Harel Israel
New member
../images/Emo44.gif ביקורת - שי גבסו ../images/Emo44.gif
באוגוסט 2003, בגמר תוכנית בשם "כוכב נולד", היה המתמודד שי גבסו רק בן 19. באותה תוכנית הוא שאג "ערב טוב ניצנים", לקח את המקום ה-3 והמכובד אחרי שקיבל קצת יותר מ-330 אלף קולות, כשלפניו הגיעו 2 בנות שאף אחד לא ממש הכיר - שירי מימון ונינט טייב. מאז עברו 3 שנים שבהן עבר הרבה על גבסו: הוא הוציא אלבום בכורה בשם "ארים ראשי" שמכר מעל ל-20 אלף עותקים (ועליו קיבל אלבום זהב), היו לו כמה להיטים ("יום ועוד יומיים" ו"המילים החסרות"). מאוחר יותר הוא זכה בפסטיבל השירים של ישראל ב-05` (עם השיר "מישהו גדול"), ועכשיו הוא מתמודד עם האלבום השני שלו – שלא מספיק שזה מלחיץ סתם כך, כיוצא "כוכב נולד" זה מלחיץ אף יותר. במקור אמור היה האלבום לצאת בסביבות חג הפסח האחרון, אחרי ששיר הנושא שלו ("במקומי") הפך ללהיט. גבסו לא היה מרוצה מהתוצאה הסופית, ולכן החליט לדחות את צאת האלבום כדי להיכנס בחזרה לאולפן ההקלטות ולערוך את השינויים המתבקשים, לדעתו. כאמן וכשותף להפקה המוסיקלית של האלבום (לצידו של תומר הדדי) יכול היה גבסו להרשות לעצמו את הדחייה הזו, ועכשיו כשהאלבום כבר נמצא בחנויות אנחנו מקבלים את גבסו רציני, אישי ובוגר מתמיד. לא פוחד מפוליטיקה בחוברת האלבום מוצגות תמונות של שלטים שמכוונים להתנחלויות שונות, דבר שלא מותיר שום צל של ספק לגבי דעתו הפוליטית של גבסו. לאורך האלבום אפשר למצוא כמה התייחסויות שונות לכך, למשל בבלדה "בחוץ כבר יש סימנים של שקיעה": "בחוץ כבר יש סימנים של שתיקה/ ואצלי עוד מעט/ המדרכות מראות שינוי בנדידה/ זו בריחה, בריחה/ על יד הבית נותר חלום אחד/ הוא לא הולך/ גם אם הוא לבד". בישראל זהו סיכון גדול למפורסמים להביע דעה פוליטית, בעיקר אם אתה זמר מתחיל - אך גבסו לא עשה זאת בצורה בוטה בכלל ולכן לא נראה שמישהו התרגז בגלל זה. אחד השירים המרגשים והמעניינים באלבום הוא הלהיט "תגידי לי את", שיר לזכרה של ליאת גבאי ז"ל שנרצחה בפיגוע ב-94`. במקור נכתב השיר על ידי יאיר בן שלום שהיה מפקדה של ליאת בצבא והוא החליט להנציח את זכרה בכתיבת השיר. בשירותו הצבאי של גבסו היה בן שלום במעלה שרשרת הפיקוד שלו, והוא החליט לפנות אל הכוכב העולה עם מילות השיר, שבהמשך שוכתב ע"י גבסו ובן שלום. התוצאה היא שיר כנה ומרגש, שהצליח לגרום להוריה של ליאת להזיל דמעה. לא זמר של אלבום אחד 3 השירים האחרונים באלבום הם מעין רצועה אחת שמחולקת לשלושה. זה מתחיל ברצועה האינסטרומנטלית והדרמטית "בחוץ כבר יש סימנים של שקיעה" (כן, שני שירים עם אותו שם) שעוברת אל הבלדה המצוינת "ביקשתם שאשיר לכם מילים" שבסיומה מעבר חד ל"במקומנו", שלכל אורכו נשמעים כינורות דרמטיים. לא משנה לי אם הייתה מטרה כלשהי בעניין הזה כיוון שהיא עשויה היטב ומגישה דבר מעניין שלא יצא לי להיתקל בו כבר זמן רב. ההצלחה של האלבום הקודם הייתה מובטחת. בכל זאת, הוא יוצא אחת התוכניות המצליחות ביותר בטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות, הוא קיבל חשיפה ענקית והקהל השתוקק לשמוע אותו עם חומרים מקוריים. עכשיו, עם אלבומו השני, הוא מוכיח את עצמו גם כיוצר רציני (הוא כתב והלחין את האלבום כולו) שעושה שירים טובים ולא רק כזמר של להיטים. גבסו כבר כוכב ונשאר לו רק להמשיך בדרכו הנוכחית כדי להבטיח קריירה ארוכה ומשגשגת. ערן איצקוביץ (שי גבסו, "במקומי", אן.אם.סי) לקוח מתוך קומונת המוזיקה שלי כולם מוזמנים
