איך זה אצלכם?

אצלינו מאד מאד עובד עניין האוכל,

אנחנו בשלב של מאד נהנים לעשות קניות ביחד. קניות בסופר זה מסע אוכל. נוריאל פותח בלחמניה, שאליה מצטרפת פרוסת נקניק, לפעמים (אם אני מצליחה לפתוח בקלות), גם חומוס, אם יש טעימות אז החגיגה היא רבתית, ובערת בשלב החשבון, הסבלנות נגמרת. כי גם האוכל נגמר...
 

zimes

New member
אז זהו, שאני לא בקטע של לאכול בסופר

ואז כל המסע כולל "אחרי שנשלם על זה, נאכל", "אני יודעת שאת אוהבת --- אבל את תקבלי מזה אח"כ", ושאר משפטים כאלה.
 
כמובן שזה דברים משולמים!!!

הלחמניה מתוך שקית של שש, הנקניק, אחרי שקילה, לפני שהיא סוגרת את השקית וכו´....
 
גם אצלנו זה פשוט בלתי נסבל-שירה לא

מוכנה לשבת בעגלה בכלל בחודש האחרון (היא בת שנה וחודשיים) והיא עדיין לא הולכת לבד כך שאי אפשר ללכת איתה לשום מקום, לא רק לסופר אתמול ניסיתי להסתובב ברמת השרון (מחפשת שמלה לחתונה של אחותי
) וזה פשוט בלתי אפשרי, רק על הידיים והיא משתוללת ורוצה לרדת וללכת שנותנים לה יד אני מעריכה שזה רק הגיל אבל באמת לאמהות לילדים מבוגרים קצת יותר, האם נתקלתן בבעיה של אי רצון לשבת בעגלה בערך בגיל הזה ויותר חשוב, האם זה עובר? ומתי?
 

zimes

New member
ניסית להושיב בתוך העגלה?

יחד עם המצרכים, אני מתכונת - לא במושב שמיועד לילד. אני מנסה בהתחלה לשים בעגלה דברים כיפיים ולא מעיכים (בצל, תפו"א, כלי בית אם צריך), אח"כ דברים משעממים (חיתולים, קפואים, בשר), ובסוף דברים טעימים (בננות).
 
גם אצלינו זה היה..היום אנחנו כמעט

ובלי עגלה..עמית כבר רץ.. בסופר הוא ממש נהנה לשבת בעגלת הקניות.. ועדיין מנסה לגעת בכל דבר .. מתי זה עובר? אין לי מושג...
 
אני ממש לא מבינה אתכם.

אז מה אם הם לא רוצים לשבת בעגלה ורוצים לגעת בכל דבר? רוב הרברים אינם שבירים ואפשר פשוט להחזיר (ביחד) למדף. אז מה אם הם לא בתוך העגלה? צריך רק ללמד אותם לא לצאת מטווח הראיה - זה לא קשה. מכיוון שהתאומים שלי היו בבית עד גיל +3 הם תמיד באו איתי לסופר. זו לא בעיה מיוחדת, רק צריך לקחת בחשבון שזה גוזל בערך פי 2 זמן (בלי הגזמה).
 

עירית ל

New member
שתי בעיות

אחת - הוא רוצה להוציא דברים מהמדפים (עד פה בסדר), ולשים אותם במדף אחר, או לזרוק על הרצפה, או להחביא מתחת לארון ולא רוצה לשים בעגלה. שתיים - כל דבר הוא רוצה להכניס לפה. אם זה משהו שאני לא מתכוונת לקנות זה בוודאי לא מקובל, אבל גם אם אני אקנה את הפריט לא נעים לי מהקופאית שצריכה להתעסק עם מצרכים מרוחים ברוק.
 

zimes

New member
אבל הם ביקשו לעגלה ../images/Emo3.gif

והאמת - זה די נוח לי, בעיקר כי הם עוד הולכים לאט.
 
נעמי שלי לא תשב בעגלה בסבלנות...

