סיפור....

א ס ת ר 1

New member
../images/Emo47.gifסיפור....../images/Emo41.gif

אני כבר כמה שבועות עובדת בבית-ספר שמשלב חינוך מיוחד עם ילדים "רגילים" אני מחנכת בנים בכתה ו', ובהפסקות הם רואים אותי סורגת... לאט לאט הם התחילו להתעניין,ולימדתי אותם לסרוג,בהפסקות הם כמובן הולכים מכות-אבל עכשיו זה על מי יחזיק לי את הצמר כשאני סורגת. ביום שישי התחלתי כובע חדש, ובגלל משהו שהם עשו-לא הרשיתי להם לעזור לי, כל היום לא הספקתי לסרוג, ושמעתי לחשושים מאחורי הגב, כשהגעתי הביתה הוצאתי את הכובע-וגיליתי שהם סרגו לי אותו עד הסוף בלי ששמתי לב... אמנם סריגת בנים בכתה ו',אבל לא רעה בכלל... יש תקווה לדור הבא....
 
מדהים!

עוד הוכחה קטנה שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא החיקוי. וחופש היצירה. את צריכה לכתוב על זה מאמר לעיתון מורים! פשוט שווה פרסום! אולי זה יזיז משהו בגישה הסופר-פטרנליסטית בחינוך ... ...וסליחה שערבבתי נושאים, אבל זה נראה לי ככ מתבקש....
 
איזה סיפור מרגש

רעיון נחמד להעביר שיעורי סריגה בכיתה יכול לבוא במקום שיעור אומנות, תרפיה טובה לילדים. בשביל שהילדים לא יריבו את יכולה להביא מסרגות מהבית ושאריות חוטים ולתת לכל אחד תעסוקה במהלך היום. אני גם עובדת עם ילדים מהחינוך המיוחד. יש לנו קבוצה בהוסטל של ילדים קצת יותר גדולים שלימדנו אותם ליסרוג והם תפסו את זה ממש טוב פשוט כיף לראות אותם יושבים וסורגים. אמנם לא עושים דברים מסובכים אבל מסתדרים ממש יופי אם הדברים הפשוטים.
 
למעלה