באוגוסט 2003, בגמר תוכנית בשם "כוכב נולד", היה המתמודד שי גבסו רק בן 19. באותה תוכנית הוא שאג "ערב טוב ניצנים", לקח את המקום ה-3 והמכובד אחרי שקיבל קצת יותר מ-330 אלף קולות, כשלפניו הגיעו 2 בנות שאף אחד לא ממש הכיר - שירי מימון ונינט טייב. מאז עברו 3 שנים שבהן עבר הרבה על גבסו: הוא הוציא אלבום בכורה בשם "ארים ראשי" שמכר מעל ל-20 אלף עותקים (ועליו קיבל אלבום זהב), היו לו כמה להיטים ("יום ועוד יומיים" ו"המילים החסרות"). מאוחר יותר הוא זכה בפסטיבל השירים של ישראל ב-05` (עם השיר "מישהו גדול"), ועכשיו הוא מתמודד עם האלבום השני שלו – שלא מספיק שזה מלחיץ סתם כך, כיוצא "כוכב נולד" זה מלחיץ אף יותר. במקור אמור היה האלבום לצאת בסביבות חג הפסח האחרון, אחרי ששיר הנושא שלו ("במקומי") הפך ללהיט. גבסו לא היה מרוצה מהתוצאה הסופית, ולכן החליט לדחות את צאת האלבום כדי להיכנס בחזרה לאולפן ההקלטות ולערוך את השינויים המתבקשים, לדעתו. כאמן וכשותף להפקה המוסיקלית של האלבום (לצידו של תומר הדדי) יכול היה גבסו להרשות לעצמו את הדחייה הזו, ועכשיו כשהאלבום כבר נמצא בחנויות אנחנו מקבלים את גבסו רציני, אישי ובוגר מתמיד. לא פוחד מפוליטיקה בחוברת האלבום מוצגות תמונות של שלטים שמכוונים להתנחלויות שונות, דבר שלא מותיר שום צל של ספק לגבי דעתו הפוליטית של גבסו. לאורך האלבום אפשר למצוא כמה התייחסויות שונות לכך, למשל בבלדה "בחוץ כבר יש סימנים של שקיעה": "בחוץ כבר יש סימנים של שתיקה/ ואצלי עוד מעט/ המדרכות מראות שינוי בנדידה/ זו בריחה, בריחה/ על יד הבית נותר חלום אחד/ הוא לא הולך/ גם אם הוא לבד". בישראל זהו סיכון גדול למפורסמים להביע דעה פוליטית, בעיקר אם אתה זמר מתחיל - אך גבסו לא עשה זאת בצורה בוטה בכלל ולכן לא נראה שמישהו התרגז בגלל זה. אחד השירים המרגשים והמעניינים באלבום הוא הלהיט "תגידי לי את", שיר לזכרה של ליאת גבאי ז"ל שנרצחה בפיגוע ב-94`. במקור נכתב השיר על ידי יאיר בן שלום שהיה מפקדה של ליאת בצבא והוא החליט להנציח את זכרה בכתיבת השיר. בשירותו הצבאי של גבסו היה בן שלום במעלה שרשרת הפיקוד שלו, והוא החליט לפנות אל הכוכב העולה עם מילות השיר, שבהמשך שוכתב ע"י גבסו ובן שלום. התוצאה היא שיר כנה ומרגש, שהצליח לגרום להוריה של ליאת להזיל דמעה. לא זמר של אלבום אחד 3 השירים האחרונים באלבום הם מעין רצועה אחת שמחולקת לשלושה. זה מתחיל ברצועה האינסטרומנטלית והדרמטית "בחוץ כבר יש סימנים של שקיעה" (כן, שני שירים עם אותו שם) שעוברת אל הבלדה המצוינת "ביקשתם שאשיר לכם מילים" שבסיומה מעבר חד ל"במקומנו", שלכל אורכו נשמעים כינורות דרמטיים. לא משנה לי אם הייתה מטרה כלשהי בעניין הזה כיוון שהיא עשויה היטב ומגישה דבר מעניין שלא יצא לי להיתקל בו כבר זמן רב. ההצלחה של האלבום הקודם הייתה מובטחת. בכל זאת, הוא יוצא אחת התוכניות המצליחות ביותר בטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות, הוא קיבל חשיפה ענקית והקהל השתוקק לשמוע אותו עם חומרים מקוריים. עכשיו, עם אלבומו השני, הוא מוכיח את עצמו גם כיוצר רציני (הוא כתב והלחין את האלבום כולו) שעושה שירים טובים ולא רק כזמר של להיטים. גבסו כבר כוכב ונשאר לו רק להמשיך בדרכו הנוכחית כדי להבטיח קריירה ארוכה ומשגשגת. ערן איצקוביץ (שי גבסו, "במקומי", אן.אם.סי) לקוח מתוך קומונת המוזיקה שלי כולם מוזמנים