שאלה

[מ נ ג י נ ה]

../images/Emo53.gifשאלה

האם נתקלתם בסיטואציה שבה הייתם נוכחים בארוע משפחתי וגם הגרושה של בן זוגכם נכחה?????????? איך הרגשתן?????????????. האם סיטואציה מעין זו היא לא "הצגה לסובבים"?????????. אשמח לשמוע דעות בנושא.

 

[החתולית]

לא ממש, אבל בערך...

לפני חודשיים (או משהו כזה) התחתנה גיסתי לשעבר (היינו, אחותו של האקס שלי), והזמינה אותי לחתונה. כך היינו יחד כולנו: המשפחה של האקס הבן המשותף שלנו בת הזוג של האקס שלי והילדים שלה אני נראיתי נפלא מתמיד (טוב... עמדתי בערך 3 שעות מול הראי בשביל זה), והפתעתי את כולם.... ישבתי עם משפחת אחותו הגדולה של האקס שלי, ועם בן הזוג שלה שהוא איש יקר לי מאד - אכלנו, שתינו הרבה, רקדנו... את יודעת, מנגינה, זו שאלה של גישה ותחושה פנימית. אני לא בעד לעשות הצגות למען מישהו אחר... הסיטואציה לא חייבת להיות לא נוחה.

 

[יונה לבנה 1]

מנגינה יקרה

חודשיים אחרי שהתגרשתי מבעלי הראשון הוזמנתי ע"י משפחתו לחתונה,מכיוון שהיחסים היו מאד טובים לקחתי את שני בני ויצאתי במיטבי לדרך. נכנסתי לאולם עם ביטחון מלא והתיישבתי עם משפחתו בשולחן .אחרי כשעה בכניסה שקטה....הם נכנסו יחד לאולם ,זאת היתה הפעם הראשונה שראיתי אותה ,במילים עדינות אומר שהודתי לאלוהים שהיא לא צעירונת וחתיכונת (מבוגרת ממנו ב 11 שנים טובות ומלאות),הם המשיכו לשולחן מרוחק ,היא התיישבה ,ואז הוא קם אלינו חיבק את הילדים שאל לשלומי ואפילו אמר שלא ידע שנבוא.... אני נשארתי עם משפחתו והם מאחורי עמוד גדול בצד השני.אגב היחסים ביננו היו טובים מאד עד דרישת תשלומי המזונות שנים אחרי ,והייתי גם בחתונה שלו....אישתו באה אלי הביתה ועמדה על כך שאני אבוא עם הבנים. מאז זרמו הרבה מאד מים...... לסיכום,אם את בקשר טוב עם משפחתו ונוח לך להגיע לארוע ,הרימי ראש ישרי מבט וצאי לדרך.המתח הוא רק בדקות הראשונות.

 

[עלמה 3]

אני הרגשתי נפלא , זה היה בבר מיצווה

של המשקיף, ולמה הרגשתי נפלא, כי אף אחד לא רצה שאני יבוא ומה גם שלא קיבלו אותי בכלל, לא ילדיו ולא משפחתו , אבל המורכב התעקש שאני יהיה נוכחת. אז היא השקיעה והשקיעה בכדי להראות טוב,,,, אבל מסכנה לא הצליח לה, כל כך, מה לעשות הגיל והרוע הפנימי עושה את שלו..הקנאה החולנית זה מאד בולט...זה מוסיף הרבה קימטוטים.... ואני יפה מתמיד בשיא הפשטות, עלמה אצילית לנצח ! ג'ינס וחולצת T אף אחד לא דיבר איתי פרט לאיזה דודה שאוהבת אותי ואני עשיתי העיקר את ה- קולולולו המרוקאי וזרקתי עליהם סוכריות פוגעניות. חחחחחחחחחחחחח

היה מוצלח ביותר. בני משפחתה היו בהלם לראות את אישתו וליחששו שם איך הוא יתחתן עם צעירה כזאת... היא נראת נערה בת 18 ... אבל הם לא מבינים שהנקיון והיופי הפנימי עושה טוב למראה.

 

[azaria]

קרה פעמיים. לא נורא.

