עיצבנו אותי!

  • פותח הנושא shno
  • פורסם בתאריך

shno

New member
../images/Emo46.gif עיצבנו אותי!

במסגרת איזה מנוי על מגזין כלשהו, אנחנו מקבלים אחת לחודש גם את אחד ממגזיני ההורות הנפוצים במחוזותינו. לפני כמה ימים פתחתי את המגזין הנ"ל וזה רק עשה לי להתעצבן. אז נכון שבמגזין יש טור קבוע שכותב אבא (חצי עמוד, מתחת לטור מקביל שכותבת אמא). אבל בזה נגמר הפרגון לאבות במגזין, ובזה מתמצה חוויית האבהות מבחינת המגזין. כי כל יתר הכתבות, בכל נושא שלא יהיה, מתייחסות לאמא בתור ההורה העיקרי, בתור ההורה שמקבל החלטות, בתור ההורה שאחראי על גידול הילד. אה, והייתה עוד כתבה אחת שהתייחסה לאבות - 3 אבות שהתגרשו ואחרי הגירושין "גילו את האבהות" - יעני עד הגירושין, הם בכלל לא היו אבות - לא ראו את הילדים, לא לקחו חלק בגידול שלהם, בקבלת ההחלטות - פתאום עם הגירושין הם גילו את הילדים, את ההורות... והרי ברור לכולנו שהמציאות הייתה שונה ושהדרך שבה הציגו את האבות טרם הגירושין בכתבה היא לא ממש מציאותית. בקיצור - אולי המגזין משקף את המציאות הרווחת שבה אכן האמא היא ההורה העיקרי, אבל ממגזין הורים שאמור לקדם אג'נדות נאורות ומתקדמות, כמו שהוא מקדם יוגה בהריון וטיפולים אלטרנטיביים לילדים, ניתן היה לצפות שיקדם גם הורות שווה לאמא ולאבא. שיפסיק להתייחס לאמא כאל פרה חולבת (בתקופה הרלוונטית) וכאל בשלנית/בדרנית/נהגת, ויתחיל להתייחס לאבא כהורה שווה, שלוקח חלק בכל המטלות (או לפחות אמור לקחת חלק) וזאת לטובת כל הנוגעים בדבר. עיצבנו אותי, כבר אמרתי?
 

hirshfe

New member
וזה חדש לך?

שאני רציתי פעם אחת לצאת מוקדם יותר מהעבוטדה כדי לאסוף את הילד מהגןף כי לא היה סידור אז שאלו אותי איפה האמא? עובדת! למה זה ברור שאמא תתגמש ככל הניתן שהילד צריך ולנו אסר
 

9910

New member
אצלי זה דווקא הפוך

בשביל הבוסית של אשתי זה מצב לא הגיוני שהיא תיקח חופש כי הילד חולה או משהו, אז יוצא שרוב הפעמים אני נשאר איתו
 

aviah

New member
אג'נדה נאורה?

אחי, אתה מתאר תופעה מאוד מעצבנת, אבל היא לא יוצאת דופן או בלתי נפוצה. היום באמת מתייחסים לאמא כאל פרה חולבת. בכל מקום מעודדים הנקה לטווח זמן ארוך ככל שניתן. מההריון עושים קרקס של הורמונים, משעות השינה של האם הטריה מתעלמים לחלוטין, והזוגיות היא משהו שכה ברור שחובה להקריב. לגבי הלך הרוח הרווח, אני חושב שאין בעיה, פשוט מתעלמים ממנו. לגבי המגזין הספציפי, אני מציע שתפסיק לקרוא אותו ושתפרסם פה את השם שלו כדי שאני לא אקנה אותו בטעות.
 

