שמע, אני לא הבן אדם לבוא ולהגיד לו
"מדברים אז זה משעמם" כי אני הראשונה שאומרת שבליץ' היא לא אנימה שמתמקדת בקרבות. אם זה גם היה נכון אז ז'אנר השוג'ו היה לא קיים וראינו שזה ממש לא ככה, וכנ"ל גם לגבי ז'אנרים אחרים שבהם אין קרבות ואין אקשן. השאלה היא על מה מדברים, מה אומרים ואיך מציגים את זה. אם הם לוקחים את כל העלילה של אייזן ודוחסים את זה לפרק מנגה אחד שכל כולו בלוני דיבור עצומים, זה כן, זה נורא ואיום. אבל אם לוקחים דיאלוג נגיד בין איצ'יגו ואוריהימה ומורחים אותו על שלושה פרקים, כשעושים את התקריבים המפורסמים של קובו טיטה על הבעות הפנים והעיניים והדיאלוג עשוי כמו שצריך אז למי אכפת כמה הם מדברים מול כמה הם נלחמים? אם הם סתם זיבלו את השכל אז בסדר להגיד את זה (ואדרבא אז דווקא יותר טוב שזה בא במרווחי זמן XD) אבל אז השאלה איך זה היה בפרקים האלה P: