מה עברתי היום?(או בכי וביקורת)

[אמא של פיונה]

../images/Emo5.gifמה עברתי היום?(או בכי וביקורת)

היום, כפי שכבר אתם יודעים, הייתי אמורה להיות ב 10:30 על המטוס לניו יורק, אך עקב אילוצי חברה, הטיסה בוטלה. אין דאגה, אני אטוס ליותר זמן בסוף פברואר. משתמע מכך: א. הייתי מאד עצובה

, אך לפחות חודש הבא יהיה טוב יותר וארוך יותר

ב. לא תהיה חוות דעת על שבוע המסעדות שיש עתה בניו יורק, אבל יהיה על משהו אחר יותר מאוחר. ג. יש לכם זמן לחשוב מה אתם רוצים

אז אספתי את עצמי, את הרכב החדש של אבא וזוג חברותי ונסענו להתנחם בזיכרון יעקב. הגענו רעבות, טיילנו מעט- או יותר נכון חיפשנו מסעדות ומצאנו מקום שנראה נחמד- "CABARET". מקום קטנטן, מציג סטנד אפ בימי שישי, מס´ מועט של שולחנות וללא מקומות נטולי עישון אבל לא היה מורגש (ואני מאד רגישה בנושא). אנוכי הזמינה "מעדן פטה כבד", חברתי ר´ הזמינה "סלט ניסואז" וזוגתה ס´ הזמינה "קיש פטריות". המתנו לנו בערך 1/4 שעה ואז הגיעה השתיה. לאחר 1/4 שעה נוספים, הגיע הפטה, שהובטח כי ישביע אותי לפחות כמו מנת קיש. מה אגיד ומה אומר- פרוסה צנועה של פטה עם 2 טוסטים וחופן עלים בגודל של ידו של בן דודי בן השנתיים. חיכינו עוד 10 דקות ואז הגיעו ה"קיש" ו"סלט הניסואז" שחרג באופן בוטה מהגדרתו בתפריט ("חסות שטופות שמש, זיתים, עגבניות שרי שמחות, פרוסות תפו"א...") לא היה ולא נברא. ר´ קיבלה חופן חסות, מעט טונה וחצי עגבניה רגילה לכל הדעות. המלצרית נתבקשה להחליף עקב חוסר התאמה, נתקלנו בפרצוף, אך המנה הוחלפה לכריף עם רוסטביף (לא זכור לי שמו). הקיש, כמו כל המנות, בצלחת ילדים, קיש פטריות עגול וחינני שהיה טעים ופריך ולידו "סלט" כמו שלי היה. חיכינו 20 דקות, בנתיים אני וס´ סיימנו את המנות וחיכינו לכריך של ר´ שבושש להגיע. כשהגיע, נעצב ליבה של ר´ כי לא לזה ציפינו כ"כ הרבה זמן. על צלחת הילדים היו 4 פרוסות לחם סטנדרטי חום עם כמה פרוסות מלפפונים וכמה חתיכות רוסטביף. ליד היה סלט מהעלים הנ"ל וכמה פרוסות מלפפון. דק, לא מתובל ומאכזב, מאכזב מאד. עדיף היה לחם שחור עם שוקולד השחר. מה לעשות, רעבים-אוכלים. ביקשנו מהר את החשבון ע"מ שלא נצטרך לחכות גם לו 1/4 שעה- 20 דקות וברחנו. עלות- 120 ש"ח כולל 3 שתיה קלה והפוך גדול(שלא היה כל כך גדול אבל ניחא). מחיר נמוך, אך גם האוכל וחבל. CABARET בר תאטרון, המייסדים 52 זכרון יעקב.

 

[אמא של פיונה]

הקינוח ../images/Emo99.gif

למנת הקינוח הגענו לקפה קונדיטוריה שנקרא "הדובים". התיישבנו לנו שם בשולחן קטן ואינטימי והצצנו לשולחנות שלידנו. ליבנו נתמלא בחרדה וחרטה מאחר שבשולחנות שלידינו היו סלטי ענק, עם בורקסים ועוד טעימים בעלות כמעט שווה למנות המרתקות שקיבלנו קודם לכן. בחרנו לנו 2 עוגות: פרפה חלבה- בסיס שוקולדי דק, שכבת בוטנים, פרפה חלבה- מ ע ו ל ה. עוגת שוקולד לבן- טורט שקדים עם 2 שכבות קרם עשיר ולמעלה ציפוי שוקולד לבן- מ ע ד ן. מכיוון שזו היתה החתיכה האחרונה, קיבלנו פרוסת בגודל עצום. שתינו 2 קפוצ´ינו גדולים ותה צ´אי, שמשום מה, ס´ התעקשה לנסותו מאחר ששמעה על התמסטלות מהתה (לא היה ולא נברא!). שירות מקסים גם כן. "הדובים", המייסדים 50, זכרון יעקב. *** הפטה שלי היה בסדר, אם כי בסוף היה לו טעם חמצמץ, שלדעת המומחות נבע מלימון, אך די בזה בשביל "פינלה" לא סימפטי למנה צנועה זו שהותירה אותי רעבה.

