עצבנית

Renert

New member
../images/Emo46.gifעצבנית../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo46.gif

היה לי אתמול דיון קצר עם המורה שלי לספרות (מיותר לציין שהיא דתייה אדוקה פחות או יותר?
) לטענתה "כולם רוצים ילדים" אחרי שהעמדתי אותה על טעותה, והבהרתי לה שהיא לא יכולה לעשות הכללות כאלה, מאחר שודאי שיש כאלו שלא רוצים אז הטענה החדשה היתה "בודדים הם אלו שלא רוצים, והם נחשבים לחריגים" או "להביא ילדים נחשב לנורמה חברתית, לכן ודאי שמי שאינו נוהג על פיה נחשב לשונה" בעקבות המילים הללו אפילו הפנתי אותה לפורום זה. אז אני אומרת שחבל מאוד שיש אנשים שחושבים ככה, ואני בטוחה שהם לא מעטים. באופן כזה נוצר מצב שאנשים מסוימם שייתכן ואינם רוצים ילדים, יחשבו "אני לא מעוניינ\ת להיות חריג\ה", ולכן על אף שהם לא שלמים עם ההחלטה, הם יביאו ילדים, לא כי הם רוצים, אלא כי הם צריכים. אז אולי יש הרבה שכן רוצים ילדים, והם אפילו הרוב, אבל יש גם הרבה שלא, ועצוב יותר - כאלה שלא, אבל שכן מביאים ילדים כי הם לא רוצים להרגיש שונים או מתוך רצון לא לאכזב מישהו (כגון הורים). חשוב שאנשים ידעו את זה ויפסיקו לקבל הבאת ילדים לעולם כמובן מאליו.
 

magicgirl1983

New member
אני לא יודעת איך להגיב

אם להגיד "למה לעזאזל הפנת אותה הנה, רק זה חסר לנו עוד "טרול". או "יופי אולי היא תלמד שיש אנשים שונים ממנה או ממה שהיא חושבת". חוצמזה, אני כבר נכנעתי ממזמן לאנשים שחושבים ככה...שיחשבו.. מצדי שיחשבו שיש לילה בצהרי היום...אותי זה לא מעסיק.. אלא אם אומרים לי באופן אישי שעליי להביא ילדים לעולם.
 

matanpt

New member
אני יוצאת דופן

אז נכון שאני דתיה, ויש לי ילדה אחת גם אחרי לחץ, ובעולם הדתי זה מאד חריג, וכל הזמן שואלים אותי: "את לא רוצה או לא יכולה". אז לא, לא כל הדתיות רוצות להביא ילדים מקיר לקיר בכל מחיר, בעיקר אם היא עברה חיים קשים. אני למשל סבלתי, ופחדתי להביא לעולם כל כך אכזר ילד שחלילה וחס עלול גם הוא לסבול. יש לי עוד הגיג בנושא: "חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל - וילדים???" בכל מקרה, אם מביאים ילד לעולם, אז זה באמת כרוך במחשבה של להעניק לו אושר וגם רווחה כלכלית. אז בבקשה לא להכליל, יש תמיד יוצאים מן הכלל. והעיקר - תהיו שלמות עם ההחלטות שלכן בחיים - ותהיו מאושרות!
 

MazeE

New member
טוב מאוד שהפנת אותה

אבל אני בספק אם היא מאלה שמקשיבים לדברים שלא ממש נח להם לשמע. אנשים מקובעים לא ממש מצליחים להבין דברים שהמח שלהם לא חשב עליהם קודם לכן. אם הנושא והדברים שאמרת לה באמת יעוררו בה את סקרנותה יש סיכוי טוב שהיא תפתח לאופקים חדשים ואת עשית את שלך (גם אם היא לא תסכים עם זה). אם הצלחת לשנות את הקיבעון בו היא נתונה - אשרייך.
 

