דורון בללי
New member
../images/Emo57.gifאימון אישי ורוחניות
על הקשר בין אימון אישי ורוחניות.... ישנן הרבה הגדרות לרוחניות (ואני לא מדבר על מיסטיקה). לטעמי, רוחניות היא השאיפה להתבונן בעצמנו ובתהליכים אותם אנו עוברים, בהקשר של הסביבה בה אנו חיים, באופן שאינו מושפע מהאגו ומדפוסי חשיבה הטבועים בנו. רוחניות היא הרצון ל "דעת" , דרישה וחקירה מתמדת, שאיפה להתפתחות והגשמה עצמית. ישנן הרבה דרכים רוחניות. החל מכל הדתות כולן שהן המבשרות המובהקות ביותר של הגישה הרוחנית, ועד לאומנות.... הנה שני דברים על רוחניות אותם רציתי לשתף מתי רוחניות מתחילה ? רוחניות מתחילה ברגע שמתעוררת באדם ההכרה ש "משהו לא בסדר". דבר שחווה כל אחד מאיתנו בשלב כזה או אחר בחייו. כשאנו צעירים (מאד) הכל באמת בסדר, תמיד. אולם יום אחד מוקדם או מאוחר אנו חשים לפתע - כמו מבינים - שמשהו אינו כפי שחשבנו, האמנו, ידענו. זהו רגע בלתי הפיך. מרגע זה לא ניתן יותר להתעלם או להדחיק את הידיעה ש "משהו כאן לא בסדר" מבלי לסבול. יש רק דרך אחת לשים קץ לסבל. בשלב הראשון להתבונן, לשאול לחקור. בשלב השני, להמציא אפשרות חדשה - לפעול. מהי הרמה הגבוה ביותר של רוחניות ? הרמה הרוחנית הגבוה ביותר היא היכולת לא לגרום נזק לעצמנו ולאחרים. כל כך פשוט ? לגמרי לא כיוון שיכולת זו אינה תוצאה של אי עשייה או פסיביות. רק חשיבה ופעולה אקטיבית מאפשרים לפתח את היכולת הזו. לא אמונה עוורת ולא ציפיה לניסים ונפלאות ואיך כל זה מתקשר לאימון אישי ? אני רואה באימון האישי דרך רוחנית ואפקטיבית, לא פחות מיהדות, נצרות, בודהיזם או שירה. בתהליך האימון אנו מחוייבים להתבוננות מעמיקה במציאות של חיינו. אנו חוקרים את המציאות של מה ש"עובד" ושל מה ש"אינו עובד" עבורנו. אנו לומדים לזהות את ה DNA הערכי שלנו (מבלי להתחשב ב"דעתו" של האגו..) ולשים סימני שאלה על דפוסי החשיבה שלנו. אנו שואפים לצמיחה והתפתחות אישית בדרך של תרגול ופעולות לאורך זמן. דרך האימון מאפשרת (בניגוד לחלק מהדתות) את דרגות החופש לכל אדם לזהות את דרכו היחודית ורק אז לפעול, במתאם למי שהוא. באימון הדגש הוא על הדרך, על כאן ועכשיו - זו רוחניות
על הקשר בין אימון אישי ורוחניות.... ישנן הרבה הגדרות לרוחניות (ואני לא מדבר על מיסטיקה). לטעמי, רוחניות היא השאיפה להתבונן בעצמנו ובתהליכים אותם אנו עוברים, בהקשר של הסביבה בה אנו חיים, באופן שאינו מושפע מהאגו ומדפוסי חשיבה הטבועים בנו. רוחניות היא הרצון ל "דעת" , דרישה וחקירה מתמדת, שאיפה להתפתחות והגשמה עצמית. ישנן הרבה דרכים רוחניות. החל מכל הדתות כולן שהן המבשרות המובהקות ביותר של הגישה הרוחנית, ועד לאומנות.... הנה שני דברים על רוחניות אותם רציתי לשתף מתי רוחניות מתחילה ? רוחניות מתחילה ברגע שמתעוררת באדם ההכרה ש "משהו לא בסדר". דבר שחווה כל אחד מאיתנו בשלב כזה או אחר בחייו. כשאנו צעירים (מאד) הכל באמת בסדר, תמיד. אולם יום אחד מוקדם או מאוחר אנו חשים לפתע - כמו מבינים - שמשהו אינו כפי שחשבנו, האמנו, ידענו. זהו רגע בלתי הפיך. מרגע זה לא ניתן יותר להתעלם או להדחיק את הידיעה ש "משהו כאן לא בסדר" מבלי לסבול. יש רק דרך אחת לשים קץ לסבל. בשלב הראשון להתבונן, לשאול לחקור. בשלב השני, להמציא אפשרות חדשה - לפעול. מהי הרמה הגבוה ביותר של רוחניות ? הרמה הרוחנית הגבוה ביותר היא היכולת לא לגרום נזק לעצמנו ולאחרים. כל כך פשוט ? לגמרי לא כיוון שיכולת זו אינה תוצאה של אי עשייה או פסיביות. רק חשיבה ופעולה אקטיבית מאפשרים לפתח את היכולת הזו. לא אמונה עוורת ולא ציפיה לניסים ונפלאות ואיך כל זה מתקשר לאימון אישי ? אני רואה באימון האישי דרך רוחנית ואפקטיבית, לא פחות מיהדות, נצרות, בודהיזם או שירה. בתהליך האימון אנו מחוייבים להתבוננות מעמיקה במציאות של חיינו. אנו חוקרים את המציאות של מה ש"עובד" ושל מה ש"אינו עובד" עבורנו. אנו לומדים לזהות את ה DNA הערכי שלנו (מבלי להתחשב ב"דעתו" של האגו..) ולשים סימני שאלה על דפוסי החשיבה שלנו. אנו שואפים לצמיחה והתפתחות אישית בדרך של תרגול ופעולות לאורך זמן. דרך האימון מאפשרת (בניגוד לחלק מהדתות) את דרגות החופש לכל אדם לזהות את דרכו היחודית ורק אז לפעול, במתאם למי שהוא. באימון הדגש הוא על הדרך, על כאן ועכשיו - זו רוחניות
