[מיס קוקי]

../images/Emo53.gif

משורשרות מתחת להודעה זו שתי הודעות,האחת שיר השניה סיפור,המתארות את אותה הסיטואציה.בבקשה חוות דעתכם,איזה מהשניים יותר מוצלח?

 

[מיס קוקי]

הקיא של מיס קוקי

ג´ניס ג´ופלין ברקע ואני עם בחילה תולעים קטנות וריריות מטפסות בתעלה ריח של זבל שלא זרקו כבר חודש טעם של דגים שהסריחו מעובש ג´ניס ג´ופלין ברקע ואני מול האסלה לא סוגרת הדלת מסתכלת על המים שבתוך השירותים יכולה להרגיש את העיוות של הפנים משחררת לאויר קולות של כמעט רוצה להוציא את הכל בבת אחת להרגיש את האצבע נוגעת בגרון מבקודה ההיא שמאחורי הפעמון ואיך הכל בבת אחת עולה ומשפריץ בזרם חזק של מזון שהחמיץ עם רוק שנשאר תלוי מהשפתיים עם אדמומיות של מאמץ שממלאה את העיניים רוצה להוציא את כל הזוהמה, את כל החרא שיושב לי בפנים את המלוואח שאכלתי לא מזמן את כל מרק העדשים יכולה ממש לראות את אותם מיצי קיבה מונחים במין עיסה דביקה וצהובה עיסה של בורקס שלא לעסתי מספיק עם חתיכות עגבניה צפות בחומר הדביק להביט באסלה ולנגב עם היד עוד טיפה אחת של ריחר דביק וצהוב נשארה להרגיש את הטעם המר שנשאר להיכנס למיטה ולישון עד מחר

 

[מיס קוקי]

הקיא של מיס קוקי2

התחושה מתחילה מלחצים קטנים בצידי הפנים, במקום בו הלסתות מתחברות אחת לשנייה, קצת דומה למה שקורה לי כשאני רואה מלפפון חמוץ. מרגישה איך בלוטות הרוק מפרישות את כל מה שהן יכולות. זהו יום חגן של בלוטות הרוק שלי. אני נזכרת בכל מה שאכלתי היום. בורקס מלוואח, עגבנייה, נזכרת כאילו מתכוננת למראה המגעיל שיבוא עוד רגע. כשהבטן מתחילה לדחוף את העיסה הדוחה מעלה, אני כבר בטוחה שזה הזמן לקום מהספה וללכת אל השירותים החדשים שלי. נשענת על משקוף הדלת, אני כבר בטוחה. אני עומדת להקיא. בדמיוני אני רואה איך הפנים שלי מתעוותות ואיך הפה נפער לרווחה ופולט את הקילוח הצהוב שנזרק על המים הכחולים של האסלה. אני מרגישה ומריחה את אדי הקיא העולים מן האסלה ורואה את הכתמים החומים-צהובים שצובעים את דופנותיה מבפנים. מהשפתיים והסנטר מטפטפות להן טיפות אחרונות של קיא מגרות את הגוף לפליטה נוספת של צואת-מערכת העיכול העליונה. אני מביטה לתוך האסלה כדי לראות שאריות עגבניה טחונה דבוקות לפיסות בצק , מה שמיד מביא את הפליטה אחרונה, נוזלית ברובה ובתוכה פיסת בורקס בלתי מעוכלת בולטת בגודלה. אני כמעט יכולה לראות את עצמי יושבת חזרה מול הטלוויזיה בתחושת הקלה. אבל עכשיו, עכשיו אני עוד נשענת על המשקוף, חושבת לעצמי... לדחוף, או לא לדחוף...

 

[ב ן ח ו ר י ן]

אני יותר אהבתי את הסיפור

 

[הההילוששש]

לדעתי,

הספור הוא עם קץ' בסוף, הוא יותר מעניין ושונה. מלבד זאת, שגם בשיר את מספרת בפירוט יתר {לדעתי} על מה אכלת ועל איך שאת הולכת להקיא, ולמען האמת זה די מיותר. למרות שאהבתי את הרעיון, אף פעם לא חשבתי לכתוב שיר/סיפור על נושא כזה. מה גרם לכתוב על נושא כזה בכלל? אם זה לא אישי כמובן...

הילו'ש

 

[מיס קוקי]

ברור שזה אישי

את יודעת,במקום ללכת לאסלה ולהוציא שם את הכל מוציאים על המקלדת,מסתבר שיש לזה אותו אפקט

 

[הההילוששש]

חח...רק

תיזהרי שהמקלדת לא תתלכלך....

 

[Michallllllllll]

מיס קוקי.. את מטפלת בזה? וברור שהסי

פור יותר יפה!!!! כל הכבוד יקרה!!