../images/Emo41.gif../images/Emo140.gifאני כותבת על ההופעה../images/Emo189.gif../images/Emo41.gif
אז הגעתי לצוותא איזה שעה לפני הזמן כדי למכור את הדיסקים... הרבה שאלו לפני ההופעה אם אני אהיה פה גם אחרי ההופעה, אמרתי להם ברור, אבל אחרי ההופעה תצטרכו להזדרז כי הם יחטפו.. וצדקתי הם פשוט נחטפו.. זה היה ממש כיף.. "תביאי לי שניים", "אני רוצה שלושה"..
... חבל שלא היו לי עוד דיסקים
.. אין ספק שמי שיוצא מהופעה כזאת ואין לו את הדיסק, ישר קונה.. בפעם הבאה נביא יותר... לא חשבתי לרגע שאני אשאר עם דיסקים שלא ימכרו... זה הרי לא הגיוני.. רק צריך להאמין.
ולהופעה עצמה..
אז התיישבתי לי בשורה חמש, כסא 7 (מספר המזל שלי
). זאת הפעם הראשונה שאני יושבת בצוותא ולא בשורה הראשונה (חוץ מפעם אחת שישבתי שורה שנייה..חח.. לפני איזה 8 שנים בערך.. יש לי בצוותא כסא קבוע).. בכל מקרה אצל קרן זה לא נוח לשבת בשורות הראשונות כי היא יושבת גבוה ואז צריך להרים כל הזמן את הראש.. בקיצור.. הלכתי על שורה 5... רק כשקרן עלתה (לבד) לבמה קלטתי את הבחירה בכיסא ובשורה.. זה פשוט היה ממש מול קרן.. מה שבהתחלה גרם לי למבוכה קלה
.. אני לא כ"כ אוהבת שמסתכלים עליי יותר מדי בהופעה.. ורק אח"כ זה הפכה להיות חוויה מדהימה.. כי הרגשתי כאילו זאת הופעה פרטית רק בשבילי, לא יודעת אם אני יכולה להסביר את זה במילים, אבל זה באמת היה מדהים
.. ואם לא היו מדברים איתי כל הזמן בשני צידיי (או רוקדים..חח) אז הייתי שקועה בהופעה ושוכחת מהעולם לשעה... ההופעה נפתחה עם השיר המדהים "
רצה הביתה"
שמשום מה חוץ מהפזמון רוב המילים שזכרתי היו בעצם די המצאה שלי..חח.. כל השיר פתאום נשמע לי כ"כ אחרת כשאני יושבת בכסא ומסתכלת לעיניים של קרן כשהיא שרה את זה ולא מטיילת לי במדרגות ומחפשת מקום לשבת כמו בהופעה הקודמת... מקסים... "
זמנים משוגעים..." לפני שקרן ממשיכה היא מוודאת שאבא שלה יושב ומדליקים את האורות
באולם לקבל אישור מ"אבא".. כי מסתבר שלא נשארו מקומות פנויים באולם (מפתיע?...לא!!), זה בסדר הוא יושב. אפשר להמשיך... אני רק אספר על כמה דברים מיוחדים בשירים כדי שלא "יהרגו"
אותי, אני מצנזרת את עצמי וזה קשה..
לא ידעתי איך יהיה השינוי מוויולה (גליה חי) שאנחנו רגילים לה כל הופעה לצ'לו (מאיה בלזיצמן) פתאום... אבל אין על מאיה היא פשוט מדהימה וזה גם נשמע ככה... "
איתי"- שאני מודה אבל ממה התרגשתי
שכל הקהל שר את זה איתה.. אני זוכרת באיזה הופעה בתמונע שביקשנו שוב את איתי, וקרן אמרה שכשתשירו את זה כמו את לשם....(חוץ מהשולחן הזה שכבר די שולט.. זה היה השולחן שלי כמובן)... חחח.. ועכשיו זה באמת היה.. אני התרגשתי... ולא רק בשיר הזה, בהרבה מהשירים הקהל שר וזה היה ממש מרגש וכיף. והסינגל הבא..."
