ערב טוב,
מה שאנחנו עושים בדרך כלל בגיל כזה שונה מעבודת שילוב בקרב ילדים מעט יותר בוגרים. בגיל 4 לא הייתי מדברת על הילד הספציפי ועל האבחנה. הייתי מדברת על כך שכל אחד שונה מחברו, כל אחד יחיד ומיוחד. ואז אפשר להביא לילדים תמונות של ילד משקפופר, ילד שמנמן, רזה, גבוה, נמוך, בלונדיני, גינגי וכדומה, ולדבר על השונות במראה. אחר כך נכנסים למשהו עמוק יותר ממראה חיצוני ומדברים על ילד שקט, שובב, מופנם, מקשיב, דברן, כועס, וכדומה. ומציינים התנהגויות שונות של ילדי הגן. לפעמים אנחנו אפילו מאפשרים לילדים לשחק במשחק זיהוי - שהם ינחשו איזה ילד מתארת הגננת. ואז מדברים על עזרה הדדית. במה אנחנו יכולים לעזור לכל ילד. לזה בבניית ארמון בחול, לזה ביוזמה לשחק, לזה בעזרה לתשומת לב וקשב במפגש וכדומה. העבודה היא הדרגתית והיררכית. נדבך על נדבך מפרקים שונות בין הילדים, נקודות חוזק, ונקודות חולשה. אם עושים את זה נכון כלל הילדים מתגייס לעזור לכלל הילדים. מה שנקרא בעצם- גיבוש חברתי. אני חושבת שמי שאמור לעשות זאת היא הגננת בתמיכה של השפח-שרות פסיכולוגי חינוכי. וזה המעט במעט. כמובן שזו תכנית שלמה. בהצלחה רבה, רונית
כיצד ניתן להסביר לילדים בגיל גן (4 ומעלה) בגן רגיל על אוטיזם בהקשר של ילד שמשתלב בגנם כדי שידעו להתמודד עם השונות וההתנהגויות של הילד . חשבתי על ספרות ילדים הדנים בנושא שונות . האם יש לכם רעיונות נוספים? אודה לכם אם תוכלו לייעץ לי ולעזור ולו במעט. תודה