זוהרה , תודה. לכל גיל יש את ביטויי
הצער האופיני לו. המתבגר שלי ויתר אתמול על בילוי עם חבריו ולווה אותי. הוא התבטא בעיקר על הצד הרפואי שלווה את התהליך. היום ומחר הוא כבר בהשתלמויות ותורנות במד"א.זו הדרך שלו.כשהחתולה הסיאמית שלנו הלכה לעולמה-אצל אותו וטרינר, המתבגר היה אז בן 9 ומאוד בוגר לגילו.. הוא בכה לא פחות ממני,אבל כרגיל היה יותר רציונלי-הוא הצטער שלא באנו במונית ואני צריכה לנהוג, ובבית ביקש שלא נענה לטלפונים באותו יום ונתיחס רק לחתול שנשאר-אותו רוני שהלך אתמול. רק אחרי זמן מה אימצנו את מיקה וכל השאר יסופר...