בקשות שאלות טענות

[שלינקה]

שאלה על התוכנית "חדר מלחמה"

ראיתי את הסידרה רק עכשיו, וכשהסתיים פרק תשיעי הבנתי שאני לא לגמרי מבינה משהו, ואולי תוכלו לענות לי: בסופו של דבר, רענן פיטר את גלית ואת סורק, או לא? תודה מראש וסליחה על השאלה ההזויה

 

[little27]

"להיות ישראלי" - למישהו יש את זה?

 

[חופשייה על הבר 1]

אנא עזרתכם יצירת קשר עם מפיק התכנית

כיצד ניתן ליצור קשר עם מפיק התוכנית? יש בידי הצעה לראיון בתכניתו.

 

[רק ט ו ב]

מחפשת את הטור מלפני 3-4 שבועות בערך

יאיר כתב על השוני בין הגברים לנשים - כי ההסתכלות שלהם שונה. מישהו יכול להשיג אותו? תודה מראש.

 

[tamara666]

מתי תסודר התקלה??

כבר חודשים שאי אפשר לראות את קטעי הוידאו של התוכניות. האם זו תקלה זמנית או "קבועה"? האם יש תקווה לשוהים בחו"ל שמאוד רוצים לראות את התוכנית ולהרגיש קצת בבית?

 

[תהילה מסחררת]

../images/Emo43.gifבקשות../images/Emo43.gifשאלות../images/Emo43.gifטענות

לכאן

 

[שפי האחת]

יום הזכרון

שלום רב, הייתי מבקשת להעלות נושא כאוב לו אני מנסה לתת במה בכמה חזיתות. אני אחות שכולה מזה 36 שנה, ואחי קבור בקרית שאול. נוצר מצב עגום שהורים שכולים מבוגרים אינם יכולים להגיע לחלקת קבר יקיריהם מכמה סיבות שנראות לי לעין: 1. חלק גדול מהחניה הקרובה לכניסה שמורה לאישי ציבור ופוליטיקאים וכבר בשעות מוקדמות אין גישה למקום מטעמי בטחון וכו'. 2. אין הסעות פנימיות בתוך הבית קברות (מה שנקרא "שאטלים") עבור אותם הורים, שקברו את יקיריהם לפני כל כך הרבה שנים ואין סיכוי שיצליחו להגיע לחלקת הקבר. 3. בכל שנה "מרחיקים" את חלקת הקבר בתוםך שטח בית הקכרות עלי די כך שיוצרים יותר ויותר מסלולים לכוחות הבטחון שאמורים לשמור על אותם פוליטיקאים ואישי ציבור שבאים לנאום ואול גם להראות את עצמם . הייתי מאד מבקשת אוזן קשבת לנושא ויותר מכל - אפשרות להגיד את הדברים בקול רם כך שיגיעו למקום הנכון, לאנשים הנכונים/המשפיעים/ ובעיקר האכפתיים. כי אם נניח שיום הזכרון קיים עבור המשפחות אז איך אלה, שקברו בן לפני 30 שנה ומעלה אמורים להגיע? האם חשוב לתת סקירה עיתונאית על איזה עיתונאי הגיע, לאיפה ומה אמר? או באמת להקדיש את היום הזה למשפחות השכולות? ולהקדיש מחשבה מעמיקה ורצינית לנושא. אני מודה מראש למי שקיבל והתייחס למכתבי זה. בברכה, יהודית רייכר 0525263621 [email protected]

 

[תהילה מסחררת]

../images/Emo39.gif אני מאוד מקווה שהאנשים

"הנכונים" קוראים כאן. בהצלחה

 

[שפי האחת]

ג'יבריש

ההודעה הגיעה בג'יבריש, תוכלו לשלוח שוב? רב תודות

 

[תהילה מסחררת]

שוב

לצערי אינני יכולה לענות על זה. התקלה היא של רשת ולא מתפוז. ניתן לפנות ל"צור קשר" באתר הבית של רשת ולהפנות את התלונות (המוצדקות!). מצטערת, אבל אין ביכולתי לעזור יותר. מילי.

 

[bob11]

