AnnabeI Lee
New member
../images/Emo54.gif לכל הנוגעים בדבר:
אני יושבת מול חלון הודעה פתוח כבר כמה דקות ומנסה להתעלם מכאב הגרון, כאב הראש שלי והוירוס שתקף את המחשב שלי. אני מנסה לחשוב מה אני יכולה להגיד הפעם שישנה את המצב המזוויע הזה שהפורום הזה הגיע אליו. אני חושבת על זה כבר כמה ימים ואני לא רואה פתרון יעיל ומהיר, אין שם אחר לפורום שיעזור, הוא לא ממש צריך קידום, חברים לא חסר בו כך שגם גיבוש לא ממש נחוץ. אני לא רואה אילו כלים אדמיניסטרטיבים אני יכולה לגייס כדי ליצור מצב נח. אני במצב של יאוש כזה. נמאס לי להתעסק בקקה. נמאס לי לנסות לפתור בעיות ילדותיות. אני לא כאן בשביל זה ואני לא חושבת שאף אחד מכם רוצה שאני אהיה כאן בשביל זה. הייתי רוצה להגיע למצב שבו התפקיד שלי יסתכם בלמחוק הודעות שנשלחו פעמיים במקרה ולהיות הנציגה שלכם מול ההנהלה. טיפול בגיל הרך אף פעם לא היתה קרירה שקרצה לי. אז היאוש מחזיר אותי לחיפוש פיתרון. כדי להוציא את זה מהראש של אחדים, אני אומרת מההתחלה שאף אחד כאן לא הולך להחסם. תקנון תפוז אכן נותן לי את הסמכות לחסום כמה אנשים פה (בדקתי והתייעצתי), אבל אני לא חושבת שיש לי הזכות להחליט כלפי מי חופש הביטוי תקף וכלפי מי לא. חסימות הן נגד האידיאולוגיה שלי ואני לא הולכת להשתמש בהן ולא משנה כמה יפצירו בי במסרים מידיים. עכשיו נשארת רק אפשרות אחת (והיא נראית לי עדיפה בהרבה ממדיניות דקטטורית כוחנית):
אני יושבת מול חלון הודעה פתוח כבר כמה דקות ומנסה להתעלם מכאב הגרון, כאב הראש שלי והוירוס שתקף את המחשב שלי. אני מנסה לחשוב מה אני יכולה להגיד הפעם שישנה את המצב המזוויע הזה שהפורום הזה הגיע אליו. אני חושבת על זה כבר כמה ימים ואני לא רואה פתרון יעיל ומהיר, אין שם אחר לפורום שיעזור, הוא לא ממש צריך קידום, חברים לא חסר בו כך שגם גיבוש לא ממש נחוץ. אני לא רואה אילו כלים אדמיניסטרטיבים אני יכולה לגייס כדי ליצור מצב נח. אני במצב של יאוש כזה. נמאס לי להתעסק בקקה. נמאס לי לנסות לפתור בעיות ילדותיות. אני לא כאן בשביל זה ואני לא חושבת שאף אחד מכם רוצה שאני אהיה כאן בשביל זה. הייתי רוצה להגיע למצב שבו התפקיד שלי יסתכם בלמחוק הודעות שנשלחו פעמיים במקרה ולהיות הנציגה שלכם מול ההנהלה. טיפול בגיל הרך אף פעם לא היתה קרירה שקרצה לי. אז היאוש מחזיר אותי לחיפוש פיתרון. כדי להוציא את זה מהראש של אחדים, אני אומרת מההתחלה שאף אחד כאן לא הולך להחסם. תקנון תפוז אכן נותן לי את הסמכות לחסום כמה אנשים פה (בדקתי והתייעצתי), אבל אני לא חושבת שיש לי הזכות להחליט כלפי מי חופש הביטוי תקף וכלפי מי לא. חסימות הן נגד האידיאולוגיה שלי ואני לא הולכת להשתמש בהן ולא משנה כמה יפצירו בי במסרים מידיים. עכשיו נשארת רק אפשרות אחת (והיא נראית לי עדיפה בהרבה ממדיניות דקטטורית כוחנית):
CUT THE FUCKING BULLSHIT!
I אתם ילדים גדולים שיכולים לקבל ביקורת בונה בלי לאבד את העישתונות. אז אם אומרים לכם בשפה רהוטה ונקיה שההודעות שלכם מעיקות, תגידו "סליחה, אני אנסה לסנן מעט את מה שאני כותב/ת", או לחילופין בקשו הסבר בקשר לחלקים המסויימים בהודעה או באופיה שהיו בעייתיים. אנחנו יכולים להעביר סדנא על כתיבת הודעות אם יש מעוניינים. II אם יש כותב/ת שאתם יודעים שאינכם נהנים מתוכן ההודעות שלו/ה, אל תקראו אותן. הפורום הזה, בדרך נס, מכיל רק אנשים שיכולים לשלוט על האצבעות והעפעפיים שלהם. כולכם יכולים להחליט על איזו הודעה להקיש, ובמקרה של הקשה בשוגג, איך לסגור את העיניים או להסיט את המבט. שוב, במקרה של בעיות נוכל לסדר עזרה או לספק ספרי הנחיה בנושא. III איפוק זה דבר שמלמדים בגן (ולא כמו הרבה ערכים אחרים שמערכת החינוך משרישה כמו קפיטליזם וצרות מוחין, איפוק זה דבר שרצוי להשתמש בו). לכן אם החלטתם להתעלם מהסעיף הקודם, או אם אצבעותיכם אכזבו אתכם ויצא שקראתם הודעה מרגיזה, במקום להסיף תגובה עוקצנית ולפרק את ידידותכם רבת השנים עם מנהלת הפורום, התעלמו או הגיבו עם ביקורת בונה והסבר מלא של הגישה ממנה אתם באים. IV התחשבו באחרים בכל דבר שאתם עושים. אם שם המשתמש שלכם ממלא כל פינה ריקה על דף הפורום נסו לסנן את דבריכם או לקבץ אותם לתוך מספר מוגבל של הודעות בנושא. אם אתם יודעים ששיחות עם אופי מסויים יעיקו על גולשים אחרים נסו להשתמש במערכת המסרים או במסרנים מיידים למיניהם. אם אתם מודעים לאופיכם הבוטה והמתגרה, נסו לצנזר את מה שבאופן בלתי נמנע יפגע באחרים. לסיום, זה הפורום שלכם בדיוק כמו שהוא שלי. לכותבים יש הרבה יותר השפעה על רוח הפורום מלמנהלים, כך שזו בחירה שלכם. החליטו אם בא לכם לכתוב במקום שבו מעלים רעיונות ומשתעשעים בבחינת המין האנושי, או במקום שקריאה בו דורשת לקיחת כדורי הרגעה ויכולת הבחנה מדהימה בין עיקר לטפל. בתקוה שכולכם חושבים שהאפשרות הראשונה היא מבטיחה יותר, אני פותחת את זה לדיון. טענות, הבהרות, הערות והארות יתקבלו בברכה. גידופים, נאצות, הטלות אשמה בכל אדם שאינו הכותב/ת עצמו/ה או אני, הודעות סרק, או השארות המצב הנוכחי יביאו לעזיבתי. תודה, גיאלי. *ההודעה נכתבה בלשון רבים מתוך כבוד לחוקי האקדמיה ללשון העברית והעובדה שהפורום מכיל יותר זכרים מנקבות.