 

[פינליש]

"הדובים" לא תמיד....

פעם הייתי נוסעת מלא לזכרון... "הדובים" לא תמיד היו טעימים כמו שהם נראים. יש שם דברים מאוד מגרים למראה... אבל הבלבלה גדולה כי הטעם לא תמיד היה משהו.. השוקו שלהם מומלץ בחום. ובקיץ כייף נורא לשבת בחוץ.

 

[אמא של פיונה]

כמה מילים על המפגש../images/Emo140.gif

יום שישי, מסעדה טובה, חברה איכותית- מי צריך יותר? מי שלא בא הפסיד אנשים טובים, יפים וחייכנים. השולחן באמת היה נדיב וגדול אבל הקשה על שיחה בין כולם. האנשים: ברולה- צעיר, רענן ובעל טעם וידע שלא מבייש גם את המנוסים שבינינו. נתן לנו הסברים על סוגי בשרים ועורר בי יראת כבוד מאחר שאחי, בן גילו, חוץ מפרגיות, חמין של אמא וגלידה וניל לא מוכן לנסות כלום! -בנז´ של קייס- בחור נמרץ, אוכל כמעט הכל, מבין בהרבה אוכלים והוא יכול להיות שליחנו בעולם (לפי מה שהבנתי, הם מטיילים המון). קייס-נחמדה מאד ונראה כי תהיה אחלה אמא...מתאימה מאד לבנז´, לא הפסיקו להחליף צלחות כל כמה ביסים. מתוק מאד

* מאד שמחה על שהספיקו לעצור באייסברג

- החברים שבאו איתם- לא יצא לנו לדבר הרבה, אך הם מאד נחמדים והיה כיף להכיר "על הדרך" עוד 2 אנשים טובים. - ליטי ובנז´- חבל"ז. ליטי: חיננית ומקרינה אור, בעלת ידע עצום בשוקולדים, מפרגנת ופה הבמה להודות לה על אירגון מוצלח. -בנז´: מצחיק עד דמעות, אחד שתמיד בא לך ללכת איתו לאכול- יתן לך את כל החבילה- אוכל טוב, חברה איכותית ובעלת תוכן ובידור. אמורס ובנז´- מקסימים מאד, חבל שלא יצא לנו לדבר איתם אך מהצד השני של השולחן היה קשה

אלון-עד עכשיו אני לא יודעת בוודאות מאיפה אני מכירה אותו...גם איתו לא יצא לי לדבר הרבה אך למי שכן יצא- הרוויח! ביאלקולית- אין עליה! אי אפשר לפספס אותה גם אם תעמוד עם 100000 מעריצים בטיימס סקוור. כולה קורנת ושופעת צחוק. הייתי ממליצה ערב הווי ובידור בניצוחה יחד עם בנז´ של ליטי. גידי- האמת, לא זיהיתי, אך ברגע שיודעים זה כמעט ברור. גבר! בעל תוכן ועניין ואכן, הביא איתו מסתורית אקזוטית שחומת עור ותכולת עין(שילוב מנצח לדעתי) שעשתה לי יסורי מצפון על הקינוח שלי. כמה רזה- ככה אוכלת. למה? למה? למה? האוכל- להפתעתי, לא היה מעלף כמו שהיה לי לפני שבועיים בערך. התפריט הוחלף "מתחת לאף" וכל מה שחלמתי עליו לא היה. הקינוח (סולת שקדים)היה לי מתוק מדי, שזה אירוע שקורה לעיתים נדירות. מיקה- איזו מקסימה וחיננית. ממש נאה. הייתי מזמינה אותה בכיף לטעימות אצלי בבית

חבל שוודא הפעם לא היה כמו פעם, אבל לא נורא. אני אחכה 3 חודשים ואקווה שאז יחזירו את טמפורת הקוקוס שלי...

. זהו- מצפה לפעם הבאה...

 

[ביאליקולית]

תודה מתוקה.ואני ואת עוד מתוכננות

אצלי לקפה השבוע.

 

[אמא של פיונה]

../images/Emo99.gif

 

[liti]

שמחה מאוד שנהנית!

לדעתי צריך להגיש עצומה עם חתימותנו למיקה למען תוחזר מנת הטמפורה קוקוס המדהימה. ולגבי ביטול שבוע המסעדות... אל תדאגי, לא שכחתי לך חובות מהעבר שזה הזמן לגבות

 

[כוכה]

איזו מפלגה הרוויחה מביטול הנסיעה???

זוהי השאלה הכי חשובה. תבלי.

 

[SigurRos]

פיונית../images/Emo23.gif

תמיד שמח לראותך אותך..עם כל הבאסה בביטול הטיסה... אחרוג ממנהגי הרציונלי ואומר- כל עכבה לטובה.