להיות ישראלי - יאיר לפיד

להיות ישראלי - יאיר לפיד להיות ישראלי.לפתוח טלוויזיה בלילה ולראות שבמקום "רמבו 3" משדרים סרט מתח מקומי,בהשתתפות כולנו. לקוות שאין שם אף אחד שאתה מכיר,לשמוח שאין שם אף אחד שאתה מכיר,להתבייש ששמחת. להמשיך להסתכל על המסך למרות שאתה יודע מה תהיה התמונה הבאה. להגיד "לפני שבועיים הייתי שם,זה לא ייאמן". להרגיש שניצלת למרות שלא היית אפילו קרוב. לעשות סיבוב בבית בשתיים בלילה,להסתכל בשקט איך הילדים ישנים. לחשוב שככה,מתחת לשמיכות,הם שוב ניראים קטנים פתאום. להיות ישראלי. לדעת שקרה משהו לפי השירים ברדיו.להרהר,רק לעצמך,שדווקא בפיגועים יש את השירים הכי יפים. להבין שאם הקריין אומר "יש נפגעים" הוא מתכוון בעצם שיש הרוגים,וש"אנוש" פירושו נאבק על חייו. לשאול את עצמך מה זה בדיוק "נפגעי הלם" ולהבין לבד אחרי כמה שניות מחשבה. לטלפן למשפחה למרות שמאוחר ולשאול מה נשמע כאילו סתם. ללכת לקניון כאילו יצאת למילואים,ללכת למילואים כאילו יצאת למלחמה. להגיד "אם היה לי טיפת שכל,הייתי עובר לאוסטרליה", אבל לא להתכוון ברצינות. לריב טיפה יותר עם מי שאתה חי איתו,אבל לא להודות בפני עצמך שזה בגלל המתח. להיות ישראלי. להגיד "צריך להכנס בהם",בלי לדעת במי בדיוק. להגיד,"זה לא יכול להמשך ככה",אבל לחשוש שאולי ככה זה בדיוק יימשך. להגיד,"צריך לכבוש את עזה" רק בשביל לשמוע את עצמך אומר את זה. להבין שאין פתרון פשוט,אבל לקוות שאולי בכל זאת יש. להקשיב לתוכניות רדיו שבהן אנשים מתקשרים אנשים ואומרים דברים איומים,לחשוב שזה מוכיח כמה התדרדרנו,אבל קצת לרצות להתקשר בעצמך. לזכור שכבר סמכת בחיים על יותר מידי מנהיגים שאכזבו אותך אבל למכור לעצמך שאולי יש עוד מישהו. להגיד לעצמך שהגיע הזמן לכתוב צוואה,אבל לא לעשות את זה. להיות ישראלי. להרגיש באמצע היום עייפות בלתי מוסברת,שמתחילה בכתפיים ואז יורדת לאורך עמוד השדרה. ל היות חילוני ששואל מה עם אלוהים,או דתי ששואל מה עם צה"ל. להגיד "בתאונות דרכים מתים יותר",אבל לא להיות בטוח שזה עדיין נכון. לעשות חשבון שאחרי ירושלים וחיפה בטח יגיע התואר של תל אביב. לכעוס כשאומרים "פיגוע מתוחכם" כי אפילו המחמאה הזו לא מגיעה להם. לפגוש חבר ששואל אם שמעת שג`ורג` הריסון מת ולשוב שהוא חי על המאדים. לדעת,ידיעה ברורה ומשתקת,שבתוך יום,מקסימום יומיים,יתברר לך שהכרת מישהו שמת. ואם לא זה,אז מישהו שמכיר מישהו. להיות ישראלי. לומר,"שלומי טוב,המדינה חרא". להתחיל משפטים במילים "חוץ מהמצב". לבטל נסיעות כי זה לא הזמן,ואז לנסוע בכל זאת כי לעזאזל הכל. להיזכר משום מה ברבין. לגלות שאף פעם לא דיברת עם הבן שלך על המלחמה ההיא ולהשבע שתמצא לזה זמן. לרצות ללכת לסרט הגרוזיני שכולם מדברים עליו,כי בא לך משהו ישראלי. לאכול קצת יותר מהרגיל ,לקום מאוחר,ואז לרוץ,לשים לב שכולם מספרים בזמן האחרון בדיחות. לדעת שכל זה מסמל משהו,אבל לא להיות בטוח מה. להיות ישראלי. להרגיש שהמדינה קצת גדולה עליך. להחליף משפטים מוכרים עם אנשים זרים,לשמוע משפטים זרים מאנשים שחשבת שאתה מכיר היטב. לשמוע את ראש הממשלה מדבר על "נושר עמידה" ולהבין,באיחור,שהכוונה אליך. להתנחם בזה שהשנה לפחות יורד גשם. לעמוד ליד החלון עם כוס תה ולחשוב,לראשונה זה שנים,כמה יפה מצד אלוהים לנקות ככה את העולם. להסכים לקבל צ`ק דחוי,כי גם זה קשור למצב. לשבת בלילה עם החשבונות ולהחליט שמוכרחים להצטמצם. להסתכל בתמונות במקום לקרוא את העיתון. להיות ישראלי. להיות אדם קצת טוב יותר ממה שחשבת שאתה מסוגל להיות. http://66.249.93.104/search?q=cache:IEikA2Gt4uoJ:sf.tapuz.co.il/forum.asp%3Fforum%3D1187%26firstmsg%3D105+%22%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%22~%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%93&hl=iw&ct=clnk&cd=5

 

[תהילה מסחררת]

תודה רבה ../images/Emo9.gif

הוסף למאמרי הפורום

ואגב אתה חדש כאן?

 

[little27]

תודה. תודה תודה