sholy1

New member
../images/Emo5.gif../images/Emo88.gif

בחול המועד אני בחופשה והילדים יוצאים לטיול עם נוע"ם (תנועת נוער)מה רע? רע מאוד!!דפנה יצאה במוצ"ש 9 בערב. ארז ואני התכוננו לבלות יום כף (הוא יוצא לטיול מחר וחוזר יום רביעי)) ופתאום ב10 בבקור טלפון: דפנה נפלהץ מדממת מהפה +יד כנראה שבורה מפנים עם אמבולנס לסורוקה... את הבהלה שלי קשה לתאר הינה ההוחכה לחוסר האחריות שלי מי נותן לילדה עם בעיות רפואיות כאלה לצאת וכ' מהבית ברחובות לסורוקה בטרנטה לקח לי 40 דקות כלומר טיסה מטורפת... כשהגענו מצאתי ילדה חיוורת כמו קיר, נושכת שפתיים הדמעות זולגות ללא קול והמדריכה מספרת כי היא כבר 20 דקות מתחננת שאחות תיגש ואומרים לה זה לא דחוף... את מסכת היסורים שעברנו במיון בסורוקה קשה לתאר. אני לצערי בעלת ניסיון עשיר למדי בבתי חולים זוועה כזאת עוד לא נתקלתי. לילדים לא כואב כמו למבוגרים היא סתם מתפנקת.. פנינה של אחד הרופאים כשביקשתי נגד כאבים לילדה/נערה שלי בת ה14 שנשכה שפתיים עד זוב דם. בסוף לאחר 6 שעות המתנה ובדיקות התברר שיש שבר מורכב בזרוע והמוגלובין 8.2 מה שאומר שגם אם צריך לאניתן לנתח.... יופי אז עשו סד גבס והביתה. מחר תפנו לרופא המטפל... ומה עם הכאבים?תני לה אקמול או אופטלגין (שאסור באיסור חמור לילדים עם המחלה הבסיסית שלה!!!!!!) לקחתי את הגב' ומהאוטו טלפון להדסה לאורטופד שניתח את ארז, להמטולוג בתה"ש ולאחותי שהיא רופאת ילדים. הסיכום:הלילה לתת אוקסיקודן נגד כאבים,לעקוב שהיד לא מכחילה, ומחר ב8 בבוקר להתיצב הבדסה ע"כ אולי לניתוח אולי רק לקיבוע רציני יותר של השברים,ולמנת דם בתאום עם ההמטולוגית ילדים בהדסה... נו אחלה חופשה... אוף עד מתי???
 
../images/Emo7.gif קראתי....../images/Emo7.gif וקראתי שוב...

ולבד מבושה וכאב על ילד שמושאר לסבלו - אין לי מה לומר...אבל ממש ! אותי השארת נטולת מילים. אחת מאבני היסוד של הסיעוד והרפואה היום היא שאין סיבה בעולם היכולה והצריכה להצדיק מניעת מתן משכחי כאבים למעט אותם מקרים בם טשטוש הכאב יטשטש את האבחנה - ואלה אינם רבים ומוגדרים בצורה ברורה לחלוטין. "ילד סובל פחות ממבוגר" היא אמירה של אדם שאין לו מושג בסיסי לא בסיעוד, לא ברפואה ובודאי שלא בהומניות ובאנשויות מינימלית. מכיוון שאיני רוצה להיות בוטה וחסרת נימוס איני משתמשת במילים "אדיוט וטיפש" שהיו בהחלט יכולות להגדיר את האמירה הזאת ....ולכן אומר רק - חסר השכלה בסיסית בעיסוקו.... מדברייך ובניהם יש לי מושג קל באיזו מחלת יסוד מדובר - ולהשאיר ילד/נערה עם שבר מורכב ללא טיפול משכך כאב הוא חוסר אחריות. איני יודעת היכן מקום מגורייך (מניחה כי בדרום) אולם בית החולים מאיר בכפר סבא - לקח על עצמו ומיישם פרוייקט נפלא של טיפול בכאב, וביה"ח לילדים שם הוא שם דבר בטיפול בילדים ונוער (גיל ילדים לצורך זה הוא עד 18 שנים) בנושאי כאב. כדאי להפנות את ה"מומחים" שטיפלו בילדתך - למומחי הטיפול בילדים בכפר סבא ולו לצורך השקטת המצפון שלך. את אינך אשמה בטפשותם של אחרים. בהמשך תמצאי קישור לאתר בית החולים, אשמח אם תמצאי בו שימוש ותפני את אותו צוות ש"טיפל" בילדתך אל העובדות המחקריות והספרותיות. בי"ח ללא כאב הוא עובדה. חיים ללא כאב הם צורך קיומי. עובדה. כאב אינו כורח שום מציאות. בשם המקצוע שלי, שולי, אני מתנצלת.
 
../images/Emo10.gif ועכשיו משקראתי ...

