לפורום החדש

[א ו ר י ת ב]

../images/Emo49.gifלפורום החדש ../images/Emo140.gif

שמי אורית ואני אכלנית כפייתית. מקווה להמשיך לבקר כאן.

 

[נורית הדרי]

שלום אורית../images/Emo24.gif

מדהים אותי תמיד האומץ הזה שמגיע יום אחד להגדיר את עצמנו ככפייתים. יש איזשהו אומץ לב יחודי בנשים , בתחום הזה, שאני ממש אוהבת. בהצלחה אורית

 

[א ו ר י ת ב]

../images/Emo51.gif../images/Emo24.gif

קודם כל יש תהליך שלפעמים מאוד ארוך כדי להודות בפני עצמך שאתה כפייתי, אח"כ בחברת אנשים השותפים לאותה בעיה זה משחרר להודות בכך גם בפניהם.

 

[נורית הדרי]

מענין

קראתי את מה שקוליברי , אלומת האור ואת כתבתן כאן והתחלתי לשאול את עצמי מהו הרגע שבו נופל האסימון... כמובן שזה תהליך ארוך וממושך , אבל הטריגר מה מעורר אותנו?

 

[א ו ר י ת ב]

אני חושבת

שכשמגיעים לחוסר אונים מוחלט- זהו המקום להודות שיש בעיה שאינה ניתנת לפתרון רק ע"י כח הרצון שלנו. חוסר האונים והיאוש, המקום הנמוך ביותר הוא המקום ממנו אפשר להתחיל ולצמוח, צריך להאחז במשהו חדש, בקביים חדשות ולקום בעזרתן.

 

[נורית הדרי]

אכן

חוסר אונים ויאוש מופלג היו גם ראשית הדרך שלי. ובכל זאת שאלה שמעניינת אותי... מדוע אנחנו צריכות לרדת כל כך נמוך? לפעמים לשבת ממש בתוך ההריסות כדי שההכרה תבצבץ לה?

 

[האלגנטית]

רוצה להציע תשובה

סתם אילתור: אולי האשה מתמידה יותר, נאמנה יותר וגם רגשית יותר מהגבר ולכן פחות מרעננת את השקפותיה ונשארת עם מה שיש לה. ולכן גם נגררת למטה בלי להרגיש. כאמור זה רק אילתור. את האמת אפשר יהיה לדעת רק אם יהיה פורום מקביל של גברים בלבד - ואז נוכל להציץ לשם ולקלוט את ההבדל. או לפחות לארח גברים אצלנו בפורומים שלנו. מהמין השני נלמד על עצמנו ! תודה על ההקשבה

 

[נורית הדרי]

אלגנטית יקרה

התמכרות נשים אינה נושא שמדיר גברים. אלא פשוט ציון היחודיות של השיחה כאן. את תראי שגברים יבואו, משום שזה נושא שקשור מאוד גם אליהם. שמתי לב שכתבת הרבה על רגשות של נשים . אני חושבת שהיחודיות של נשים מתבטאת , ביחס להתמכרות , בשני תחומים: א. הן מודות מהר יותר בחוסר יכולת וחוסר אונים, ויש להן פחות קונפליקטים להעזר באחרים כדי לפתור את בעיותיהן. גברים מחונכים למדוד את עצמם על פי מידת אי- תלותם הרגשית והפיזית, ולכן ההודאה בצורך בעזרה היא שלב קשה יותר עבורם. ב. בהכללה מעט גורפת אבל לדעתי דיי נכונה לנשים יש צורך גדול מאוד במשובים רגשיים . קבוצות תמיכה מספקות משובים רגשיים בשפע , ולכן הן מקום "טבעי" עבור נשים. אנני אומרת שגברים לא זקוקים למשוב רגשי , אלא שהם מעט מסובכים בנושא הזה....

 

[האלגנטית]

נכון.

הגברים פחות פתוחים ולכן הם לא מגיעים לקבוצות תמיכה. מצד שני - דוקה הם מאותה סיבה אולי זקוקים לזה יותר. (בעלי , למשל, אף פעם לא בוכה ! ). זו הסיבה שאני מאמינה שצריך לקרוא להם. ניסיתי קצת במקום אחר, היה מסובך, אבל נדמה לי שהגעתי לאיזה הישג. טוב, את נושא הגברים אני אעזוב כדי שלא ייראה כמו אובססיה. נהנית מפתיחת הפורום האיכותית שלך. כה לחי !

 

[נורית הדרי]

משהו על גברים...

תודה לך אלגנטית. הגעת למקום שבו אף אחת , לדעתי כמובן, לא תכתיר אותך בתואר "אובססיבית" מתוך גינוי או בקונוטציה שלילית. אנחנו בתוך קהילה אובססיבית, וזה נתון פתיחה לכל דיון כאן. באופן טבעי וצפוי, הזרימה של השיחה כאן מתחילה מאכילה כפייתית אבל כשנגיע להתמכרות ל"אשליית אהבה" יגיע גם מקומם של הגברים. ואולי אז נשמח לרגע קט שאנחנו כאן ברוב נשיי.... איך שלא יהיה, לפני שפתחתי את הפורום ערכתי שוטטות מסיבית כאן בתפוז בפורומים ובקהילות כמו גם בפורטלים אחרים וראיתי שכשדברים אמורים בהתמכרות לאוכל , הרוב הוא נשיי ממילא. ואחרון : גברים נוטים להגיע לכל מקום שכותרתו מכילה את המילה "נשים" . האם מישהו יאמר עליהם שהם אובססיבים? באהבה

 

[טינקרבל22 המקורית]

אני לא

לא ניראה לי שאני מכורה למשהו...