... דחוף...

[אמא של ע,ק,ת]

../images/Emo53.gif... דחוף...

בני הגדול בן חמש ורבע. ילד נבון ומפותח מאוד מבחינה קוגנטיבית. הבעיה היא שהוא המציא את הריבוע. בגדים מסכים ללבוש רק בחליפות של אותו צבע ואותו גוון כולל גופיה, תחתונים וגרביים; הריבוע מתבטא בהמון תחומים שבחלקם אנחנו זורמים איתו ובחלקם הוא נאלץ (בלי לוותר על סצנת בכי) להסתגל למציאות. היום הגענו לשיא חדש: הכנתי לארוחת ערב צ´יפס, אך בעוונותי גיוונתי וחתכתי את תפו"א לעיגולים ולא לרצועות ארוכות. זכיתי לטרגדיה גדולה. לא היו לי עוד תפו"א ולכן לא היתה אפשרות להכין לו בצורה הרגילה וגם אם כן, זו הדרך? לפעמים אני שוכחת שיש לי עסק עם ילד בן 5+. ממש הייתי חסרת אונים. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. כל נסיונות ההסברה עלו בתוהו. הוא נשאר בשלו ולא הסכים אפילו לטעום את הצ´יפס העגול... מה עושים? למישהו יש רעיון? ד.א. הגננת בגישה של קביעת עובדות מבלי להתחשב ברצונותיו. לי זה לא נראה כגישה נחרצת. אני משתדלת ללכת לקראתו במה שניתן ואולי בגלל זה הוא לא לומד להסתגל לדברים שאינם לפי רצונו? תודה...

 

[לימור של עמית]

נשמע שקשה..וגם קשה לשכנע אותו

אז אולי כדאי פשוט לשתף אותו לפני.. במה הולך לקרות..ומה כדאי לעשות.. נראה לי שהבטחון של הבן שלך זו השגרה או הדברים האהובים והמוכרים לו.. ואני מבינה אותו כי אני הייתי ילדה כזאת! לתת לו את ההבעה העצמית..לא לקבוע עובדות.. כי אלה הצרכים שלו..ואי אפשר להתעלם מהם.. הרבה כוח וסבלנות!

 

[odeia]

אמא של, נראה לי שאת צריכה פגישה

אחת עם הגננת של אודיה, גם לנו יש לפעמים עניינים כאלו, היא הציעה לי וככה אני די נוהגת: במה שלא עקרוני - לוותר, מה שעקרוני לא מוותרים. מותר ואפילו רצוי להסביר, אבל להציב עובדה וזהו. הילד נבון - אני מאמינה שאם תקפידי להתעקש רק על מה שחשוב לך בהחלטתיות, הוא יבין ויקבל, בסופו של דבר. דוגמא: היום עשיתי לכם צ´יפס עגול, חשבתי שיהיה נחמד לגוון, אין עוד תפוחי אדמה להכין לך בצורה אחרת. אם אתה רוצה אתה יכול לאכול, אם לא - אז תמצא משהו אחר לאכול, כי היום אין צ´יפס אחר. אפשר, אם מאוד קשה לך עם הלהגיד אין - למצוא לו משהו מהנה לעשות עם צ´יפס עגול, אולי לצייר אוטו עם הקטשופ ולעשות עם הצ´יפס גלגלים. מקווה שהצלחתי לעזור לך

 

[Yarik N]

ילדים מרובעים

הופכים להיות ביל גייטס......חנון זה מחמאה שיש להתגאות בה.

 

[anat30g]

לא מדובר בילד מרובע

לדעתי (הלא מלומדת) מדובר בילד חרד. אם כל שינוי ולו קל ביותר במערך חייו מלחיץ אותו עד כדי בכי - סימן שמשהו עמוק יותר מפריע לו. החזרתיות, הקביעות של הדברים שהוא רגיל אליו עושים סדר בעולמו, מרגיעים אותו - כשמשהו משתנה - העולם שלו משתנה וזה מפחיד... אני מקצינה את הענין - אבל אנשים כפייתים הם אנשים חרדים, הם לא מרובעים. דעתי האישית (ושוב הלא מלומדת - אלא סתם של אמא) - שאם הדבר מפריע לכם למערך החיים שלכם פנו לאיש מקצוע... אין סיבה שהבית יסבוב (אפילו ברמה של צ´יפסים עגולים או מאורכים) סביב מה שמתאים לילד, רק בשביל שהוא יהיה רגוע ושלוו... הרי העולם לא יישאר לנצח בתבניות "המקובעות" שהוא בונה לעצמו... העולם סביבו משתנה והוא לא יהיה מסוגל להתמודד עם העולם...

 

[odeia]

ענת, אם דעתך נכונה, ויש כאן גם

עניין של חרדה, וגם אם לא אבל יש לו קושי עם שינויים, פרחי באך מעולים להתגבר על הקשיים. אני יודעת את זה מנסיון איתי ועם היחלדה שלי, שניינו היינו מטופלות בזה בשלבים שונים ולדברים שונים.

 

[zimes]

אני קצת כזו, אני מקווה שבמידה

דברים קטנים: חשוב לי שהממרח יהיה על כל הלחם (בלי להשאיר רווחים), אני שמה לב על אילו מרצפות אני דורכת במדרכות צבעוניות, אני מבחינה אם הצבע של התחתונים דומה לבגד עליון, הציקו לי שערות משוחררות מהקוקו, ויש עוד ... אני חושבת שלא הטרדתי אחרים בנושא (אולי רק באוכל, כילדה, כשלא יכולתי להכין לבד). עם השנים זה נחלש. (בגרות שמאפשרת לוותר, להרפות) קשה לי להעריך באיזו מידה הילד שלך זקוק לסדר הזה. קשה גם להעריך כמה זה מפריע לכם. בסה"כ, יש לרוב ה"שיגיונות" שלו פתרונות פשוטים. לקנות בגדים פחות מגוונים (אני מכירה מישהו שלובש רק אפור. מדהים כמה גווני אפור שונים יש!). לבשל אוכל כמו שהוא מכיר אותו. אולי את יכולה להצטרף למשחק: אם את מכינה צ´יפס עגול, את יכולה לערוך אותו על הצלחת ב-פרח. ואל תקראי לזה צ´יפס

כמו שענת כתבה - אם זה משהו שמאפשר לו ולכם לתפקד, זה לא נורא. אם זה משהו שמקשה עליכם מאוד - אולי כדאי להתיעץ עם פסיכולוג, או לפחות תקראי חומר בנושא, כדי לדעת אם יש פה בעיה אמיתית. תנסי לשאול גם ב-חינוך לגיל הרך (פורום 192).