pieceofmadness
New member
../images/Emo47.gif נפלאות המדע המודרני
היפופודרמטולוסיוס גר בבית קטן עם קירות שוודאי היו לבנים, אלא שהם מכוסים כולם בתעודות הצטיינות ותארים, ואף אחד לא ממש טורח לנקות מאחוריהם. היפופודרמטולוסיוס הוא מדען מבריק למדי, אחד כזה שהמון העם מגדיר אולי כ"גאון פנומנלי", אבל מי מתייחס אליהם בכלל. בכל יום משלשל הדוור הזקן לתיבתו של היפופודרמטולוסיוס מכתבים. אמיתיים כאלה, כתובים בעט נובע, בתוך מעטפות שאפשר למשש. בין חשבונות החשמל והארנונה בועטים מכתבים שמגיעים להיפופודרמטולוסיוס באופן קבוע משני מלומדים מארצות רחוקות. האחד, בחור פיקח, חריף ויצירתי בשם איזק, כותב תמיד בדיו אדומה. ככה זה אצלם במדינה, מוכרים רק דיו אדומה. השני, יצירתי לא פחות אבל אהבל מדאורייתא (ושמו עצבר, אם תרצו), כותב בדיו שחורה משום שככה מקובל במקומותיו האקזוטיים. היפופודרמטולוסיוס קורא תמיד את המכתבים כולם, בלי לדלג ובלי להעמיד פנים, כי הוא מלומד והוא מסוגל להתעמק. במיוחד אם הדוור משלשל אותם אחרי שהספיק לשתות מיץ תפוזים*. ואז, כמו כל המלומדים, החליט היפופודרמטולוסיוס לערוך מחקר. הרי לך תופעה! חידושים ותגליות בדיו אדומה ממדינה אחת, ודברי הבל בדיו שחורה ממדינה אחרת! הרי שזה מצריך עיון מדוקדק. החתול השחור שלו טען שזה משום שבמדינה האחת כל האזרחים חכמים ומשכילים ונבונים, ואילו במדינה השניה מפגרים כולם. אבל היפופודרמטולוסיוס לא מקשיב לחתולים. הדוור הזקן טען שאיזק הוא סתם בחור כהלכה, ואילו עצבר הוא מעידה פתולוגית. אמר היפופודרמטולוסיוס: "תוכיח!" והדוור הזקן לא יכל להוכיח. וכי מה? בחורים כהלכה לא נושאים תוויות על צווארון מעילם הגבוה, וגם פתולוגיה עצברית היא מסוג הדברים חסרי החותמת. אמר היפופודרמטולוסיוס: "לא מקובל!" וערך מחקר מדוקדק. חקר וחיטט ומדד ופשפש ופירק וסידר ותאר והגה וחישב ומצא ובדק את מכתבי העמיתים הזרים, ויצא במסקנה חד משמעית: הכתיבה בדיו אדומה מחכימה עד לאין שיעור, ואילו הכתיבה בדיו אדומה מטמטמת את היוצר. THE END *לצחוק, בבקשה.
היפופודרמטולוסיוס גר בבית קטן עם קירות שוודאי היו לבנים, אלא שהם מכוסים כולם בתעודות הצטיינות ותארים, ואף אחד לא ממש טורח לנקות מאחוריהם. היפופודרמטולוסיוס הוא מדען מבריק למדי, אחד כזה שהמון העם מגדיר אולי כ"גאון פנומנלי", אבל מי מתייחס אליהם בכלל. בכל יום משלשל הדוור הזקן לתיבתו של היפופודרמטולוסיוס מכתבים. אמיתיים כאלה, כתובים בעט נובע, בתוך מעטפות שאפשר למשש. בין חשבונות החשמל והארנונה בועטים מכתבים שמגיעים להיפופודרמטולוסיוס באופן קבוע משני מלומדים מארצות רחוקות. האחד, בחור פיקח, חריף ויצירתי בשם איזק, כותב תמיד בדיו אדומה. ככה זה אצלם במדינה, מוכרים רק דיו אדומה. השני, יצירתי לא פחות אבל אהבל מדאורייתא (ושמו עצבר, אם תרצו), כותב בדיו שחורה משום שככה מקובל במקומותיו האקזוטיים. היפופודרמטולוסיוס קורא תמיד את המכתבים כולם, בלי לדלג ובלי להעמיד פנים, כי הוא מלומד והוא מסוגל להתעמק. במיוחד אם הדוור משלשל אותם אחרי שהספיק לשתות מיץ תפוזים*. ואז, כמו כל המלומדים, החליט היפופודרמטולוסיוס לערוך מחקר. הרי לך תופעה! חידושים ותגליות בדיו אדומה ממדינה אחת, ודברי הבל בדיו שחורה ממדינה אחרת! הרי שזה מצריך עיון מדוקדק. החתול השחור שלו טען שזה משום שבמדינה האחת כל האזרחים חכמים ומשכילים ונבונים, ואילו במדינה השניה מפגרים כולם. אבל היפופודרמטולוסיוס לא מקשיב לחתולים. הדוור הזקן טען שאיזק הוא סתם בחור כהלכה, ואילו עצבר הוא מעידה פתולוגית. אמר היפופודרמטולוסיוס: "תוכיח!" והדוור הזקן לא יכל להוכיח. וכי מה? בחורים כהלכה לא נושאים תוויות על צווארון מעילם הגבוה, וגם פתולוגיה עצברית היא מסוג הדברים חסרי החותמת. אמר היפופודרמטולוסיוס: "לא מקובל!" וערך מחקר מדוקדק. חקר וחיטט ומדד ופשפש ופירק וסידר ותאר והגה וחישב ומצא ובדק את מכתבי העמיתים הזרים, ויצא במסקנה חד משמעית: הכתיבה בדיו אדומה מחכימה עד לאין שיעור, ואילו הכתיבה בדיו אדומה מטמטמת את היוצר. THE END *לצחוק, בבקשה.
