לכולם...

[nushit0]

../images/Emo51.gif לכולם...

באמת תודה על המילים החמות, ןעל הנסיון לתת כיוון.... הרבה דובר על תרומת ביציות, אך זה משהו שאני ממש לא רוצה... אני רוצה ילד מהביציות לי ומזרע של בעלי לעתיד, משהו שיהיה פרי אהבתינו... אפילו שאני יכולה לחוות הריון עם כל התופעות הנלוות על ידי תרומת ביציות , התחושה אף פעם לא תיהה זהה, לתחושה של ילד שהוא 100% שלי, למה להביא לעולם ילד כזה, שיצטרך לגדול עם רגשות מסוג כזה מצד אמו??? הרבה אומרים לי שחשיבה מסוג כזה היא אגואיסטית, הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתכם או ניסיונכם... בתודה מראש..

 

[גוהנה]

שאלות פילוסופיות../images/Emo132.gif

לדעתי חבל לשים את העגלה לפני הסוסים. השלב הראשון בו אני הייתי נוקטת הוא ביצוע הערכה מסודרת אצל מומחה לגבי התמונה ההורמונלית והמכאנית (נשמע נורא לא?) . אם אין בעייה אז חבל לעסוק בשאלה ובדילמה שאינה חלק מהמציאות שלך בשלב הזה....אבל, כאמור, זו דעתי. חוץ מזה אגואיסטיות...גם פה אני חושבת שאין דבר בעולם שאנו משקיעים בו אנרגיה שאינו נובע מצורך שלנו...אנחנו לא מביאים ילדים לעולם מטעמים חברתיים/דתיים/וכיו"ב גרידא אלא אם כן זה עונה על צורך פיסי/רגשי/פסיכולוגי שלנו....אבל, זו דעתי הפרטית, כמובן.

 

[גלית יחידה]

ילדים זו שמחה

קשה לי ולמיטב ידיעתי אף אחד לא יכול לענות לך על כך, את זו שצריכה להחליט ןלחיות עם ההחלטות. ועל כן לא משנה מה תהיינה תשובת הקוראים והכותבים אם החלטת שלא תרגישי טוב עם ההחלטה שהרי החלטת שלא תרגישי טוב עם המעשה אל תעשי ורק עוד דבר קטןאספר לך וכך עשינו. לפני 19 שנה החלטנו בעלי ואני לאמץ משום שלא הצלחנו להביא ילד הילד שלי (כמובן הכי מקסים בעולם ) אחריו נולדו לנו שתי בנות ביולוגיות ואני יכולה לומר לך דבר אחד שאין הבדל בין אהבת ילד מאומץ או ילד ביולוגי אני יכולה לומר לך שאנו נזכרים בנושא רק שמישהו מדבר על כך הוא שלנו וכל כך שלנו. אני יכולה להוסיף שישנם פחדים לפני האימוץ כמו לפני לידה ראשונה , אבל אין הבדל בילד שאת יולדת בין אם הביציות שלך או לא שלך בין אימוץ לבין לידה רגילה . אמא ואבא הם ההורים לילדים שהם אמצו או נעשו בהליך של הפריה או בכל דרך אחרת, ההורות מתבטאת בגידול הילד ולא כיצד הוא נוצר, מאחלת לך הרבה אושר וילדים רבים.

 

[nushit0]

../images/Emo51.gif

גלית יקרה, תודה על תשומת הלב, ועל גילוי הלב בנושא כה רגיש, שמחה בשבילך שהגעת להחלטה כזאת ואת שלמה איתה במאה אחוזים, במצבי היום עדיין קשה לי להגיע להחלטות מסוג כזה. אני בטוחה שהילד\ה המאומץ מקבל ממך ומבעלך את מלוא תשומת הלב ואהבה אשר מגיע לו\ה הלוואי וגם אני יוכל להעניק כך בבוא הזמן.. אך קודם לכן גם הגוף וגם הנפש צריכים להתרפאות. אני בטוחה שבמקרה שלך, בעזרת אימוץ הילד, משהו בתוכך התרפא והחלים, דבר אשר אפשר לך להרות בצורה הכי טבעית שאפשר. המון בריאות ואהבה...