hag70

New member
ולא מעצבן אותך לראות פרסומות בטלויזיה ../images/Emo12.gif

תזונה, כביסה ושאר דברים שקשורים להורות מיד מוצג כחשוב לאמא. ואיפה האבא לעזאזל כשצריך לשמור על בריאות הילד? לכבס לו את הבגדים? אני מזמן התייאשתי. ויש את הפרסומת האחרונה לזהירות בדרכים: "אין דבר נורא יותר מבכי של אמא שאבדה את בנה". מטריף אותי. יש כמה חריגות שגם הן לא מושלמות (ולא בטוח שהן לא יותר מעצבנות):
יש פרסומת שאבא מאד משקיע בילדה שלו ולוח אותה לכל מיני מקומות כיפים. אבל אז מסתבר שהפרסומת היא לחברת מזגנים ופשוט כולם מכירים את האבא שמתקין מזגנים.
בפרסומת לעוף טוב יש אבא שמשקיע במשפחה ובאוכל (הופך את את הבית לכל מיני אתרים כדי שהיה להם נחמד לאכול). אבל הקריינות מדברת שלאמא חשוב שיהיה שניצלים בבית (או משהו כזה). אולי יש עוד כמה. ואחר כך לא מבינים למה כשאבא רוצה לצאת מוקדם זה נראה מוזר ועוד כל מיני דברים שכאלה. אני ממש נחשב האבא הכי מודרני בגן של הילדה, ממש אליל. למה? כי יודע לזהות את הבגדים שלה מתוך ערימה
. אולי תפקידנו כאבות לנסות ולשנות את המצב בסביבה הרובה אלינו. אני יודע שאני מנסה ומקפיד לקבל יחס שווה מהסביבה (מה גם שיש הרבה מקומות שאני ההורה היחיד, כך שאין יותר אופציות). ולתפארת
.
 

shno

New member
מעצבן מאוד

אבל שני דברים: 1. צריך לעשות הפרדה בין קידום תכנים שובניסטיים לבין אי קידום הורות שווה. זה מעצבן וזה מעצבן, אבל אלה שני דברים שונים (למרות שבהמון מקרים, בעיקר באותם נושאים שקשורים קשר ישיר או אפילו עקיף להורות, קשה לעשות את ההפרדה - בישול, כביסה וכו'). 2. מזמן נואשתי מהמפרסמים בארצנו שישכילו להפיק ממוחם הקודח פרסומות ראויות. אני לא מצפה מהם להיות חינוכיים, קורקטיים, או משקפים צדק חברתי כלשהו. מצד שני, מגזין שפונה להורים, שמתיימר "לחנך" (אולי לא לחנך, אולי יותר להדריך, להציג, לנסות להשפיע) להורות טובה יותר, חדשנית יותר, נכונה יותר - אני כן מצפה לקצת יותר. כמו שאני מצפה שבמגזין הזה לא יעבירו מסר להורים שלצעוק ולהרביץ לילד זה בסדר, שכן יש דרכים יותר אפקטיביות ופחות פוגעניות להעביר לילדים מסר ולחנך אותם, כך אני מצפה שלא יעבירו מסר שהאמא היא יותר הורה מאשר האבא, שהאמא יותר חשובה מהאבא, ושהאבא הוא לא יותר מאשר מפרנס (אלא אם ההורים מתגרשים ואז הוא גם מקבל "תפקידים" אחרים שקשורים לילדים). שויין, בסוף גם את זה נצליח לשנות. לאט אבל בטוח. בעזרת פורום כזה, בעזרת מתן דוגמה להורים שסביבנו - לאט לאט אולי נצליח לגרום לעניין הזה לחלחל...
 

ferdinand

New member
'תה יודע -

פתאום חשבת על זה: ש-"זה" מעבר לכל הכיף, השיתוף, קבלת ונתינת עצות, מקום להוציא קיטור וכו' (דברים חשובים בפני עצמם) "זה" בעצם הנושא המרכזי של הפורום הזה! חוזר רגע למשהו שהעליתי (ממש במקרה - לא התכוונתי לזה, 'בל כנראה שזה מעסיק 'תי) בהודעה הקודמת שלי: העניין הזה של "הבחירה החופשית". כמובן שזו שאלה "פילוסופית" כללית, שנוגעת לכל תחומי החיים... אשתדל לא להיסחף, ולהתמקד במה שנוגע לנו כאן: האם אנחנו באמת בוחרים את "סגנון" ההורות שלנו? האם הדור הקודם (ההורים שלנו - או יותר נכון - האבות שלנו) היו כאלו מתוך בחירה? והאם אנחנו אבות "אחרים" מתוך בחירה? זה לא שאני פאטליסט גמור, אבל אני מאמין שיכולת הבחירה שלנו, היא די מוגבלת! אפשר להגיד שאני מאמין, שבתוך מצב נתון (שאין לנו שליטה עליו - כולל דברים פנימיים שמתרחשים בתוכנו) יש לנו אפשרות כלשהי לבחור איך להגיב למצב הנתון... בכולופן - מצא חן בעיניי הרעיון הזה - לקחת את עניין ה-"הורות השיוויונית", באופן (לפחות קצת) יותר אקטיביסטי!
 