בכרטיסך האישי וראיתי כי מקצוענו הוא אותו מקצוע, אז אני מתנצלת בשם שתינו. הבושה גדולה יותר. ובואי נשנה את העולם ביחד.
 

sholy1

New member
המשך...

אחרי לילה נטול שינה ובכי עקב כאבים קשים אפילו לאחר מתן פרקוסט התקשרתי להדסה ע"כ (טופלנו בסורוקה כי הילדה נפצעה במהלך טיול של תנועת הנוער המסורתי נו"עם ופונתה לביה"ח הקרוב ביותר) שם אנחנו במעקב מאז שדפנה נולדה. נאמר לי לבוא מיד. את צילום הביקורת שלא בוצע בסורוקה עשו בהדסה והתברר שלא רק שההחזרה שעשו בסורוקה לא הצליחה אלה שמעמד השבר יותר רע מהצילום הראשון!! בהרדמה כללית באשפוז יום ילדים הוחזר השבר למקומו בהחזרה סגורה תוך כדי הבעת זעזוע של המרדימה הנפלאה איך בכלל ניסו לבצע זאת ללא אלחוש. ואח"כ גיבוס מלא של היד מהכתף עד שורוש כף היד. השתחררנו לאחר:ביקורת המטולוגית, מנת טרומבוציטים,מנת כדוריות אדומות דחוסות, ולבוא לביקורת בעוד שבוע. מרשם לאוקסיקודן SOS.את כל הסבל הזה ניתן היה לחסוך מהילדה/נערה שלי אם היו לוקחים אנצנזה (לא צריך זה רק שבר..)כמו שצריך בסורוקה ומבצעים צילום ביקורת... לפעמים אני מתבישת להיות אחות.... שולי.
 

sholy1

New member
אנצנזה =אנמנזה..

ברבורה, אני אחות טיפול נמרץ ילדים ופגים בהתמחות והתיאשתי מלנסות לשנות את העולם. אסתפק בשינוי בחלקתי הקטנה .זו הסיבה העיקרית לכך שהיום אני עובדת בטיפת חלב. אצלנו רמת הצוות יוצאת מין הכלל לטובה ונעים לי... אבל כשאני נתקלת בסנדלרים כאלו אני מתבישת גם בשמם ובוכה עם הילדה שלי שסובלת מספיק גם כך. שולי
 
../images/Emo24.gif קודם לכל - ברוכה הבאה

ואם תראי את ההודעות הקודמות תכירי את ההערכה שיש לרבים מאיתנו לאחיות בבריאות המשפחה והקהילה. לא. איני מתביישת בהיותי אחות - לעתים אני מתוסכלת מהעובדה שמקצועי (שאותו אני מעריכה ומוקירה) הפך לנחלתן של כאלה שאינן ראויות לו - ומסבות רבות ושונות. מכירה את האמרה: "מה שמקלקל טיפש אחד - מאה חכמים אינם יכולים לתקן" ? אולם בדרך כלל שמנו, עבודתינו ומקצוענו - הולכים לפנינו ומוערכים מאוד על ידי הצבור הרחב - ובכך אני מתנחמת. כמעט בכל מחלקה, מרפאה, תחנה - תמצאי את אותו "תפוח קלוקל" שריחו מתגבר על היתר - והחוכמה היא לדעת להתגבר עליו - מבפנים ומבחוץ... אולם כשהדבר מגיע לכדי גרימת נזק למטופלים - יש בהחלט מקום לפנות להיררכיות המוסמכות ולו גם כדי שילד אחר לא יעבור את אותה מסכת יסורים... אמר כאן זבולי (אח מארה"ב שנמצא עכשיו בחופשת מולדת בארץ ואינו קרוב למחשב) לפני מספר שבועות: " תמיד ובכל מקום תמצאי אנשים החושבים שהם יודעים יותר טוב " וזו הסכנה ומאלה אני פוחדת - מאלה ש"יודעים יותר טוב" הלוואי שיתרת החופש תעבור בשלום, גם עם יד בגבס אפשר עדיין לעשות כיף . מאחרלת לכולכם רק טוב.
 

dani 123

New member
אם זה קורה בארזים

מה יגידו אזובי הקיר. מזל שיש לי רופא, רוקח ורוקחת במשפחה
 
דני,

"רפואת פרוזדורים" קוראים לזה..... ואין מסוכנת ממנה... אתה בטוח שה"רופא" שבמשפחה מנהל רישום מדוייק של מה שקורה איתך? האמת? להיות חולה זה עסק בכלל לא בריא...
 

dani 123

New member
הרופא במשפחה רק היועץ שלי

לרופא המשפחה אני הולך כאשר צריך
 

dani 123

New member
פורפור

יש לי במשפחה רופא = הוא רק יועץ ויש לי במשפחה רוקח ורוקחת = דואגים לאספקה שוטפת של תרופות בלא הצורך לעמוד התור. ואני הולך לרופא המשפחה וכן רופאים מקצועיים באמצעות קופת חולים
 
למעלה