[PhEoNiX FiRe]

../images/Emo5.gif

היום מתחילה הקבוצה שסיפרתי אליה אז. מצד אחד חוששת . הרי אני מכירה את עצמי אבל מצד שני רוצה לתת הזדמנות הזו לעצמי להתפתח. לא יודעת. חוץ מזה הכל אותו הדבר נשארתי באותו מקום ללא התקדמות. אני כאן קוראת בשקט כל הזמן בוקר אור לכולם ------ אל תחפש רחוק תישאר קרוב כי ככה זה לאהוב את עצמך לא מול המראה תיכנס לתוך כן זה יכול להאיר אותך תסתכל לה בעיניים תינשך את השפתיים עד שזה יכאב לך קצת בתוך תוכך היא מחכה שתקפוץ לתוך המים ותפתח את העיניים עד שזה ישרוף לך קצת בתוך תוכך תדע בוא, בוא ותעזור לשפוך טיפה של אור לתוך החור החשוך הזה רק אל, אל תיסע רחוק לא אל תעזוב כי ככה זה לאהוב אותך תסתכל לה בעיניים ככה זה ביצוע: ברי סחרוף מילים ולחן: ברי סחרוף

 

[יעל :-)]

../images/Emo50.gif

מקווה שזו תהיה הזדמנות להיפתח ולהתפתח. שיהיה בהצלחה!

 

[zoro3]

רק להיום של מכורים אנונימים

מתנות מאלוהים "אנו עושים את (עבודת הרגליים) מה שביכולתנו ומקבלים את מה שמוענק לנו בנדיבות על בסיס יומיומי." טקסט בסיסי, עמוד 46 היחסים שלנו עם הכוח העליון הם דו-סטריים. בתפילה, אנו מדברים ואלוהים מקשיב. כאשר אנו עושים מדיטציה, אנו עושים כמיטב יכולתנו על-מנת להקשיב ולשמוע את רצונו של הכוח העליון שלנו. אנו יודעים כי אנחנו אחראים למלא את החלק שלנו במערכת יחסים זו. אם לא נתפלל ולא נקשיב, אנו נסלק את הכוח העליון מחיינו. כאשר אנו חושבים על היחסים שלנו עם הכוח העליון שלנו, חשוב לזכור מי אנחנו: אנחנו חסרי אונים. אנו יכולים לבקש הדרכה; אנו יכולים לבקש נכונות או כוח; אנו יכולים לבקש לדעת את רצונו של הכוח העליון מאתנו - אבל אנחנו לא יכולים לבוא בתביעות. האלוהים, כפי שאנו מבינים אותו - מקור הכוח - יגשים את חלקו במערכת היחסים בכך שייתן לנו בדיוק את הנחוץ לנו, מתי שזה נחוץ לנו. עלינו לפעול כל יום על-מנת לשמור על הקשר החי עם הכוח העליון שלנו. דרך אחת לעשות זאת היא יישום צעד אחד-עשר. כך נזכור את חוסר-האונים שלנו ונקבל את הרצון של כוח גדול מאתנו. רק להיום: ביחסים שלי עם הכוח העליון שלי, אני חסר-אונים. היום אזכור מי אני ואקבל בענווה את המתנות של אלוהים, כפי שאני מבין אותו.

 

[יעל :-)]

מותר לשאול...

איך היה? אם בא לך לשתף קצת, אשמח לשמוע. ו...בוקר טוב

 

[PhEoNiX FiRe]

איך היה

היה מעניין, מפחיד. כל פעם שפתחתי את הפה הרגשתי איך אני נהיית אדומה כמו איזו עגבנייה אבל זה לא מנע ממני מלדבר. פגישה ראשונה עדיין מבולבלת נוסיף לזה גם לילה לבן תוכנת מתוק כמו שאין מחר עייפות ולחץ לא עושה לי טוב מרגישה איך הלב דופק לי בגרון תודה ששאלת

לך ולכולם

 

[יעל :-)]

תודה שהחלטת לשתף

"... אבל זה לא מנע ממני מלדבר" כל כך שמחה לשמוע שלמרות הפחדים, החששות והקושי לפתוח את הפה, זה לא מה שמנע ממך לדבר והצלחת קצת להוציא מעצמך. כפי שאני רואה את זה מפה, עשית צעד נפלא!! מקווה שתנוחי קצת והלחץ ירגע, ומקווה שכל עוד הדרך הזו יכולה להיות מעניינת ותורמת בדרכה, תמשיכי לצעוד בה. מעבר לעובדה שזה הזכיר לי כל כך את עצמי, נזכרתי בספר שקראתי: ספר קטן (כמו פנקס קצת גדול) שנקרא "הגוּלה" של איציק אבנרי. אם יצא לך להיות נגישה אליו, תני הצצה קטנה.