצח הקריר ממש כמו זה ששורר בוודאי באלפים הרחוקים- אני זוכרת פשוט כמה אבא שלי סבל וסובל ממזג אוויר חם...) קודם כל שוב המון תודה לכל האנשים הבאמת נפלאים פה . אתמול שוחחנו עם הרופאה של אבא שלי : מצבו התייצב בינתיים-היא הייתה אצלו אתמול ושלשום) בדיקות הדם שלו יצאו בסדר ורק בשתן יש לו כל הזמן זיהום שלא עוזב אותו...גם עצם העובדה שהוא בקושי מוכן לשתות משהו לא עוזרת וגם העובדה שהוא מחובר לקתטר לא מוסיפה..בקיצור כופים עליו לשתות מאז שלושום לפחות בקבוק שלם של מים מינרליים ביום.ההנחה שלה היא שכל ה"טירוף" של הימים האחרונים נבע כנראה כתוצאה מהתייבשות. הוא חזר לישון בלילות ומצב רוחו השתפר אך לא התאבון. בית האבות הרפואי שהיה אמור לקבל את אבא שלי הודיע לרופאתו שכרגע מכסת החולים ה"כבדים" מלאה ושאין באפשרותם לקלוט אותו..אני בקשר עם יו"ר אחת האגדודות של הטרפצת בצרפת (אגב- אישה מ-ד-ה-י-מ-החולה בטרפצת בעצמה מזה 10 שנים -היא נמנית עם זקני הטרפצת כיוון שחלתה בגיל50) שכבר מאתמול במאמצים קדחתניים לעזור לנו למצוא מקום שיוכל לקבל את אבא... כך שאני מחזיקה אצבעות שכל החמ"ל (כפי שקוראת לזה סיאמית
