.......ואני.....

[נאן]

../images/Emo56.gif.......ואני.....

השבוע האחרון מורט עצביים..... כל טלפון מקפיץ ו2 שאלות... נו היא בלידה? נו הרופא צלצל יש תשובה לביופסיה...... ניסתי לברוח מהבית לא להיות ליד טלפון... זה שבוע של הסתברות וסטיסטיקה משפחתית....... מחנק זו מילה עדינה זה מזכיר את הקו רמב"ם וחזרה. 7 שבועות שבם נראה לי כל העולם סרטן אחד גדול...... אפילו בחלום הוא רודף אותי כמו איזה מוטציה ענקית עם זרועות.... הבוקר צלצלתי לשתיהן וככה אמרתי: בשישי שבת אין טלפונים מבית החולים אז משאירים את הדאגה מחוץ לבית ולעולם ושמים בצד... הטלפון היחיד שיהיה עם אחת מהן עברה את המחסום של חדר לידה... ביום ראשון חוזרים לשיגרה עכשו שקט של הפוגה...... ל48 שעות.... נו זה פעל כמו קסם......התחילו צחוקים וחיוכים..... והומור שחור..... על הכל...... ואולי הפעלתי את הרגיעון של נאן ל48 שעות כמו מטה קסמים....... ואולי ההגיון ניצח אותנו..... בשבת אין טלפונים מבית חולים להודעות מבדיקות.... רק למקרים מיוחדים... ורגע לפני שאשכח: מישהו יודע מה זה כבד שומני? אחרי סי טי חזה זה מה גילו ובאולטרסאונד לפני 9 חודשיים הכל היה תקין. וליום שישי: אני מאחלת לכולנו הרבה כח ולהחזיק מעמד בכל החזיתות כי בזמן האחרון כאן סוער. חיבוקים והרבה נשיקות.... נאנוש

 

[ציפורלילה]

מצטרפת אליך

באיחולי סופשבוע שקט. זה לא קל ולפעמים קצת יותר מדי. תחושה של מרדף חסר תועלת עד אבדן נשימה. אני חושבת שזה מצויין להחליט שלמשך סופשבוע עושים סטופ ונחים קצת מהדאגות ואולי זה משהו שכדאי ואפשר ליישם לא רק לפי הזמנים שנקבעים לנו מראש ולקום פתאום באמצע השבוע, ביום שלישי בשעה ארבע אחה"צ ולהחליט שעכשיו למשך שעתיים שקט. לנתק ולכבות טלפונים, רדיו, טלויזיה, לשים עיתונים בצד ובמשך השעתיים לאכול יחד בשקט, לעשות אמבטיה, לצייר עם הילדים, להעיף עפיפון, לכתוב מכתב למישהו שהבטחנו ושכחנו, לעשות משהו אחד שכיף לעשות ומנקה קצת את הראש ובלי לחשוב על הטלפון הבא שצריך לעשות. זה מאד קל ופשוט להגרר למערבולת הזו של המחשבות והעשייה ההכרחית אבל צריך קצת שקט ורוגע לפעמים כדי שיהיה כוח להמשיך הלאה. "אוווווו תן לי כוח" (א.זילבר)

 

[נאן]

אני דודה גזר.... שוב

אתמול ברכתי בנרות שבת את כולנו...... הברכה שלי נמשכת הרבה זמן כי יש לכל אחד בקשות לנרות שלי.... ואתמול ברכתי 2 ברכות מיוחדות. מה שצריך לבוא שיבוא רק תן לנו את הכח להתמודד עם מה שאתה מנחית עלינו לטוב ולרע ונקבל את הכל בהאהבה. בשעה טובה התבשרנו על לידה הבוקר נולד לי עוד אחין לשישיה שכבר יש לי. אני מודה לאל שהיה לי זכות להתבשר עליו. בשעה שהוא נוצר אני לא ידעתי לאן אני אגיע עם הסרטן.... תשעה חודשיים.......... דברים קטנים היום מרגשים לי את החיים וכל יום שזורחת השמש זו מסיבה בשבילי. ןתזכירו לי את זה כי השבוע נגמר לי הכח לקבל טיפול עוד שנה וחצי. ולהתמודד עם הכל לראות את השינויים בגוף שלי ולהתמודד עם החום הנורא שפשט בגופי והתנחל לו. הרגשות שלי מעורבים ומעורבבים כרגע...... אין בי חיים להפיח אבל מסביבי מפחים בשבילי חיים..... אני כפוית טובה שאני בחיים אבל הדרך קשה אחרי המתנה הזו..... ושיתן לי כח להמשיך הלאה לשרוד ולראות הרבה אורות בלי לפחד שהמוות בפתח.....ולתת את הכח לאחותי השניה בהמתנה הנוראית הזו.... המון אהבה ונשיקות נאן(דודה גזר)

 

[ציפורלילה]

מזל טוב דודה גזר ../images/Emo57.gif

איזה כיף לכם, שמחה כזו. את רואה, זה בדיוק מהדברים שנותנים את הכוח להמשיך. ומה לעשות, כשנגמר הכוח ממשיכים באנרציה ואז שוב מגיע משהו שנותן עוד כוח, עוד יומולדת, עוד טיול סופשבוע לצפון, עוד זריחה, עוד שקיעה. וכשלך נגמר הכוח, אז מסביב נותנים כוח ולהיפך. וככה, כמו שעברו תשעה חודשים גם השנה וחצי הזו תעבור. שולחת לך המון כוח!

 

[אביתר27]

../images/Emo49.gif

איזה כיף לשמוע בשורות כ"כ טובות בשבוע כ"כ טעון ומתוח בשבילך, ונקווה שגם המשך השבוע הזה והבא יביאו לך בשורות טובות מהצד השני של הדאגה. ובכל מקרה כמו שאמרת מה שיבוא יבוא וצריך פשוט להתמודד.