לצלצל או לא לצלצל, זו השאלה

[tlingit]

../images/Emo56.gif לצלצל או לא לצלצל, זו השאלה

מצב: מסגרת האימון שפועלת ביניכם כוללת מפגש פעם בשבוע, ותכתובת מייל או SMS באמצעו מתאמן/מתאמנת מעבירים אליכם מייל, או SMS, כפי שנקבע ובין השורות, או באופן ברור וגלוי, הם משדרים תחושת מצוקה גדולה אתם מחזירים מייל, או SMS, עם מילת עידוד או שלוש עד כאן, מוכר. שאלה: מה אתם עושים אם אתם מרגישים שאותו מייל או SMS לא "עשו את העבודה"? להרגשתכם, להרים טלפון למתאמן/מתאמנת יהיה "שבירה של מסגרת" האימון? לדעתכם, תחושת הצורך ביצירת קשר נוסף נובעת מהמאמן או מהמתאמן?

 

[shosh arie]

של מי האחריות?

את שואלת : מה אתם עושים אם אתם מרגישים...? מניסוח שאלתך נשמע שתחושת הצורך ביצירת קשר נוסף נובעת מהמאמן. הייתי שואלת את עצמי כמאמנת: מה קורה/לא קורה בדיאלוג/בתהליך ביני לבין המתאמן שלי? האם השותפות ביננו עוצבה כהלכה בתחילת התהליך? בפגישת האימון הבאה הייתי מבררת עם המתאמן: איך הוא מרגיש? איפה הוא נמצא היום? אם עדיין במצוקה - הייתי חוזרת ומגדישה את מסגרת האימון ואת האחריות של המתאמן. חשוב כמובן להיות קשוב, אך לאפשר למתאמן לגדול ולא "להציל" אותו במקום שהוא יכול להציל את עצמו. ובכלל, יש לי קושי מסויים עם המילה מצוקה בהקשר של אימון. בהקשבה שלי - המילה מתאימה יותר לעולם הטיפולי. ובעצם...יכול להיות שאם יש באמת מצוקה גדולה...כזו שאני כמאמנת מרגישה שאני צריכה ליצור קשר - אולי נכון לי כמאמנת להקשיב אם התחושה הזו עם המתאמן הזה חוזרת על עצמה ואז אולי באמת יש כאן צורך אחר (טיפול?)...ואולי סתם נתפסתי למילים החזקות... שוש אריה מאמנת לחיים ועסקים ומאמנת להפרעות קשב וריכוז וקריירה [email protected] www.vcoda.co.il 054-3093096 "אין מקום שהוא רחוק מדי"

 

[shosh arie]

עוד...

הייתי מנסה להבחין בין : מה שייך לי/ מה שלי -תחושות, רגשות לבין מה שייך למתאמן/מה שלו -גבולות, אחריות. שוש אריה מאמנת לחיים ועסקים ומאמנת להפרעות קשב וריכוז וקריירה [email protected] www.vcoda.co.il 054-3093096 "אין מקום שהוא רחוק מדי"

 

[tlingit]

אבחנות חשובות

 

[CoachAvinoam]

תיקון קטן

המילה הנכונה היא "הבחנה" Distinction

 

[tlingit]

צודק ../images/Emo13.gif תודה

 

[אבי בכר 2005]

יש מיקרים

שבהם התקשרתי אני (מעט מאוד) יש מיקרים ששלחתי מייל בעצמי (לא מעט) , בין כתגובה או באופן יזום (מסיבות שונות) הכלל המוביל מבחינתי הוא שיחה שבועית היא מסגרת פורמלית ומוגדרת מעבר לכן התקשורת ביננו לא מתחילה ומסתיימת בשיחה זו יש תקשורת רציפה כחלק מהאימון אם תוך כדי השבוע עולה לי משהו אני לא יהסס לשלוח מייל אם אקבל מייל אני מרגיש חופשי להגיב או לא (מיילים של ידוע או שיתוף כמובן, אם יש בקשה ספציפית לתגובה אזי לפי המקרה והזמינות) הקו המנחה בתקשורת מעבר לשיחה השבועית היא בראש ובראשונה "מה יועיל ללקוח" (לפעמים יש מצב לברור) ובלבד שאני פנוי, זמין ונכון לפעול. למען האמת עדיין לא נתקלתי בקונפליקט שנדרשתי לשקול סדרי עדיפויות אולי הלקוחות שלי ואני מבינים גבולות דומים

יום מבורך

 

[tlingit]

../images/Emo51.gif

מתחברת לעניין של הקשבה לתחושת הבטן בעניין...

