ריחות... הזכרתם לי משו..

[דגנילי]

../images/Emo5.gif ריחות... הזכרתם לי משו..

אני כבר 9 שנים אחרי (

) אבל לא יכולה לשכוח.. הריח של הצמר גפן עם החיטוי..

.. הריח של המזגן

בחדר הטיפולים.. ריח הבושם של האחות

.. האוכל מחדר האוכל.. הפיג'מות של המחלקה.. אבל בעיקר זכור לי לילה אחד שכמעט התחרפנתי... זה היה יומיים אחרי שיצאתי מהבידוד בהשתלה בשיב"א.. שכבתי במיטה והרחתי ריח זוועתי שלא יכולתי יותר.. בהתחלה האשמתי את האישה ששכבה לידי - הייתי בטוחה שזה ממנה.. ברחתי מהחדר! הלכתי לפרוזדור.. אבל גם שם היה סירחון.. חשבתי שזה מגיע עד לשם.. הלכתי לישון בחדר רופאים.. אבל גם שם הסריח.. הלכתי לעמדת האחיות, אפילו יצאתי מהמחלקה.. התחרפנתי לגמריי.. עד שהבנתי שזה ממני, החומר המשמר של ההשתלה.. לא ידעתי שהסירחון הוא ממני.. רק שבועיים אחרי שחזרתי הביתה, זה התחיל לפוג.. ומסתבר שכולם סבלו מזה, אבל החושים שלי היו כל כך חדים שלא יכולתי לסבול שום ריח.. והריח הזה היה זוועתי.

 

[מיליתו]

ריחות ורגשות

אין דבר שמעורר רגש וזכרונות רגשיים יותר מריח. זה מובנה ככה במוח. החוש היחיד שלא עובר דרך תחנת הממסר החושית הראשית במוח (תלמוס) זה הריח. הריח עובר ישירות לעיבוד מתקדם, וגם המסר העצבי מגיע עוד לפני העיבוד ישר למרכז שמעבד רגשות וזכרונות רגשיים (היפוקמפוס ואמיגדלה): שני החלקים האלה מאוד פרימיטיבים במוח שלנו ומשותפים לכל היונקים. לא פלא שריח מעורר מייד כאלה רגשות עזים, ולפעמים אפילו לא זוכרים מאיפה הריח מוכר, אבל הרגש שמתלווה אליו מופיע פתאום...

 

[יוני מרגיש בריא]

מצטרף לכל מילה שלכן ../images/Emo2.gif

כמי שסבל רבות מהריחות יותר מהכל. אבל שטויות- לפחות זה משהו חיצוני- לא כואב או מעבר לזה

 

[ihovav]

בטח בגללי נזכרת בזה...

נכון, אצלי זה רק "חוויה" של יומיים, אבל כל מה שיש לי להגיד זה: בעעעעע!

 

[יוני מרגיש בריא]

אצלך זה בעעעעעע אחד..... אצלי למשל-

הד"ר הייתה בעעעעעעעעעעע

הריחות היו בעעעעעעעעעעע

הטיפול היה הכי בעעעעעעעעעעע

שרק נהיה בריאים לילה טוב לך "אני" ולכולם/ן [סליחה על החטטנות "אני"

- אבל איך אפשר להתנהל עם שני הורים חולים חוץ מבית לנהל. את ממש גדולה מהחיים לדעתי, אני בקושי סבלתי את עצמי בטיפולים]

 

[ihovav]

תיקון טעות:

אצלי זה יותר מ בעעעע אחד... יש לי 2 הורים בעסק = הרבה הרבה בעעעעים (כהה זה ברבים?....) גם אצלינו היו דוקטורים בעעעע (אבל לא נראה לי שלרופאה שלך יש מתחרים...) ריחות - בעעעע (פירטתי כבר...) טיפולים - אני מניחה שלאבא זה בעעעע. לי בעעעע לראות אותו במשך שבועיים אחרי כל טיפול... כל כך חלש... תראה, אני לא עוברת טיפולים, פיזית, אני לא חלשה. אני גם לא לבד, יש לי אחים מקסימים ובעל מדהים. קצת כוחות משותפים ועוברים את זה (וכן, יש רגעי משבר... מתקלחים, נחים, חיבוק מבן הזוג וזה עובר). לא הייתי קוראת לי גיבורה. במיוחד אחרי גיבורים/ות אמיתיים/ות שיצא לי להכיר בפורום הזה...