בת שנה וחצי ועדיין מכניסה ה-כ-ל לפה!

[בייגלה שלי]

../images/Emo46.gifבת שנה וחצי ועדיין מכניסה ה-כ-ל לפה!

רציתי לשאול לגבי התופעה המעצבנת שלא עוברת- להכניס כל דבר לפה... אני מוצאת את עצמי נמנעת מלשחק איתה בבצק, או בטושים וצבעים או בצבעי ידיים- כי היא פשוט מכניסה לפה!!! אני אומרת לה לא להכניס לפה, ומוציאה לה מהפה, ואפילו מפסיקה לצייר איתה ומרימה את הטושים מעבר להישג ידה- והיא עדיין מתעקשת להמשיך ולהכניס הכל לפה היא עושה את זה עם כל דבר, אבל צבעים, בצק וטושים- נראה לי כבר ממש לא בריא אני לא יודעת איך לגמול אותה האם בגיל הזה זה כבר לא אמור להפסק? מה עושים? איך מונעים משעת המשחק להיות סיוט- בגלל הפחד שהיא תאכל צבעים וטושים?

 

[יעל כץ]

מכניסה הכל לפה

שלום לך, התופעה מעצבנת אותך, כי מתחשק לך להתקדם איתה ולעשות איתה פעילויות חדשות שמעניינות אותך, והיא - עדיין לא נמצאת במקום הזה. התסכול שלך מובן, אבל את חייבת לקחת צעד אחד אחורה, ולתת לבת שלך את המרחב להתפתח בדרך שלה ובקצב שלה היא לא מכניסה לפה כדי להרגיז אותך, זהו דחף אמיתי, פנימי, עמוק. זאת עדיין הדרך שלה לחקור את העולם ואת פוגעת ברצון הזה. ויתכן שאת מסלימה את המצב בלחץ שאת מפעילה עליה. את מתוסכלת, אבל תחשבי כמה הבת שלך אומללה, שאמא שלה לוקחת לה את הצבעים והטושים, וכועסת עליה... והיא בעצם חסרת אונים מול הדרישה הזו. נכון, ההכנסה הזו לפה דועכת בשנה השניה, ואצל ילדים רבים, בגיל של בתך, היא כבר לא דומיננטית. אז מה? עזבי אותה, ויתכן ותראי את הדעיכה בתקופה הקרובה מאד. מציעה לך: 1. במיידית - להפסיק לדרוש ממנה לא להכניס לפה. 2. להפסיק את כל אותן פעילויות שלא מתאימות לה עדיין. 2. לקחת אותה לרופא הילדים, לראות אם לדעתו יש כאן איחור כללי יותר בהתפתחות. (מהמרת שלא, אבל כדי שתרגעי).

 

[בייגלה שלי]

מה, לאפשר לה להכניס לפה כאלה דברים???

אני לא מונעת ממנה להכניס כל דבר- אבל נעליים, גלגלים ודברים כמו טושים או צבעי ידיים זה כבר לא בריא... ולהפסיק לצבוע או לצייר נראה לי מוגזם, לא?

 

[רובין I Came In]

זה לא שאת לא צריכה לאפשר, את צריכה להבין.

שזה בצורה שאנחנו מתנהגים. תקראי את המודל הזה בצורה כללית, ואת ההשלב האוראלי בצורה ממוקדת. http://he.wikipedia.org/wiki/המודל_הפסיכוסקסואלי

 

[יעל כץ]

הכנסה לפה

יש כאן עניין של קביעת סדרי עדיפות ודרך התמודדות עם שלבי ההתפתחות וההתנהגות של בתך. את אמא שלה, את מגדלת אותה, ואם משהו חשוב לך מאד - זוהי ללא ספק זכותך (וגם חובתך) ללכת בדרך הזו שנראית לך. ובהתאם לך, אם חשוב לך מאד שהיא תתנסה עכשיו בצבעים וחומרי יצירה שונים - תני לה, כשאת לוקחת בחשבון את המחיר. כיוון שהתייעצת אתי, אני רוצה להגיד לך כאן שני דברים: 1. מבחינה התפתחותית - התפתחותה לא תיפגע אם היא תתנסה עם צבעים עוד כמה חודשים. 2. היא כרגע עדיין נמצאת בשלב האוראלי, ולכן מכניסה הכל לפה. אז הבחירה שלך היא האם לצמצם את מקומות החיכוך (וכן כשהיא מכניסה נעל מלוכלכת מאד לפה - תוציאי אותה), או לא. זוהי אכן דילמה, ראשונה מני רבות שמחכות לך. אכן, הדילמות האלה - על מה להתעקש, על מה לוותר, איפה להתעמת ואיפה להעלמים עין - הן חלק מתהליך גידול הילדים, חלק מתהליך חינוכם ועיצובם.