../images/Emo47.gif "The L Word"
אפילו גברים אוהבים את זה מאת ארנה קזין עיתון הארץ, מדור גלריה, יום שישי 6.2.2004 הלהיט הטלוויזיוני התורן באמריקה הוא "המלה שמתחילה ב-L", עוד סדרת דרמה שעוסקת במתחים של האהבה, העבודה והחיים, עם חידוש אחד: כל הגיבורות שלה לסביות בלונדינית יפה יושבת בחדר אמבטיה, מחזיקה בידה מקלון של בדיקת ביוץ ומתבוננת בו. היא מחייכת לעצמה. לרגע התמונה נראית כמו קלישאה הוליוודית על זוג שמנסה להיכנס להריון, אבל עד מהרה מתברר שהעניין קצת אחר. הבלונדינית קוראת לחברה שלה, "בט, בואי". החברה, שחרחורת נאה, נכנסת לחדר האמבטיה, מתקרבת, ומסתכלת במקל. "את מבייצת", היא מחייכת אליה. "אני מבייצת", היא עונה ועיניה בורקות. "בואי נעשה ילד", בט אומרת לחברתה בחום. הן מתנשקות, הנשיקה מתלהטת, ידיים נשלחות, שתי הנשים נאנחות. זו אחת הסצינות הפותחות בסדרת הדרמה החדשה "The L Word" ("המלה שמתחילה ב-L"), שעלתה לאוויר לפני כשבועיים בארצות הברית. בהמשך, הצופים מלווים את הניסיונות של בט (ג'ניפר בילס, "פלאשדאנס") וחברתה טינה (לורל הולומן, "לילות בוגי") למצוא תורם ראוי ולהיכנס להריון - בפעם הראשונה אצל רופאה, ובפעם השנייה בבית. בסצינה אחת בפרק השני הן מחזיקות את המזרק המלא בזרע, מתרגשות, מתבדחות על התכולה ומתכוננות לרגע ההתעברות. הסדרה החדשה של רשת "שואוטיים" - מפיקי "הכי גאים שיש" - קוצרת את שבחי הביקורת בעיתונות האמריקאית כסדרה נועזת וחדשנית, אבן דרך, קפיצת מדרגה ביחס ללסביות בטלוויזיה הפופולרית. אבל מעניין שהתעוזה שלה דווקא אינה טמונה בסצינות של תשוקה, סקס ודיבור בוטה על מין, שמאפיינות אותה - סצינות לוהטות, ברוח הסדרות "סקס והעיר הגדולה" ו"קוויר בעיר". "The L Word", המספרת את סיפורה של חבורת נשים בלוס אנג'לס - כולן יפות, קרייריסטיות מצליחות, ורובן לסביות - נועזת דווקא בגלל הנורמליזציה של ההוויה המוצגת בה. זו הפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה שסדרת דרמה שלמה, בז'אנר הפופולרי הנע בין אופרת סבון כ"מלרוז פלייס" לדרמות יחסים כמו "שלושים ומשהו" ו"החיים האלה", עוסקת באופן בלעדי בחיי האהבה והעבודה של לסביות, ועוד בצורה מגוונת ומעודכנת, המוכיחה בקיאות בשפה ובסגנון החיים, בלי שמץ של אפולוגטיקה ועם הרבה הומור עצמי. יש בסדרה בדיחות פנימיות וסוגיות יום-יומיות שמיוחדות לחיי קהילה לסביים באמריקה, אבל עיקרה הוא מכלול הסיפורים, האינטריגות, כאבי הלב ורגעי ההתעלות של דמויות בסדרת דרמה באשר היא. כפי שמרומז בסרטוני הפרומו לסדרה, השם שלה - "המלה שמתחילה ב-L" - מתייחס לא רק למלה "לסבית", אלא גם ל"אהבה" (Love) ול"תשוקה" (Lust); זהו העיקרון הליברלי, האוניוורסלי, שמניע את הסדרה ותורם להצלחתה. היא משודרת בזמן צפיית שיא, העיתונות מתפעלת ומשבחת, הרייטינג גבוה, והשבוע הרשת הודיעה כי כבר הזמינה מהמפיקים את העונה השנייה, אחרי ששודרו שני פרקים בלבד מתוך 14 מהעונה הראשונה ("זהו חידוש החוזה המהיר ביותר בהיסטוריה של הרשתות", דיווחו השבוע העיתונים בהתלהבות). ואז באה אלן ב"וילג' וויס" קבעו כי ההצלחה של הסדרה נובעת