אין לי כרגע פנאי לתאר באריכות. אולי מאוחר יותר. בראשון הייתי טרי וחשתי מוזר. כאילו אורח שנדחף למקום מרכזי בארוע לא לו. בשני כבר הייתי מבוסס בקשר והרגשתי שאני בעל הבית והאקס הוא האורח.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

מנגינה

לי זה מוזר. לי קשה עם זה. אני לא אוהבת את זה. מעדיפה להתרחק מכל הקטעים האלה מהפחד שיעשו לי פרובוקציות. אבל זה מאוד אישי. אני, לא מרגישה נוח עם זה. בינתיים לא היו לי הזדמנויות בכלל, אבל רק כשאני חושבת על אפשרות כזו, אני מקבלת דפיקות לב והידיים שלי מזיעות... לא בא לי להיות בסיטואציה הזו, למרות שעוד מחכות לי החתונות של שני הבנים של בעלי ושם כמובן שאהיה לצידו. בשני הבר-מצוות, עשינו אירועים נפרדים כך שלא זכיתי להיות במחיצת האקסית... וטוב שכך. שוב, אני מניחה שזה עניין אישי. כל אחד ואחת, איך שהוא/היא מרגיש/ה.

 

[azaria]

אז ככה. פירוט הפעמיים:

הפעם הראשונה היתה במסיבת יום ההולדת של הפרימדונה בגן חובה. (היא בכיתה ט' כיום...) אני הייתי די חדש בתמונה. הקשר שלי עם אמא שלה, וגם עם הילדה כבר היה מספיק חזק בשביל שיהיה מתבקש שאהיה שם במסיבת יום ההולדת שלה בגן. חששתי קצת אבל לא נורא, והלכתי עם זה. במהלך המסיבה היה בסדר גמור. ילדים שרים, מברכים, גננת מפעילה, וכו וכו. ואז היה צריך להרים את הילדה על כיסא... ועוד פעם לשנה הבאה... ואת הכבוד להרים חלקנו אבא שלה(האקס) ואני. הרגע הזה, וזה בלבד, הוא זכור לי כמביך ומוזר. אולי משום שממש עשינו משהו ביחד. אולי משום שהרגשתי שזה המקום של "האבא של ילדת היומולדת" ואני בעצם נדחף. (זו פרשנות שלי מכרגע. אז בכלל לא התעמקתי בלמה זה מרגיש לי מוזר) הארוע השני היה בבר מצוה של האנרכיסט. הוא גר אצלנו ולכן אנחנו עשינו את הבר מצווה שלו. אני הייתי פעיל באירגונים. תיאומים עם האולם והקייטרינג, הכנת רשימת המוזמנים, וכו. כך שממש הרגשתי כאילו הארוע "שלי". היו המון חברים ובני משפחה שאת רובם הכרתי. אז היה גם שולחן אחד של האקס והסבא והדודות מהצד ההוא. זה ממש לא עשה לי כלום. ועכשיו, תוך כדי כתיבה נזכרתי שבעצם לפני שנתיים היתה ממש כאן אצלינו בבית, הבת מצווה של הפרימדונה. וכמובן שגם לשם הגיעו הסבא והדודות מצד האקס, והאקס עצמו עם זוגתו השלישית. זה ממש לא עשה לי כלום. עד כדי כך שבפוסט הקודם ולמעשה עד אמצע כתיבת הפוסט הנוכחי, אפילו לא מניתי את הארוע הזה. מעניין מה פרואיד היה אומר על זה... (בטח משהו שקשור לאמא שלי, או לתחת. או אולי לשניהם

[סליחה על הצרפתית] )

 

[azaria]

אני שופך את הלב והעולם שותק?

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

עזריה, הנה אני לא שותקת../images/Emo13.gif

אתה שופך את הלב והעולם שותק... אני אגיד לך למה. כי התיאור שלך נשמע נורא מפויס ובסדר. לא נשמע שסבלת כל כך. עשיתי הכול בשמחה, ורק הרגשת מוזר ביומולדת הראשונה שהיית נוכח בה, של הפרימדונה. נראה לי שאתה חי עם זה בשלום ולכן כשקראתי את מה שכתבת בפעם הראשונה, קראתי את זה בתחושה מאוד נינוחה, כאילו שאין לך בעיות עם זה. בכלל, מידיעה אישית, אני חושבת שאת אב חורג למופת, פה בפורום לא יודעים את זה כל כך, אבל אתה מעל ומעבר וקרן אור בוודאי גאה בשלום הבית ששורר אצלכם בתחום הזה. שימשיך ככה.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

אני חושבת שאת=אני חושבת שאתה

 

[rolan]

עזריה ../images/Emo45.gif

האמת

... רק עכשיו התפניתי לקרוא את מה שכתבת כאן... אתה יודע מה

... רגע, לפני זה, תדביק ת'לב שנשבר לך...

