מה הייתם עושים במצב כזה

ימאנזה

New member
../images/Emo53.gifמה הייתם עושים במצב כזה

, האנשים שגרים בדירה לידי בשכירות עזבו את הארץ . כרגע נשארה בתם בת כ- 16 , והדירה נהפכה למקום בילוי של כמה מחבריה.אחסוך לכם את הפרטים. העיקר - יש רעש שעובר את הקיר המשותף וגולש גם לחלל מחוץ לדלת.זה נמשך עד לפנות בוקר ואז כנראה ישנים שם. זה נשמע מוכר? אבל זה מצב של חוסר בהירות למי הסמכות לטפל בנושא. פעם אחת בעיצומה של ההשתוללות פתחתי את דלת דירתי וראיתי נערים ונערות יושבים על המדרגות ומעשנים וכשצילצלתי בדלת פתח לי נער לא מוכר. הם השתתקו אבל חזרו אחר כך לסורם. שאלתי בבוקר שבת אחת את ראש ועד הבית שגר בדירת גן אם גם הם שמעו והוא אמר שכן- אפילו כמעט ניצת השולחן במרפסת שלו מהסיגריות שזרקו והוא גם ניקה את שאריות הסיגריות שהיו במעלית ובמדרגות. למה לא קרא למשטרה? כי הוא דתי ולא מדבר בשבת בטלפון.... בקיצור - נראה לי שדיירי הבניין די אדישים, יש בסה"כ 6 דיירים וחלקם פשוט לא נמצאים בארץ רוב הזמן. לוא היו הנערים ילדים קטנים אולי זה היה מקרה לרשויות הרווחה. לוא זה היה מוזיקת טראנס נוראית אפשר היה לקרוא למשטרה. לוא היו ההורים בבית היתה כתובת ישירה. לפני יומיים נתקלתי במעלית במי שהציג את עצמו (ואני מאמינה לו) כאחיה של סבתה,(כן, אני תהיתי בקול רם ובשפה שלו מי הוא)אך הוא נעלם בינתיים וגם אין לו שום סמכות בעניין זה.אני לא מוכנה להתבזות בלצלצל בדלת כל לילה, כי לא נראה לי שזה תפקידי. השכירות שם מסתיימת בדצמבר.עוצו עצה
 
דבר ראשון- לא לשכוח שגם

אנחנו פעם היינו צעירים ולא מתחשבים באחרים. משטרה? רשויות רווחה? קצת מוגזם. דבר ראשון הייתי מנסה לדבר עם אותה נערה שאני בטוחה שאם תסבירי לה יפה וברמה שלה ובטח ובטח לא בהתנשאות אך לשכוח לתת לה את הכבוד שלה למרות שהיא בת 16 (אנשים חושבים שלא צריך לתת לצעירים כבוד).. אני בטוחה שהיא תבין אותך ותבוא לקראתך. אפילו תציעי לה שאם היא צריכה משהו שתבוא אליך (כמובן אם זה מתאים לך) או לא יודעת מה... נסי לחשוב איך את היית כשהיית בת 16 ומה היית עושה אם היית נשארת לבד בבית (שזה כיף לא נורמלי בגיל הזה ואפשר להבין את הבלאגן שקורה שם). בהצלחה!
 

TalRaa

New member
אני מבינה אותך ואת אוזלת ידך

האמת ש"סכסוך שכנים" , גם אם לכאורה לא הגיע למצב של הגדרת סכסוך, זו בעיה שלרוב אין לאן ואל מי לגשת. תלונה במשטרה לעיתים מלבה ולא יעילה ועלולה להסלים מצבים ( אלא אם מדובר במצב בלתי נמנע לפנות למשטרה ואז ברור שיש צורך להתלונן - אך לא נראה לי שזה המצב, או שאני טועה ?) יש כאן חוסר נוחות, שקט ואכפתיות של משהו כלפייך, אך אני לא בטוחה שהיא מודעת ממש להתנהגות שלה, ולהפרעה שהיא יוצרת. אני חושבת שהכי טוב הוא לנסות בטוב, בשיחה שקטה ולו על מנת ליצור אמפטיה כדי שהדברים לא יעברו לפסים של דווקא. שיחה של 4 עיניים. יחד עם זאת, השתדלי להיות אסרטיבית ועניינית ולא סחבקית שלה (את בהחלט יכולה לומר כי העישון בחדר המדרגות מפריע) מעבר לכך שדעתי האישית, על כך שאין אדם מבוגר ששולט בעניינים - שהורים שמשאירים ילדה בת 16 לבד די מראה משהו ואפילו עצוב לי שכך. זה גיל כל כך קריטי שהנער/ה צריכים את העצמאות מחד, מאידך את הבסיס שיש משהו להשען עליו. ולה כרגע אין את זה. בהצלחה
 

a r t h e m i s

New member
לדעתי

הטיעון של "לא לשכוח שגם את היית בת 16" לא קביל. מה זה אומר? שמותר לנו לספוג הכל מהנוער היום רק בשם זה ש"גם אנחנו היינו שם"?. קשקוש. אני מאמינה במעט מאוד טולרנטיות להתנהגות הנוער בימים אלו. מה שהם עושים בבתיהם- כל עוד זה לא מפריע לסביבה- בעיה שלהם\של הוריהם. מה שהופך למטרד סביבתי- שיטופל במלוא החומרה. ולשאלת ימאנזה מה לעשות: לפנות לבעל הבית, לעדכן אותו שאלו פני הדברים, לבקש ממנו לעדכן את הורי הנערה (שוכרי הדירה) על מה שנעשה שם ולבקשו להבהיר להורי הנערה שלאחר מספר פניות (נעימות!) שעשית, סבלנותך וסבלנות שאר דיירי הבניין אוזלת והפניה הבאה תהיה לרשויות. וכן- גם נערה בת 16 נמצאת תחת קטגוריית הטיפול של רשויות הרווחה- היא נחשבת לקטינה!
 
אם זה מה שהבנת מדבריי חבל

אני לא אמרתי לספוג מהנוער בגלל שגם אנחנו היינו שם אלא להבין שכמו שאנחנו לא חשבנו פעם על הדברים האלו גם הם לא חושבים ולא לבוא ישר בגישה תקיפה.
 

ימאנזה

New member
להיפך זה נעשה עם הרבה חיוכים, נימוסים וכו'

כשכתבתי זה היה כבר אחרי זה. בינתיים כמעט שרפו לראש ועד הבית את המרפסת עם סיגריות שנזרקו מלמעלה ומסתבר שהאמא דווקא נמצאת אבל אינה שולטת במה שקורה. לפעמים גם הורים זקוקים לעזרתו של החוק ונושמים לרווחה כשלא הם אלה שצריכים להתמודד עם בני הנעורים. מבחינתי המשטרה היא גורם תומך חינוך ומסייעת להבהיר בעוד מועד שיש סדר בעולם.ועדיף רגע קודם. אחר כך זה עשוי להיות מאוחר מדי. פגשתי מקרים של נערים שעשו שטות קטנה , וברגע שהורה תמך במעורבות של קצין נוער שיודע את מלאכתו, הנערים חטפו הלם מהאפשרות שייפתח תיק אם יחזרו על כך פעם נוספת.הנערים מודעים למשמעות של תיק בין השאר כי הם מתכוונים לשרת בצבא, ואולי להתקבל לעבודה. הטוב והרוע מצויים בתוך כל אחד. בעולם מבולבל יש דרכים, גם אם לא בכפפות של משי, לסייע לנערים להסתגל לדרישות החברה ולגדול להיות אנשים נורמטיביים.
 
למעלה