isola bella

New member
ל'עצבנית'שלום

היי לצערי, החברה הישראלית היא מאוד לא סובלנית בכל הקשור לאי הבאת ילדים לעולם, שכן אחרת לשמל לא היה צריך להיות פורום כמו זה כאן אם זה היה מובן מאליו לכולםםםםםםםםםםם (אנחנו,חברינו,משפחתינו,החברה שלנו) שלא להביא ילדים לעולם זה בסך הכל עוד דרך אחת מיני דרכות אחרות לחיות, דרך שהיא לא פחות ולא יותר 'לגיטימית' מדרכים אחרות לחיות... . לצערי, לא רק מי שנמצא ב'מיין סטרים' היינו:חי לפי ה'נורמה' והנורמה בין היתר זה לרצות ילדים, אלא גם מי שלא נמצא ב'נורמה' הזו עשוי להיות לא יותר סובלני ממי שכן נמצא ב'נורמה'. אני אסביר את עצמי.יש אצלי בעבודה ידידה שהיא לסבית וכאשר סיפרתי לה איך אני מרגישה כלפי ילדים היא ישר הציעה לי לעבוד על עצמי כן לרצות ילדים אחרת יהיה לי מאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי למצוא גבר... . ודוקא ממנה ה'שונה' ששייכת לקבוצה נרדפת בחברה שלנו (בעיני ההומואים ולהסביות נרדפים ולו בגלל העובדה שאין להם שיוויון זכויות בחברה שלנו מהבחינה החוקית),הייתי מצפה ליותר הבנה/אמפטיה/לעידוד להיות מה שאני. אני אישית החלטתי שמי שלא קרוב אלי (כמו מורה לספרות) אני לא אבזבז אנרגיות על מנת לנסות ולהשפיע על הדיעה שלו/שלה.מבחינתי ש'יהיו בריאים' אם הם חסרי סובלנות ל'שונה'. ו'שונה' זו לא מילת גנאי!. אני מסכימה שיש יותר בעיה להביא את הקרובים לנו לקבל אותנו כמו שאנחנו כולל את העבודה שאנו לא רוצות ילדים משלנו... . איזולה בלה
 

I s t a r

New member
יכולת להציע לה...

ש"תעבוד" על היותה לסבית- סך הכול, לא קל לחיות כחרגי בחברה- אולי כדאי שתפנה לקבלת עזרה ש"תתקן"אותה ואת רצונותיה וצרכיה??
 

I s t a r

New member
את צודקת מאוד אולם..

אני אישית כבר לא באה בטענות לחברה שהיא דפוקה , נעולה ,צרת מוח שיפוטית, ביקורתית ושמרנית. אני באה בטענות ליחידים בה משום שרק היחידים בה יכולים לשנות אותה , ואם יהיו מספיק יחדים שירכיבו יחד מסה קריטית של אנשים שאינם חרדים מהנורמות ומוכנים לחיות על פי צו ליבם, החברה כולה תשתנה. סליחה, אבל אם אדם מסויים מעדיף לעשות מעשה נגד רצונו, תחושותיו וצרכיו- רק על מנת לא להיחשב "חריג"- הבעיה היא כולה שלו. הבאת ילדים לעולם אכן -בעידן המתקדם, אינה צריכה להיחשב כמובנת מאליה-להיפך- מה שצריך להיות מובן מאליו זה חופש הבחירה,חופש ההחלטה , וההבנה שלכל אדם המהלך האישי שלו ,של חייו, כל מי שהוא בוחר להיות ואין לזה כלום עם רצונות או צריכם של אנשים אחרים וכל עוד הוא אינו פוגע הזכויות האחר לביחיהר,הכל בסדר. אולם בו זמנית, כל עוד היחידים לא ייקחו אחריות על בחירתם ויחיו אותה בבדרך הכי נכונה להם - לא יבוא שינוי.
 

prizman

New member
המורה שלך צודקת

בטיעון השני. כשמדובר במדינת ישראל המשפטים "בודדים הם אלו שלא רוצים, והם נחשבים לחריגים" או "להביא ילדים נחשב לנורמה חברתית, לכן ודאי שמי שאינו נוהג על פיה נחשב לשונה" נכונים עובדתית. למה להתעצבן?
 
לי יש שני ילדים ואני גננת במקצועי

ורציתי לאמר לכל נשות הפורום הזה שאני מ ע ר י צ ה אתכן!!!!!!!!!! במסגרת תפקידי אני פוגשת אבות ואמהות שנראה כאילו הסיבה היחידה לכך שהביאו ילדים לעולם היא כניעה ללחצים חברתיים. אני לא מזלזלת בעוצמתם של לחצים אלו בחברה שלנו ומכאן נובעת הערכתי כלפיכן. ילד שנולד להורים שלא רצו בו הוא בד"כ ילד מוזנח ואומלל. היה לי בגן ילד לזוג הורים קרייריסטיים בטירוף שטופל ע"י צי של 4 מטפלות!!!!!!!! שעבדו במשמרות אפילו בשבתות ההורים לא התפנו להיות עימו ועם אחותו. הילד פיתח אט אט קווי התנהגות אוטיסטיים ובסופו של דבר נזקק לטיפול אינטסיבי. חיזקו ואימצו בדרככן- חיו את חייכן כפי שאתן בוחרות ואל תיכנעו לאילוצים ולחצים.
 