אני חושבת שאתה גיבור, באמת, לאור מה שאני כתבתי (אני מתייחסת רק לעצמי כדוגמא...). אני לא יודעת אם היה לי אומץ כזה, כי באמת, אלה רגעים קשים ואם אנחנו מצליחים לגשר עליהם מגיעה לנו מדליה

 

[azaria]

תודה שחר ורולן. ../images/Emo13.gif

מדליות? מה קרה? מה כבר עשיתי? אולי זה קצת כמו פורסט גאמפ, אבל אני באמת לא חושב שעשיתי או שאני עושה משהו כל כך מיוחד. פשוט עושה מה שנראה לי נכון וטבעי לעשות. (אוף! רציתי להישמע צנוע טבעי, אבל שוב יצא לי משווויץ ומתגנדר "בכאילו" ענווה. רק שזה באמת ולא "כאילו")

 

[rolan]

טבעי

כן, זה מה שנשמע מדבריך וטוב שכך עשית... ואנחנו מסתבכים תמיד...

 

[סול11]

הכלבים נובחים

מנגינה תני לכלבים לנבוח ולשיירה לעבור. מה הבעיה היא לשעבר ואת זוגתו, טבעי ונורמלי שתתלוי אליו.

 

[blonda3]

מנגינה-למה את שואלת??

כמו יהודיה טובה אני עונה לך בשאלה..... זה קרה לך?

 

[ליזי38]

אצלינו היה בערך

בבת מצווה של הגדולה הוזמנו גם בן זוגי וגם בת זוגתו של הגרוש שלי, היא בחרה לא להגיע ובן זוגי התייצב. בהתחלה היה קצת מוזר עד הרגע שבו בן זוגי ניגש לגרוש שלי לחץ לו את היד ואמר לו מזל טוב, כאן נגמרה האי נעימות

 

[מ נ ג י נ ה]

בקרוב, מעניין איך אני ארגיש

 

[*יערית]

מצב הפוך....

האס שלי מוזמן לכל ימי ההולדת שאני מארגת עבור הילדים וגם לאירועי הגן....הוא מגיע לבדו אך בן זוגי לרוב נמצא איתנו{למעט ארועי הגן מפאת כבוד למשה} לומר את האמת.....לי אין שום בעיה לפגוש בו ובבת זוגתו העתידית..אין לי בעיה לפגוש באקסית של בן זוגי, אין לי בעיה עם אף אחד...אני מכבדת נוכחות של אנשים וזו הבחירה שלהם אם לכבד אותי או לא..מעבר לזה החיים הם קצרים וחבל לי לבזבז אותם על טינה וריחוק.

 

[rolan]

אוי וויייייי

קשה לי לחשוב על היום הזה.... זה עדיין לא קרה ואני מקווה שלא יקרה, אף שברור לי שהיום הזה יבוא... לא יודעת למה, יש לי תחושה מוזרה וחשש רב ממפגש כזה - איתה, עם האקסית. טוב, קשה לי לדבר על זה, אולי כשהיום הזה יתקרב, יהיה לי ברור וקל יותר לדבר עם עצמי ואתכם על הנושא... בכל מקרה, אשמח מאוד, כמו בהרבה דברים אחרים, להיות בקשר טוב, גם איתה...

 

[ע נ ב ל 2]

זה קרה לי היום...

היינו בארוע של חברים משותפים...טרחתי להראות טוב כי בהחלט ידעתי שהיא תהיה שם...היא לעומת זאת ממש לא נראתה טוב

, נשמע קטנוני אבל הרי כולנו בני אדם. רציתי להשוויץ גם עם הילדה המשותפת שלנו...לצערי היא נפלה בגן וקיבלה מכה בפנים...אז לא ממש ניתן היה לראות עד כמה היא מקסימה