שמע
בקשר למקוריות - נכון, הוא באמת היה מהראשונים, ובאמת הרעיון עצמו מאוד נחמד ובאותה תקופה לא היה מקובל רעיונות קיצוניים ומיוחדים כאלה, ולכן באמת יש לו יחודיות כתוצאה מכך. בקשר לצילום - לא יודע, ראיתי את זה אתמול במבט יותר אובייקטיבי ובעין בוחנת ולא הצלחתי למצוא שום דבר מיוחד בצילום .... סצינת המקלחת - אין לי מושג מה רוצים מהסצינה הזאת, מה כל כך מיוחד בסצינה הזאת? לא רואים כמעט כלום והמשחק גם לא הכי מדהים ואמין .... וזה לא שהיום פשוט נורא להפיק סצינה כזאת באפס מחיר - גם אז היה פשוט מאוד להפיק סצינה כזאת באפס מחיר כי אין בסצינה הזאת כלום, אני ממש לא מבין מה ההתלהבות. ואם תשאל סטודנטים לקולנוע (וכן, כמעט הייתי כזה בערך) אם זה אחד מהשוטים הכי טובים שנעשו אי פעם - הוא יגיד שכן, רק בגלל שהוא למד כך וחונך לכך וממש לא כי זאת הדיעה שלו .... הסיבה שהיא נחשבת כל כך, כנראה שוב, היא הייתה הראשונה הקיצונית כל כך בהתחשב בתקופה... אבל יותר מזה, פשוט אין, לפי דעתי. לגבי מוזיקה - נכון, מוזיקה נחמדה אבל גם כאן אין שום ביג דיל, וראיתי סרטים עם מוזיקה הרבה יותר טובה שיוצרת אווירה בצורה הרבה יותר טובה ... להפך, כרוב הסרטים הישנים, המוזיקה צצה כל פעם באותה צורה ואין יותר מידי גיוון (לדוגמא, HALLOWEEN או SUSPIRIA שזכו במוזיקה לא רעה בכלל - ביחוד SUSPIRIA, אבל השילוב/מיקס הוא פשוט רע ולא טוב). מוזיקה טובה היא לא הכל - צריך להתאים אותה לאופי הסרט. לפי דעתי, עשו עם זה עבודה רעה. לגבי התסריט - זה החלק שאני הכי לא אוהב, לצערי - התסריט פשוט עשוי רע. אין שום שמץ של מתח ושל "ערפל" בסיפור, הכל מוצג לצופה מהתחלה ועד הסוף בלי להשאיר לו אפילו זמן לתהות או לחשוב בעצמו. הדיאלוגים נמרחים הרבה יותר מידי ויש זלזול שכזה בצופה שמניח שהוא לא מבין כלום לבד ולכן דואגים להבהיר לו כל דבר (הסצינה הכי פתטית היא הסוף שבה הפסיכיאטר מסביר לנו בדיוק מה קרה, כאילו שלא הבנו את זה כבר ... וכאילו שזה לא היה פחות או יותר צפוי בכלל מהתחלה ... המונולוג הזה שלו פשוט מגוכך ואם חשבתי שהסרט נחמד עד עכשיו הוא פשוט הוריד כל הערכה שהייתה לי. אם היו חותכים את הסצינה הזאת, רק טוב היה יכול לצאת מזה. אני בטוח שכל אחד היה מבין את זה טוב מאוד - ביחוד עם הסצינה שחותמת את הסרט שבה רואים את בייטס יושב שם וחושב לעצמו ... הסצינה בתחנת משטרה ממש מיותרת. דבר אחד שכן אהבתי בסרט זה הפאראנויה של מריון, כל פעם שהיא מדיימנת ושומעת את הדיאלוגים של האנשים שקשורים אליה. הצופה נשאר עם ההחלטה האם אלו באמת דיאלוגים שהתרחשו באותו זמן, או שהם נובעים מאותה פאראנויה בלבד והיא כאילו מדמיינת את ה-WROST CASE .... או שיש לנו שילוב של שניהם (האינטרפרטציה המקובלת). בכל מקרה, הרעיון הזה הוא באמת יפה ואהבתי אותו, חבל שלא הטמיעו אותו טיפה יותר חזק. פרט לכך, אני אסכם בזה שאני חושב שהסרט פשוט דפוק ולא מעורר השראה בכלל ... מפחיד? - אני כל כך לא מוצא בו מה מפחיד, בראיה הכי אובייקטיבית שיכולה להיות. בשבילי, כל ההערכה שהוא מקבל נובעת מהחדשניות שבו ומהיחודיות יחסית לתקופה שלו .... כי יותר מזה, אין שום דבר. וטוב שראיתי ALIAS ולא ראיתי את כל הסרט, כי אז זה היה בזבוז של שעתיים ולא רק של שעה בערך ...