גם מהאיכות הגבוהה של הבימוי והמשחק, מהסיפורים הכתובים לא רע, וגם "כי יש בה הכל לכולם - זו דרמה על חברות של בנות, מהסוג שנשים סטרייטיות אוהבות, דרמה לסבית לוהטת ומשעשעת ללסביות, ויש בה גם ארוטיקה לסבית מהסוג שתמיד משמח גברים סטרייטים". מבחינת ההצגה של דמויות לסביות בזרם המרכזי של הטלוויזיה, עליית הסדרה לאוויר היא באמת רגע חשוב ומהנה. במשך שנים ארוכות לסביות נעדרו כליל מהמסך האמריקאי או נראו רק לרגעים, בשוליים, להרף עין, וגם אז הן הופיעו בדרך כלל בהקשר בעייתי, וכמעט תמיד נטולות שמץ של סקס-אפיל. ב-1978, בסרט הטלוויזיה "שאלה של אהבה", גילמו ג'ינה רולנדס וג'יין אלכסנדר זוג לסביות, שמתקשות להישאר יחד כי לאחת מהן יש ילד והיא צריכה לבחור בינו לבין אהובתה - השתיים לא נוגעות זו בזו במשך הסרט ורק מתנשקות פעם אחת, כהרף עין. מאז הופיעו לסביות ספורות בטלוויזיה, בדרך כלל כקישוט ברקע לסיפור המרכזי - לא הרבה יותר מהנשיקה הסנסציונית בזמנה בין אמנדה דונהיו למישל גרין ב"פרקליטי אל-אי" מ-1991, לדוגמה. ואז באה אלן דג'נרס, ב-1997. היא הביאה לעולם את הדמות הלסבית הראשונה שעמדה במרכזה של תוכנית טלוויזיה ועסקה בחינניות מצחיקה - אבל לא מאוד סקסית - בתהליך היציאה מהארון. רבים טוענים שדג'נרס פרצה דרך לכל האחרות שיבואו אחריה, אף שהסדרה שלה, "אלן", הורדה במהרה מהמסך, ולרגע נראה היה כי אי אפשר עוד להמשיך בדרך שהלכה. הצוות שמעורב בעשיית "המלה שמתחילה ב-L" הוא במידה רבה האליטה של התרבות הלסבית האמריקאית. רוז טרושה, אחת הבמאיות והמפיקות של הסדרה, ביימה בין השאר את סרט הפולחן הלסבי "גו פיש". גוונביר טרנר, הכוכבת של "גו פיש" ושל סרטים לסביים ואחרים ("לחפש את איימי", "דוגמה", "אמריקן פסיכו"), כותבת תסריטים לסדרה וגם מופיעה בה בתפקיד משני. שחקניות אחדות בסדרה מוכרות מאוד בקרב לסביות אמריקאיות: לורל הולומן, שמגלמת את טינה, שיחקה בסרט הלסבי המקסים "ההרפתקה שלא תיאמן של שתי נערות מאוהבות" (מ-1995), וליישה היילי, המגלמת בסדרה דמות ביסקסואלית, גילמה בעבר תפקידים לסביים בשורה של סרטים וגם היתה חברה של הזמרת קיי-די לאנג. תמי לין מייקלס, שמגלמת דמות משנית אחרת בסדרה, נשואה כיום לכוכבת הרוק האמריקאית מליסה אתרידג', שהיתה בת זוג של הקולנוענית ג'ולי סייפר - שגם היא ניהלה בעבר רומן עם לאנג. לא פלא איפוא שההרכב הזה מצליח להתבדח באמינות על ההוויה הקהילתית: למשל, היילי, בדמות העיתונאית אליס, מגחכת על "הבצה" הלסבית - כולן שוכבות עם כולן, היא חוזרת ואומרת. "לסביות חושבות שידידות היא משחק מוקדם", היא צוחקת בהזדמנות אחת. "תן לי שם של לסבית מפורסמת ואראה לך איך היא קשורה אלי במרחק חמש נשים לכל היותר", היא אומרת לבוס שלה בפרק השני, ומוכיחה את טענתה בקלות. וגם מדברים שם על הנטייה של לסביות למהר ולהיקלע לזוגיות מונוגמית דביקה, ועל הבייבי-בום הלסבי - כולן, אבל כו-לן, נכנסות להריון. "מה מביאה לסבית לדייט השני?" מזכירה אחת הדמויות בסדרה בדיחה לסבית שחוקה. למי שמשיב בתשובה הרגילה - "את המשאית של המובילים" - היא מסבירה: "לא, לא, אתם לא מעודכנים, היא מביאה מזרק", וכולם צוחקים.