magicgirl1983

New member
../images/Emo24.gif תודה רבה

תמיד תהיתי איך רואה גננת אנשים שנכנעו למוסכמות החברתיות.. מבחינתי את מוזמנת לספר לנו עוד על כך
 
סליחה אם זה נישמע כמו זלזול בהחלטתך

אבל זה ממש לא... רציתי רק לאמר לך שהתחושה הזו ש"מה לי ולילדים" מאוד אופיינית בגילך הצעיר וטוב שכך. הרבה מחברותי הרגישו כמוך בגילך וכשהתבגרו שינו את דעתן. זה שאין לך משיכה לילדי זרים אינו אומר בהכרח כי תחושי כך בעתיד כלפי ילדך שלך.כל מה שאני אומרת הוא- שאל תסגרי לך אופציות מגיל כ"כ צעיר. עכשיו זה לא מתאים וזה אחלה- אבל אולי בעתיד תשני את דעתך- אם זה יקרה הרשי לעצמך לבחון החלטתך מחדש, כיוון שזוהי החלטה גורלית! אני מאמינה כי עקביות בקבלת החלטות היא לא תמיד מבורכת- ומותר לנו לשנות את דעתינו עם השינויים שקורים לנו במהלך חיינו.
 

magicgirl1983

New member
אז מה אם אני צעירה

תמיד הרגשתי ככה כלפיי ילדים (בסביבות גיל 10 זה היה מובהק ביותר). אני לא חושבת שאם 10 שנים לא שיניתי את דעתי על ילדים אני אשנה אותה ב-10 שנים הבאות. גם בנוסף לכל הסתבר שלי שזה משפחתי אצלנו...רק שאימא שלי היא זו שנכנעה לרצונותיו של אבי... אם יש דבר שאני חושבת שאני לא אעשה זה להיכנע לרצונותיו של גבר...ולא משנה אם אוהב אותו למוות
 
הגבר הוא לא האישיו פה

כמו שאת ניראית בתמונה גברים יאהבו אותך עם או בלי ילדים
מה שחשוב הוא שתדעי שמותר להחליט ומותר באותה מידה לשנות את דעתך ואת החלטותייך, ומנסיוני אני יכולה להגיד לך שאנחנו האוייבים הגדולים ביותר של עצמינו, כיוון שגם אם תהיי איתנה בהחלטתך אין לי ספק שימצא האיש שיקבל אותך ואת החלטתך ויאהב בכל מצב, אך תמיד בדקי עד כמה זו את ששולטת בהחלטותייך, ולא החלטותייך שולטות בך. סליחה אם נשמעתי קצת מתנשאת- אני מתכוונת לחלוק איתך מנסיוני ותו לא. אבל בכל אופן שיהיה לך בהצלחה!
 

magicgirl1983

New member
מעולם לא סגרתי דלתות בחיי

כי לשרוף גשרים זה לא אני. אבל את החלטתי אני לא מתכננת לשנות בעתיד הקרוב. ובטח שלא בגלל דברים שישפיעו עליי...אני אדם עם עיניים פקוחות יותר ממה שאנשים חושבים. ואין בעייה...מקובל עליי
 

prizman

New member
גם אצלי זה משפחתי

לי אין ילדים, לאחותי אין ילדים, להורים שלי אין ילדים ומסתבר שאפילו לסבא וסבתא שלי באירופה לא היו ילדים. זה משהו בגנים כנראה.
 

magicgirl1983

New member
חחח

לאחותי הגדולה אין ילדים והיא לא מעוניינת בהם. אימא שלי אומנם מעולם לא רצתה אך עשתה למען בעלה ולמען המולדת 4 בנות. אחותי לפני הגדולה לא רצתה אך כנראה עקב לחץ או מרצון מאוחר שלה היא ילדה שני ילדים בגיל 40 ובזה סגרה את הבסטה. ואני לא רוצה...ומקווה שגם לא ארצה...פיכס להביא אותם לעולם הזה זו תהיה אכזריות לשמה.
 
למעלה