בזמן השופינג - אין סיכוי. אני נזכרת במעורפל, שזה כן היה אפשרי מתישהו בגיל חצי שנה (בעצם, עכשיו אני נזכרת שגם אז היא ישבה בשקט כי היא פשוט היתה נרדמת). הדרך היחידה להחזיק אותה בעגלה היא: ללכת בהחלטיות ובקצב אחיד לכיוון כלשהו. ברגע בנעצרים - לא משנה לאיזו מטרה - היא מנסה לרדת ולחקור את הסביבה. אצלה זה לא עבר, להיפך, ועוד מעט היא תגיע כבר לגיל שהיא תהיה גדולה מדי לעגלות ממילא. נטשה, אמא של נעמי בת השנתיים ושלשה חודשים ושתי קטנטנות בדרך (שבוע 25+)
 

חדוה1

New member
מוכר מאוד

אני נזכרת שהבת שלי- כשהתחילה ללכת לא היתה מוכנה לשבת בעגלה ורצתה לעלות בכל המדרגות שראתה ברחוב. זה היה קשה מאוד לצאת איתה לרחוב- אז חשבתי שזה סוף העולם אבל זה עבר ולא הייתי נזכרת בזה אם לא הייתי קוראת את הבעיה שלך. הפתרון- לזרום איתם והכל יעבור בעוד חודש חודשיים. הלואי שאלו יהיו הבעיות שלנו
 
לא הלכתי אף פעם לסופר עם נעמי...

ופעמים ספורות הייתי אתה במכולת, וגם זה רק אחרי שמלאו לה שנתיים. גם לא ניסיתי - אולי זה כן היה עובר בסדר, אבל לא היה לי חשק לנסות. את הזמן המועט מדי שאני יכולה להרשות לעצמי לבלות אתה (אני עובדת משרה מלאה) אני משתדלת לבלות אתה במקומות שאני יודעת שהיא תהנה בהם, כמו מגרשי משחקים, ג´ימבורי וכו´, ולאחרונה גם - ביקורים אצל החברות שלה (כן, כן - שלה ! איזה כיף היא כבר כל כך גדולה !). את כל הקניות אני עושה פעם בשבוע, בדרך כלל בימי חמישי, אחרי שנעמי הולכת לישון (רוב החנויות בימי חמישי פתוחות עד מאוחר), ואם צריך השלמות (בעיקר לחם וחלב) אז בעלי עושה את זה בדרך מעבודה באיזו מכולת. נטשה, אמא של נעמי בת השנתיים ושלשה חודשים ושתי קטנטנות בדרך (שבוע 25+)
 

zimes

New member
אבל עם תאומים...

(אני חשה חובה מוסרית לספר לך בפני מה את עומדת) כשהם נרדמים, הולכים לישון, לא לסופר. תסתכלי על זה בצורה אופטימית - יש משהו שעוזר לעייפות (שינה
)
 

רז2

New member
טוב, העייפות זה רק בחודשים הראשונים

אין מה להילחץ. ממרומי גיל שנה ושבעה חודשים, אני לא חושבת שאני יותר עייפה מכל אמא אחרת. ובהחלט יש לי כוח ללכת לסופר בשמונה בערב, דקה אחרי ההשכבה שלהם. ממילא אם אני לא בסופר אני מבשלת, או עושה כביסה, או סתם מנקה ת´בית....
 
וואו, אני בשעה כזו לא מסוגלת לעשות

כ-ל-ו-ם! מקסימום לקפל כביסה מול הטלויזיה, או לאכול. הלוואי והיה לי הכוח לנקות.
 

מאיה10

New member
אז את באיחור ../images/Emo8.gif חוץ מזה תודו

שהאינטרנט "שותה" לנו לא מעט שעות שינה
 
הפורום אכן שותה שעות שינה אבל....

מאז שהתחילו המבחנים והעבודות, כל ערב אני נקרעת.... פורום או לשבת ללמוד. דילמה מאוד קשה. אם פורום אין לימודים כי מי יכול לקום מהמחשב, נניח אחרי חצי שעה ולהתחיל ללמוד. אם לימודים אני כל הזמן חושבת על המחשב ולא מצליחה להתרכז בלימודים. אוף!!! תודה על תשובותכן והרי עדכון קצר... זוכרות שלפני חודש בערך שאלתי מה עושים עם ילד שמכור לתה, מתעורר בלילה ורוצה רק תה חם? אז ככה.... החלטנו בשלב ראשון להרגיל את שחר למים, למרבה הפלא שוב נוכחנו לראות כמה הילד שלנו מסתגל טוב לדברים חדשים, לא היתה שום בעיה ותוך מספר ימים שחר עבר לשתות מים בלבד. בלילה הוא לא מתעורר יותר לבקש תה ולפני השינה הוא אפילו מצחצח שיניים! איזה נחת!!! להתראות
 
למעלה