 

[ליפט]

שני מקרים שונים

באופן כללי אני רואה את תהליך האימון כפי שאבי תאר וכך אני נוהגת. ובכל זאת נזכרתי בשני מקרים, נוכח העלאת הסוגיה: בראשון - מצאתי את עצמי בתכתובת מיילים יומיומית עם מתאמנת. בתכתובת הזו קצת "הזעתי" - מה שמתחבר לדברים שאמרה שוש. התאמצתי לייצר אצלה שיפט באמצעות המילים. הבנתי שמדובר שמשהו שקשור לצרכים שלי כמאמנת ומיד לקחתי צעד אחורה. אותה מתאמנת שיתפה פעולה כי זה שרת מקום אחר שלה ומיותר לציין שזה לא השיג דבר. במקרה השני, שלח לי מתאמן SMS קצר ושיתף אותי במצב רגשי איום. מתוך ההכרות שלי איתו, הרשיתי לעצמי לא להגיב מיד. שלחתי אליו SMS קצר יומיים לאחר מכן: "מה שלומך, היום?" התגובה היתה מעודדת ביותר. הוא כתב לי שהוא מרגיש הרבה יותר טוב, הוא נזכר באיזשהו דימוי שהזכרנו בפגישתנו והשתמש בו. המקרה הזה הזכיר לי מה שאמרה לי אחת המאמנות בקורס האימון: זה בסדר לתת לאנשים להיות קצת בתוך ה"בעיה", יש סיכוי טוב שהם יגלו את היכולויות שלהם להצליח לבד. וזה אכן מדהים לפעמים לראות שעולים במוחם דברים שאפילו אני שכחתי שאמרתי, ומשרתים אותם ולו לפרק זמן שעד המפגש.

 

[tlingit]

תודה על השיתוף

יש בתיאורי מקרים הרבה חומר למחשבה

 

[CoachAvinoam]

שימוש ב SMS

בראייה שלי כמאמן בסיס ההתקשרות עם המתאמן הוא על בסיס "תקשורת" - תיקשורת שהיא פנים מול פנים או לחילופין דרך הטלפון. SMS אינו תיקשורת אלה "תימסורת" - העברת מסרים ע"י כתובים ! השימוש ב SMS מומלץ כאשר יש למתאמן לדווח על עמידה במשימה! תימסורת ב SMS אינו מקום לתקשר על רגשות או אתגרים שעובר על המתאמן במהלך השבוע. ניסיון כזה הוא מצא בטוח למפח נפש וליצירת פרשנויות. אני מזמין את :"ליפט" לבחון אפשרות לא להשתמש במילה "בעיה" באימון - לצורך פתירת פעיות צריך מחשב על וכן המילה לוקחת אנרגייה . מה דעתך על המילה "אתגר" - הנותן אנרגייה. אבינועם אפשטיין מאמן אישי ועסקי [email protected] www.hamigrash.com

 

[הtרמפיסטית]

כמתאמנת, אם יורשה לי

הייתי מעדיפה שהמאמן/ת פשוט ישאלו אותי אם אני צריכה חיזוק כלשהו, אפילו בSMS. כשהתאמנתי, לפעמים הייתי מתקשרת למאמנת אם הייתי זקוקה לחיזוק או הבהרה של משהו. לא נראה לי שזה משמעותי, כל עוד זה לא נעשה על בסיס קבוע ויוצר תלות במאמן/ת.

 

[A Broken Mirror]

האם לדעתך מאותה סיבה

גם במילה "פחד" יש להחליף במילה "אתגר"? או גם את המילה "חשש", או "קושי", הכל נחליף באתגר? בסוף לא ישארו לנו מילים בשפה העברית... ובדרך כזו בטח ובטח שעלולות להיות "מפחי נפש ויצירת פרשנויות"... תחשוב על זה

 

[CoachAvinoam]

המילים

"פחד" היא מילה שנמצאת בשימוש בשפת האימון - פחד הוא בעיקר מהלא נודע, בעייה - מחוסר ידע! וכן, המילים קריטיות, זה לא סתם סמנטיקה - המילים יוצרות את הפחד, את הכישלון, את ההצלחה - את ה פ ע ו ל ה - ובכלל אנשים חיים אך ורק בשפה! הינה לך דוגמה: שאלוהים אמר: "ויהי אור" חשבת פעם למי הוא אמר את זה? או מדוע הוא אמר את זה? המילה "אור" יצרה את האור. יום טוב, אבינועם אפשטיין [email protected] www.hamigrash.com 054-5234432 "אין שום עתיד אם אינך יוצר אותו! וכל מה שיקרה מחר הוא יצירה שלך. וזה צריך להיעשות היום, עכשיו. כי מתוך העכשיו הזה, מתוך הרחם של היום הזה, ייוולד מחר". (אושו)