שמעון השכן" הרבה בקהל הכירו את השיר ... והוא זכה למחיאות כפיים סוערות... ובהמשך ישיר ל"
על שפת הכנרת" שמקבל אפילו יותר מחיאות כפיים
... טוב, כבר אמרתי שזה חייב להיות הסינגל אחרי שמעון, נכון? בחיי זה השיר שקיבל הכי הרבה מחיאות כפיים לדעתי. "
ואת"- זכרתי את כל המילים בפעם הראשונה, לא יודעת למה, אבל אף פעם לא ממש נקלט לי השיר הזה.. יותר נכון יצירת האומנות המדהימה הזאת..
"
עוד יום" – רק בשיר הזה הבנתי ממש איזה תוספת אדירה יש למאיה ב... השיר הזה פשוט היה בביצוע הכי טוב ששמעתי אותו עד היום.. ממש היה כיף לשיר אותו ולשמוע אותו כמובן.. העיבוד קצת היה שונה וממש אהבתי...
קרן מציגה את הנגנים: מיקי ורשאי בקונטרה בס, רון אלמוג בתופים (מ"הדורבנים") ומאיה
מקבלת תשואות כפי שאף אחד לפניה לא קיבל על הבמה (חוץ מקרן כמובן) וקרן מסתכלת על מיקי ושניהם במבט המום ולא מבין והיא אומרת לו.. שזה בגלל שהיא בחורה ויש פה הרבה גברים כי היא בחורה ויותר גברים באים לראות, בגלל זה מאיה מקבלת הכי הרבה כפיים, אל תיקח את זה אישית.. ובנימה מתבקשת זו אני צועקת בפעם הראשונה והאחרונה בחיים שלי "מיקי, תעשה לי ילד"... חחח.. זה פשוט היה כ"כ מתבקש... היא סיימה עם "
אם אלה החיים".. . ומה עם השיר שלי אני תוהה.. אין לי כוח לחכות להדרן.. אם כבר חצי הופעה הייתה לפי הסדר של הדיסק.. אז היה צריך להתחיל עם "זאת שבמקומי"
שפותח את ההדרן (אני מוחה.. למרות ששומרים את הטוב ביותר לסוף...) ובצליל הראשון של השיר הזה סימנתי לצדדיי, לא להפריע לי.. זה שיר שפשוט אין לי מילים להגדיר אותו.. מדהים מוריד מהיופי והאמת של השיר הזה שטוב שאני כבר לא בוכה ליד אנשים, אחרת בטוח הייתי משתפכת בשיר הזה... שקעתי שוב בעיניים של קרן והלכתי עם השיר הזה למקומות אחרים... זה היה פשוט מקסים... ואם ב
על שפת הכנרת מחיאות הכפיים לא הפסיקו אז זאת שבמקומי ללא ספק שובר שיאים ואחרי שמחיאות הכפיים לא מפסיקות קרן אומרת לרון .. אתה רואה? זה יותר מגניב מ"הדורבנים"... והוא מודה שהיא צודקת קרן מספרת שמירי שהיא מאפרת וחברה מרחה עליה מלא שחור בעיניים ואח"כ ניקתה.. כאילו בשיטה הפוכה..חחח.. דווקא ממש אהבתי את האיפור
אחרי "
לשם" היא מבקשת מהנגנים לנגן איזה מוזיקה ערבית בשביל התודות... דווקא יצא ממש נחמד... ואני שומעת את לרוץ לרוץ מתחיל להתנגן ואני מתגנב לי החוצה.. שאני לא אפספס אף קונה שרוצה את הדיסק.. בצליל הראשון טסתי החוצה וישר מכרתי דיסק אחד ורצתי פנימה להדרן השני..חח.. "
שמעון השכן" כמובן.. בכל זאת זה הסינגל הבא... וכמובן שיצאתי אחרי שמעון פשוט התנפלו עליי וקנו את כל הדיסקים.. זה היה ממש מצחיק.. כזה בדיסקים האחרונים אמרתי "דיסקים אחרונים כל הקודם זוכה" וכל מי שבא לקנות.. שאלתי כמה דיסקים, מתנות לחברים וכו'...
בקיצור היתה אחלה הופעה...