תשובה
הסיבות לצמיחתה של התנועה הציונית במאה ה-19: * האכזבה מהאמנסיצפציה- היהודים, על אף שקיבלו אמנסיפציה, נדחו ע"י חברת הרוב הנוצרית הסובבת והתקשו להשתלב בה. * תהליכי דחייה וגילויי אנטישמיות- ברוב ארצות אירופה ובעיקר במזרחה היו גילויי אנטישמיות בולטים ופגיעות פיזיות (ברוסיה- "הסופות בנגב", "פוגרום קישינייב" וכו'). היו גם גילויי אנטישמיות כמו עלילות דם, הקמת מפלגות עם מצע אנטישמי, כתבי עת ועיתונות אנטישמית וחוקים מגבילים (ברוסיה- "תקנות מאי", "פרוטוקולים של זקני ציון", "משפט בייליס". בצרפת- "משפט דרייפוס", הסופר הצרפתי דרימון שערך עיתון אנטישמי וכתב את הספר "צרפת היהודית). *הלאומיות - עמי אירופה החלו בהדרגה להלחם על עצמאות, הוקמו תנועות לאומיות רבות ורגשי לאומיות ניטעו בלבבות אנשים רבים. היהודים הסתכלו על הכל מהצד, וגם בהם התעורר הרצון העז למדינה משלהם. *ההיסטוריה, הדת והמסורת המשותפים. * תהליכים מוקדמים של תחיית השפה. *ירידת הדת ועליית החילוניות - המאבק הלאומי היה בעיקרו חילוני. המטרה הסופית הציונית הייתה הקמת בית לאומי חילוני והפרדה בין הדת למדינה. היהדות האורתודוכסית ראתה את הגלות כ"גזירה משמיים", ורק החילון איפשר לרעיונות לאומיים להתפתח. * הכמיהה לציון - כפי שבא לידי ביטוי בתנ"ך, בציטוטים בחגים כמו: "בשנה הבאה בירושלים הבנויה". סופרים כתבו שירי געגועים ואהבה לציון, כמו "ליבי במזרח ואנוכי במערב".