hag70

New member
אני חושב שכן

שזו בחירה שלנו כהורים איך אנחנו רוצים לגדל את הילדים ואיך אנחנו רוצים להתחלק ביננו. אני יכול לדבר על עצמי בלבד - הייתי בתפקיד ניהולי שבגללו לא ראיתי את הילדה ובאופן מודע התפטרתי וחיפשתי עבודה אחרת יותר שפויה. וזה בא על חשבון משכורת ואיכות חיים כלכלית. גם היה לי מאד ברור כשהפכתי להיות אבא שאהי רוצה להיות אבא פעיל. וגם מבחינת הבתזוג זה היה ברור, כך שבעצם זה בא לנו בטבעיות כל החלוקה. יש פה עניין אישיותי, אבל גם הסכמה בין בני הזוג לגבי אורח החיים והחלוקה וגם חוסר ויתור מצד הבתזוג שאני אהיה ב"צד" (שלא תמיד היה נדרש, אבל לפעמים כן) שמאד מתאים לי.. בגדול אפשר לדבר גם על זה שהעובדה שהתחתנתי עם מישהי שמאמינה בשיוויון לא ממש מקרית ובעצם אנחנו מא מסכימים בתחום הזה. יש אילוצים כלכליים, משפחתיים וכו' שמכתיבים את אורח חיינו, אבל בגדול אני חושב שמדובר בבחירה שלנו. ותפקידנו כאבות ללחוץ ולקבל את השיוויון המגיע לנו מהחברה ומהמשפחה והכי חשוב מהחצי השני (אם זה נדרש כמובן), כי אף אחד לא יצעק במקומנו.
 

ferdinand

New member
../images/Emo13.gif

מה שסיפרת, מאוד מרשים! גם בימנו, אין הרבה אנשים שמוכנים לוותר על עבודה/תנאים/משכורת וכו' לשם המטרה הזו. לזה התכוונתי ב-"שבתוך מצב נתון, יש לנו אפשרות כלשהי לבחור איך להגיב למצב אליו". אבל לא לזה בדיוק התכוונתי. בוא נגיד שאתה (וזוגתך) הייתם חיים לפני חמישים שנה, כאשר תפיסת האבהות בחברה, היתה שונה לגמריי, כאשר גישה כמו זו שאתה מיישם, היתה נחשבת מהפכנית, אפילו מוזרה! האם גם אז היית/ם נוהגים ככה? (זו כמובן שאלה היפוטתית, שלא ניתן להשיב עליה!) כלומר עד כמה הגישה הזו נובעת, או מושפעת מתנאים סביבתיים, חברתיים, מהחינוך שקיבלנו, ממודל ההורות בבית, מהחויות שלנו עם ההורים שלנו (שגרמה לנו לרצות להיות הורים כמוהם, או להיפך שגרמה לנו לרצות להיות ההיפך מהם) וכו' וכו'. בתור אבא, יכול להגיד, שאני בהחלט שמח שאני חיי בתקופה הזו - ויכול לבחור בגישה הזו יותר בקלות, בלי להיות נאלץ "להילחם" או לצאת נגד כל מני מוסכמות חברתיות!.
 

aviah

New member
אני בעד בחירה

בהתחשב באילוצים האובייקטיביים (מישהו צריך לפרנס את המשפחה הזו; לשבת על הילד 24 שעות ביממה לא יועיל לו), אני - אנחנו - מאמינים שאנחנו בוחרים את סיגנון ההורות שלנו.
 

ferdinand

New member
קצת יומרני מדיי...

(לא, לא התבלבלתי בקישור!) קצת יומרני להגיד שאנחנו ממש עושים את מלוא הבחירות של החיים שלנו.... אבל זה רק אני והפטאליזם שלי!
מחר אולי אחשוב אחרת.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
../images/Emo6.gif "מחר אולי אהיה כבר רחוקה"../images/Emo79.gif כולנו רוצים להאמין שאנחנו אנשים חופשיים לגמרי. גם לי נראה, שהחופש שלנו נתון בתוך מסגרת, שנאמר: הכל צפוי והרשות נתונה.
 

aviah

New member
"בהתחשב באילוצים אובייקטיביים"

לא אמרתי שאני חופשי לחלוטין (למרות שאולי הייתי רוצה להיות). אם כבר, אז הלידה של הבן שלי הוכיחה לי עד כמה הקמת משפחה היא עסק חברתי ולא פרטי.
 
למעלה