אפילו גברים אוהבים את זה מאת ארנה קזין עיתון הארץ, מדור גלריה, יום שישי 6.2.2004 הלהיט הטלוויזיוני התורן באמריקה הוא "המלה שמתחילה ב-L", עוד סדרת דרמה שעוסקת במתחים של האהבה, העבודה והחיים, עם חידוש אחד: כל הגיבורות שלה לסביות בלונדינית יפה יושבת בחדר אמבטיה, מחזיקה בידה מקלון של בדיקת ביוץ ומתבוננת בו. היא מחייכת לעצמה. לרגע התמונה נראית כמו קלישאה הוליוודית על זוג שמנסה להיכנס להריון, אבל עד מהרה מתברר שהעניין קצת אחר. הבלונדינית קוראת לחברה שלה, "בט, בואי". החברה, שחרחורת נאה, נכנסת לחדר האמבטיה, מתקרבת, ומסתכלת במקל. "את מבייצת", היא מחייכת אליה. "אני מבייצת", היא עונה ועיניה בורקות. "בואי נעשה ילד", בט אומרת לחברתה בחום. הן מתנשקות, הנשיקה מתלהטת, ידיים נשלחות, שתי הנשים נאנחות. זו אחת הסצינות הפותחות בסדרת הדרמה החדשה "The L Word" ("המלה שמתחילה ב-L"), שעלתה לאוויר לפני כשבועיים בארצות הברית. בהמשך, הצופים מלווים את הניסיונות של בט (ג'ניפר בילס, "פלאשדאנס") וחברתה טינה (לורל הולומן, "לילות בוגי") למצוא תורם ראוי ולהיכנס להריון - בפעם הראשונה אצל רופאה, ובפעם השנייה בבית. בסצינה אחת בפרק השני הן מחזיקות את המזרק המלא בזרע, מתרגשות, מתבדחות על התכולה ומתכוננות לרגע ההתעברות. הסדרה החדשה של רשת "שואוטיים" - מפיקי "הכי גאים שיש" - קוצרת את שבחי הביקורת בעיתונות האמריקאית כסדרה נועזת וחדשנית, אבן דרך, קפיצת מדרגה ביחס ללסביות בטלוויזיה הפופולרית. אבל מעניין שהתעוזה שלה דווקא אינה טמונה בסצינות של תשוקה, סקס ודיבור בוטה על מין, שמאפיינות אותה - סצינות לוהטות, ברוח הסדרות "סקס והעיר הגדולה" ו"קוויר בעיר". "The L Word", המספרת את סיפורה של חבורת נשים בלוס אנג'לס - כולן יפות, קרייריסטיות מצליחות, ורובן לסביות - נועזת דווקא בגלל הנורמליזציה של ההוויה המוצגת בה. זו הפעם הראשונה בתולדות הטלוויזיה שסדרת דרמה שלמה, בז'אנר הפופולרי הנע בין אופרת סבון כ"מלרוז פלייס" לדרמות יחסים כמו "שלושים ומשהו" ו"החיים האלה", עוסקת באופן בלעדי בחיי האהבה והעבודה של לסביות, ועוד בצורה מגוונת ומעודכנת, המוכיחה בקיאות בשפה ובסגנון החיים, בלי שמץ של אפולוגטיקה ועם הרבה הומור עצמי. יש בסדרה בדיחות פנימיות וסוגיות יום-יומיות שמיוחדות לחיי קהילה לסביים באמריקה, אבל עיקרה הוא מכלול הסיפורים, האינטריגות, כאבי הלב ורגעי ההתעלות של דמויות בסדרת דרמה באשר היא. כפי שמרומז בסרטוני הפרומו לסדרה, השם שלה - "המלה שמתחילה ב-L" - מתייחס לא רק למלה "לסבית", אלא גם ל"אהבה" (Love) ול"תשוקה" (Lust); זהו העיקרון הליברלי, האוניוורסלי, שמניע את הסדרה ותורם להצלחתה. היא משודרת בזמן צפיית שיא, העיתונות מתפעלת ומשבחת, הרייטינג גבוה, והשבוע הרשת הודיעה כי כבר הזמינה מהמפיקים את העונה השנייה, אחרי ששודרו שני פרקים בלבד מתוך 14 מהעונה הראשונה ("זהו חידוש החוזה המהיר ביותר בהיסטוריה של הרשתות", דיווחו השבוע העיתונים בהתלהבות). ואז באה אלן ב"וילג' וויס" קבעו כי ההצלחה של הסדרה נובעת גם מהאיכות הגבוהה של הבימוי