../images/Emo44.gifנקודות אור וגאווה../images/Emo17.gif
18:18 עכשיו, נקודות אור.
לה לה לה, לירון הנעימה את זמני בשבוע שעבר. זה היה נחמד, דו"ח מיוחד ועוגת קינמון עם תה.
בני דודים שלי באו לבקר (אחד עם חברה שלו, אני ממש אוהבת אותה, הם צריכים להתחתן) וגם אח שלי הגיע יותר מאוחר עם חברה שלו, והיה כיף שהם פה.
יומולדת לחברה שלי באיזה פאב בת"א, היה מצחיק ממש ולפגוש אנשים ישנים קצת, שבעצם הם לא ישנים בכלל כי הם בחיים שלי כלכך הרבה שנים ואני יודעת שישארו שם גם אם יש הפוגות. זה בדיוק כמו שחברה שלי אמרה על חברה אחרת שלנו, שהיינו חברות הכי טובות בתיכון ועכישו זה קצת יותר מנותק: שתמיד אפשר לדבר איתה, ובעצם, כולנו תמידי כולות לדבר אחת עם השניה, גם אם הרבה זמן לא, תמיד אפשר לחזור וזה יהיה כמו תמיד, כמו בית. והיה ממש מצחיק ולא עישנו!!! אתם לא מבינים כמה כיף זה לצאת מפאב ולא להסריח מסיגריות. איזה מעולה.
חפירות של איזה שעה, אבל טובות כאלה, עם מישהו שמבין ומקשיב ואםשר לצחוק יחד על דברים, גם אם הם כואבים. וזה היה כיף ממש. אפילו אם כל הרכבת מכירה את חיי הפרטיים עכישו
[האייקון הזה יצא לי אינסטנקטיבית] י ר ו ש ל י ם ! אפילו שכל מי שהייתי אמורה להפגש איתו הבריז לי, פגשתי אנשים אחרים
והיה לי כיף רק מעצם היותי שם וללכת ברחובות ולנשום את האוויר ולהרגיש את הקור שהוא יבש ועוטף ולא חונק כמו הקור הלח פה במרכז. אבל זה דורש גם פירוטים ספציפיים, אז"
האנשים שפגשתי, מצחיק כמה אנשים מהיחידה שם
. וחברים שלא ראיתי הרבה זמן.
ספרים, חנויות, הרבה הרבה דפים עם ריחות ישנים, איזה כיף זה לנבור. אז יש לי עכשיו ארבעה ספרים חדשים, כולם באנגלית: את הסיפור שאינו נגמר (שכלכך אהבתי כשהייתי קטנה ואינ חיבת לקרוא שוב), את Mrs. Dalloway (עם ההקדשה הכי יפה בעולם, בספרדית, מ-1958), Franny and Zooey של ג'יי די סלינג'ר (כי לא היה את 9 סטוריז) ועוד אחד של שני ספיורים קצרים של אנטואן דה סנט-אכזיפרי.
ודיסקים, היה ממש קשה להחליט (במיוחד כי לא הרשתי לעצמי לקנות משהו יקר), ואיזה כיף זה חנויות דיסקים שאוהבות מוזיקה, מרגישים את זה בפנים. אז יש לי שוב את BFP (כי שלי שרוט והוא היה ממש זול. מצד שני, אין מצב שאני אתן את העותק המקורי שלי, כי הוא העותק המקורי שלי, והוא עבר איתי כלכך הרבה), ואת The Last Waltz של The Band, שכלכך מרגישים את הכיף של כולם שם בכל צליל. ואת Radio Ethiopia של פאטי סמית', היא פשוט כיפית. וביום שלישי קניתי סינגל של פיג'יי, עם ביסיידס! פשוט אין לי כוח לפתוח לזה סעיף חש, נגמרו לי האייקונים
.
ואם כבר מוזיקה, אז הקשבתי השבוע לאלבום לייב של ג'וני מיטשל, Miles of Aisles, אני ממליצה לכולם לקחת אתנחתא מהחיים ופשוט להתמכר לו. הקול שלה שמיימי, יופי מזוקק. וגם היה טורי בבית קפה הקבוע שלנו, זה היה מפתיע.
שיעור ציור, ופתאום הבדים נראו אפשריים, והפחד עדיין קצת היה שם אבל בתור מניע ולא בתור משתק. וזה היה טוב, לרשום בגדול הפעם, ופחם. אמנם הצבע הרס קצת, אבל בדיוק בשיעור הזה המורה אמר שאין משהו שאי אפשר לתקן, אז נראה אותו מתקן את זה בשבוע הבא
.
סופסוף נתנו את מתנת היומולדת לידיד שלי, אחרי שכבר איזה חודש אנחנו מנסים להפגש כולם יחד ולא מצליחים לארגן את זה. הוא ממש שמח, וזה היה ממש כיף. ואם כבר, אז חברה שלי חזרה מהופעה של ראיןן אדאמס, שהוא הטורי שלה, והיא כלכך באופוריה (ואז בדאון, אבל אני מבינה את זה) והיה כיף לראות אותה עם הניצוץ הזה בעיניים. והזמנתי לה מתנה את הדיסק שחסר לה ואי אפשר להשיג בארץ. ועוד מפגשים עם חברים, שעושים לי לצחוק.
בעבודה היה נחמד, עם האנשים בעיקר (כי העבודה עצמה לא הייתה יעילה במיוחד), וזה כיף שלא צריך להיות שומדבר מיוחד ועדיין יעשה לי טוב להיות איתם. הפסקות קפה והפסקות פאטיו טעימות (עם סיידר וקרמבו!) וערב הווי כזה של העבודה, ובננה בראד או סתם שטויות כאלה. לא יודעת. זה נחמד.
הופעה של יהודית רביץ! במסגרת העבודה, אבל היה כיף ואפילו רקדתי קצת, לא יכולתי להשאר אדישה. טוב, אין לי כוח לכתוב יותר. נראה לי שחפרתי מספיק. עכשיו 20:43 כי באמצע הלכתי לארוחת ערב והתקלחתי, אז זה קצת בהמשכים. שיהיה לנו שבוע מואר וכיפי, עם חנוכה! יאי! וגשום. הלוואי. שבת שלום
. רעות - תכתבי
.
18:18 עכשיו, נקודות אור.
