רוח הדברים

[margot]

../images/Emo47.gif ../images/Emo121.gif רוח ../images/Emo42.gif הדברים ../images/Emo121.gif ../images/Emo47.gif

רוח הדברים: 18/08/10 07:18 מאת: margot הדברים הם כל דבר באינסוף האלוהים (האב) = הדברים אלוהים (הבן ) = רוח הדברים בו שהם מהות הדברים מהות האלוהים, כל הנשמה. (מהות האינסוף) רוח אלוהים מרחפת על פני המים זו תנועת השכינה (כל הנשמה) בעת התוהו ובוהו מחורבן העולם. אלוהים שוכן בגוף האדם בו נפח רוח-חיים שהיא רוח החיוּת שמחייה אותו, את רוח אלוהים שבו. האינסוף שהוא אחד האלוהים את החיים חי ברוחו = במהותו. לא כהכרה, תת-ההכרה של האדם אינה סובלת וגם לא נהנית כתת-ההכרה וההכרה של האדם, כך האלוהים האב ואלוהים הבן. האלוהים (האב) לא סובל ולא נהנה. אלוהים (הבן) שהוא המהות של האב, גם סובל וגם נהנה. האב והבן שהם הדברים ומהותם, אחד הם. בתהילים פב ניתן להבין זאת: (ה) לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ: (ו) אַנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם: (ז) אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָֹּרִים תִּפֹּלוּ: (ח) קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם: האדם, רוחם של דברים בו. כמו למשל רוח קנאה, שקר, שחיתות, זנונים, רוח צער, או רוח שמחה וכו'. בהתאם לתחושותיו של אדם, כול רוח שכזאת יכולה להיות גבוהה או נמוכה, חזקה או חלשה. אדם עשוי להיות אחוז במורת רוח או בקוצר רוח – ביטויים המשמשים בקביעות גם בעברית מודרנית; הוא יכול גם להיות בעל "שאר רוח", או "רוח יתרה". ספר משלי מתאר אדם כ"שפל רוח, קצר רוח, נאמן רוח" בישעיה פרק יא', מתוארת רוח ה' שתנוח על מי שיהיה בעתיד "המלך המשיח": " ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו: "

 

[margot]

כל שאלוהים אינו מתגלה בעולם

כל שאלוהים אינו מתגלה בעולם, אדם והמין האנושי ימשיכו לשגות בסיפורים מומצאים אודות העולם. אחל מרגע התגלותו בעולם ההיסטוריה האנושית תתחלק לשנים – כל מה שמובן על ההיסטוריה היה עד אז - ומה שיהיה מובן עליה מנקודה זו והלאה. ___________________________________________________ הפתרון לשאלת השאלות הוא ייחודי כייחודיות האדם אשר יבשר לעולם הנפעם הנרגש והנרעש מסוד ייחודיותו ודבריו המהפכניים הן למחשבות האדם והן לסדרי עולם שיהיו בעת ההארה. נכון שהייחודי גם שונה-הוא כי קו-מחשבתו שונה וכך הפתרון שממנו הוא האחד והיחיד מכל פתרונות האחרים ובזה ייחודו.

 

[יעקב אחד]

זה בדיוק מה שקרה ומה שיקרה

אחרי חייו מותו ותקומתו מבין המתים של ישוע המשיח, שום דבר לא היה אותו דבר עבור כל מי שקיבל אותו, ומקבל אותו כמושיעו ומלכו. ולאחר שישוע המשיח יחזור בענני השמים, הכל ישתנה כליל. זאב ירבוץ עם גדי, ואריה עם כבש, וכל העמים לא ידעו עוד מלחמה.

 

[אחדות ישראל]

אמן!../images/Emo45.gif../images/Emo249.gif

בס"ד

 

[ל נ צ ח]

כל מקרה שבעולם הזה שוב יקרה בכל עולם נברא חדש

בעולם הזה כמו בכל עולם שכבר היה מלפניו ושיהיה לאחריו, סדר ותקופות בזמנים (עתים). העולם הזה קם על חורבותיו של קודמו ובכל פרטיו זהים לכל עולם שמקדם כבר היה ולכל עולם שיהיה שב וכך לעולמים. - תקופת חורבן העולם (סוף-העולם עקב הריגתו של משיח-אלוהים (בן-יוסף)) אז התוהו ובוהו משתולל בארץ (והארץ היתה (בראשית א) - תקופת בראשית (תחיית-המתים) היא עת הולדתו של המשיח הגואל שהאלוהים (האב) באמצעות בנו המשיח את כולם יושיע לארץ המובטחת=לעולם הנברא החדש. (אלוהים את כולם יגאל ממיצרי-המוות לרווחת חיים) משיח בן דוד (המשיח הגואל) זו אותה הנשמה הנצחית של משיח בן יוסף (המשיח המבשר) שנהרג בעת שהעולם מגיע לקיצו. באחרית הימים שבעולם זה כמו בכל אחרית הימים של כל עולם שכבר היה ועד לסוף העולם (של כל עולם) אלוהים מתגלה ובמשיח אז מתגשמת הנבואה וגר זאב עם כבש .. ז"א אלוהים יתן את השלום בעולם, וכך יהיה (מלכות-המשיח) עד לסוף אחרית הימים שהיא העת שבה יחול סוף-העולם (מתמיד כך היה ותמיד כך יהיה בכל עולם) וחוזר חלילה... כנאמר בקהלת: מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ: ________________________________________________________ בקהלת א (ט) מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: (ח) כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ: (י) יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ: (יא) אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה: ובקהלת ג (טו) מַה שֶּׁהָיָה כְּבָר הוּא וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף: ישעיה סה (יז) כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה וְלֹא תִזָּכַרְנָה הָרִאשֹׁנוֹת וְלֹא תַעֲלֶינָה עַל לֵב:

ל נ צ ח

נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ: (דברים יח ( טו,יח)