והמשחק, מהסיפורים הכתובים לא רע, וגם "כי יש בה הכל לכולם - זו דרמה על חברות של בנות, מהסוג שנשים סטרייטיות אוהבות, דרמה לסבית לוהטת ומשעשעת ללסביות, ויש בה גם ארוטיקה לסבית מהסוג שתמיד משמח גברים סטרייטים". מבחינת ההצגה של דמויות לסביות בזרם המרכזי של הטלוויזיה, עליית הסדרה לאוויר היא באמת רגע חשוב ומהנה. במשך שנים ארוכות לסביות נעדרו כליל מהמסך האמריקאי או נראו רק לרגעים, בשוליים, להרף עין, וגם אז הן הופיעו בדרך כלל בהקשר בעייתי, וכמעט תמיד נטולות שמץ של סקס-אפיל. ב-1978, בסרט הטלוויזיה "שאלה של אהבה", גילמו ג'ינה רולנדס וג'יין אלכסנדר זוג לסביות, שמתקשות להישאר יחד כי לאחת מהן יש ילד והיא צריכה לבחור בינו לבין אהובתה - השתיים לא נוגעות זו בזו במשך הסרט ורק מתנשקות פעם אחת, כהרף עין. מאז הופיעו לסביות ספורות בטלוויזיה, בדרך כלל כקישוט ברקע לסיפור המרכזי - לא הרבה יותר מהנשיקה הסנסציונית בזמנה בין אמנדה דונהיו למישל גרין ב"פרקליטי אל-אי" מ-1991, לדוגמה. ואז באה אלן דג'נרס, ב-1997. היא הביאה לעולם את הדמות הלסבית הראשונה שעמדה במרכזה של תוכנית טלוויזיה ועסקה בחינניות מצחיקה - אבל לא מאוד סקסית - בתהליך היציאה מהארון. רבים טוענים שדג'נרס פרצה דרך לכל האחרות שיבואו אחריה, אף שהסדרה שלה, "אלן", הורדה במהרה מהמסך, ולרגע נראה היה כי אי אפשר עוד להמשיך בדרך שהלכה. הצוות שמעורב בעשיית "המלה שמתחילה ב-L" הוא במידה רבה האליטה של התרבות הלסבית האמריקאית. רוז טרושה, אחת הבמאיות והמפיקות של הסדרה, ביימה בין השאר את סרט הפולחן הלסבי "גו פיש". גוונביר טרנר, הכוכבת של "גו פיש" ושל סרטים לסביים ואחרים ("לחפש את איימי", "דוגמה", "אמריקן פסיכו"), כותבת תסריטים לסדרה וגם מופיעה בה בתפקיד משני. שחקניות אחדות בסדרה מוכרות מאוד בקרב לסביות אמריקאיות: לורל הולומן, שמגלמת את טינה, שיחקה בסרט הלסבי המקסים "ההרפתקה שלא תיאמן של שתי נערות מאוהבות" (מ-1995), וליישה היילי, המגלמת בסדרה דמות ביסקסואלית, גילמה בעבר תפקידים לסביים בשורה של סרטים וגם היתה חברה של הזמרת קיי-די לאנג. תמי לין מייקלס, שמגלמת דמות משנית אחרת בסדרה, נשואה כיום לכוכבת הרוק האמריקאית מליסה אתרידג', שהיתה בת זוג של הקולנוענית ג'ולי סייפר - שגם היא ניהלה בעבר רומן עם לאנג. לא פלא איפוא שההרכב הזה מצליח להתבדח באמינות על ההוויה הקהילתית: למשל, היילי, בדמות העיתונאית אליס, מגחכת על "הבצה" הלסבית - כולן שוכבות עם כולן, היא חוזרת ואומרת. "לסביות חושבות שידידות היא משחק מוקדם", היא צוחקת בהזדמנות אחת. "תן לי שם של לסבית מפורסמת ואראה לך איך היא קשורה אלי במרחק חמש נשים לכל היותר", היא אומרת לבוס שלה בפרק השני, ומוכיחה את טענתה בקלות. וגם מדברים שם על הנטייה של לסביות למהר ולהיקלע לזוגיות מונוגמית דביקה, ועל הבייבי-בום הלסבי - כולן, אבל כו-לן, נכנסות להריון. "מה מביאה לסבית לדייט השני?" מזכירה אחת הדמויות בסדרה בדיחה לסבית שחוקה. למי שמשיב בתשובה הרגילה - "את המשאית של המובילים" - היא מסבירה: "לא, לא, אתם לא מעודכנים, היא מביאה מזרק", וכולם צוחקים.