7X12

[הילה_והגבר]

../images/Emo58.gif 7X12 ../images/Emo58.gif

לא ממש יודעת איך אני מרגישה עם הפרק הזה... קשה להגיד שלא הרגשתי שהוא מאולץ, מין נסיון להעלות רייטינג בכל מחיר, וזה די הרגיז. הפרק גם לא 'זרם' מספיק לטעמי- לא ברמת המתח והקצב ולא ברמת הדמויות. גם הבחירות באוזבקיסטן (קזחסטן ? אחת מאלה) היו די תקועות. בעיקרון, מבחינתי פרק די מפוספס, אבל היו כמה נקודות אור: - ויל היה

, ריכז דוברות, היה חזק ובוטה כשצריך. - אהבתי את הקטע של הנשיא עם ויניק (two copies of the call sheet), לא אהבתי את ההיסוס שלו לגבי הצוות השני. אם ליאו היה שם, הוא היה נכנס בו הרבה יותר מ-CJ. זה התפקיד שלהם, והנזק אם הם לא יתקנו את זה יהיה הרבה יותר גדול מאשר אם הם ימותו בעצמם. נראה היה שאם הם היו אנשי צבא הוא היה מרגיש יותר נוח לשלוח אותם פנימה - אבל אחריות לאומית ונאמנות הן לא תחושות בלעדיות של כוחות הבטחון ! וזה העליב. - אהבתי את ג'וש, ולא אהבתי את זה שאח"כ הוא התלבט. עד שהבחור הולך בגישה נכונה, סאנטוס מסכים איתו וזה עובד, הוא מתלבט ? ואז הוא שולח את הבלונדה (דונה) להדליף בצורה בוטה ? התגעגתי לימים ש-CJ הייתה מדליפה באלגנטיות דברים. ג'וש צריך לחזור להיות ג'וש, כלב התקיפה של הנשיא, האיש ששומר טינה בשביל הנשיא, האיש שאומר לחברי קונגרס לדחוף את ה-legislative agenda שלהם עמוק וכואב. אני לא רוצה ג'וש מיוסר והססני, לא בשבועות האחרונים לפני הבחירות. - אני אוהבת את ברונו. אוהבת אותו מהימים של המירוץ הקודם. אוהבת אותו כשהוא לא צריך קרדיט, אוהבת אותו כשהוא מפלרטט עם נשים יפות וטיפשות, אוהבת אותו כשהוא צודק. אוהבת את הנחרצות והתחמנות. לא מתה על הזקן, אבל זה מה יש. בעיני הוא היה מצוין בפרק הזה. מה דעתכם ?

 

[הילה_והגבר]

פופאי,עד שאני רואה וכותבת, אין יחס?

 

[Popeye78]

אני מתנצל

אני יודע שזה לא תירוץ אבל יש מבחן בספרדית ביום שני על הבוקר ומצבי לא טוב. טוב, כבר אמרתי שוויל קצת חזר לעצמו ואני רואה שיש פה הסכמה. אני לא הרגשתי את האילוץ שאת מדברת עליו אבל אין מה להשוות מול הפרקים מהעונות הראשונות. ברונו הוא ברונו, רואה את המטרה ולא עוזב לרגע. אני פחות אוהב את הדמות שלו, לא יודע להסביר למה. קשה לג'ד לשלוח אנשים למשימות מסוכנות, זאת לא הפעם הראשונה. פרק חביב.

 

[הילה_והגבר]

באמת לא תירוץ... ../images/Emo3.gif

מה אתה לומד שמשלב מעבדה וספרדית ?... וחוצמזה, מה זו התגובה הפרווה הזו ? אין ויכוח ? אין ניתוח פסיכולוגי מעמיק של הדמויות ? אין להעליב את ג'וש ? משהו על דונה ? בחורה מתאמצת, רואה, וזה מה היא מקבלת בתמורה בסוף ?

 

[Popeye78]

לכן הצהרתי מראש

אני לומד הנדסת חשמל, אם הכל ילך כמתוכנן לא לזמן רב. על מה בדיוק רצית להתווכח? אני מוכן לשקול זאת אם יהיה נושא מעניין. אני אישית נגד ניתוחים פסיכולוגיים מעמיקים של דמויות ושל אנשים אמיתיים, אני משאיר זאת למקצוענים

למה להעליב את ג'וש? גם ככה יש לו חיים לא קלים. דונה איבדה הרבה מהחן ה"דוניי" שלה. אני מתגעגע לדונה של פעם. התמורה היא בלראות את הפרק. חוץ מזה אני לא יכול להבטיח גלידות כמו למון אבל דברי מאכל אחרים הם אופציונלים. יש העדפות?

 

[הילה_והגבר]

סליחה ? נגד ניתוחים פסיכולוגיים ?

ואתה עוד אומר שאין לך רעיון לויכוח ??? מה זאת אומרת נגד ניתוחים פסיכולוגיים מעמיקים ? -- אמרה הילה ושבה לכתוב סיכומי טיפולים (זה הולך ל-א-ט, לכל הרוחות).

 

[Popeye78]

אני יודע שזה פוגע לך בהכנסה

אבל אני לא מחובבי ה"למה באמת הוא התכוון?" וכדומה. על אחת כמה וכמה לדמויות בידיוניות. "לפעמים סיגר הוא רק סיגר" - ז. פרויד ו/או ב. קלינטון את צריכה רפרנס?

 

[הילה_והגבר]

זו לא רק פרנסה, זו תפיסת עולם

במילים אחרות, אולי סיגר הוא רק סיגר, אבל מתי ואיך אתה מעשן אותו בהחלט יכול להיות רלבנטי... ודווקא בסדרה 'הבית הלבן', שהיא סדרה כ"כ מילולית, יש המון דינמיקות שהולכות על הסף הפסיכולוגי- אולי זו אחת הסיבות שאני אוהבת אותה, בגלל המורכבות של הדמויות. לא, אני לא מדברת על ג'וש ודונה. זה בנאלי, חביב בקושי ודי מיצה את עצמו. אתמול ראיתי את הפרק Holy Night מעונה 4, לג'וש הייתה שם פליטת פה יפה, אבל הכותבים לא עצרו שם- הם לחצו ולחצו. כלומר הייתה פליטת פה ואפשר היה לעזוב את זה ככה, ואבל דונה הייתה חייבת לשאול, ואפשר היה לעזוב את זה אחרי ההתחמקות הראשונה של ג'וש וגם זה היה בסדר. בקיצור, הגזימו. אבל לא זה מה שמעניין. לדוגמה, יש כל הזמן התכתבות עם דמויות האב של הדמויות בסדרה. אבא של הנשיא והנשיא כאבא בעצמו, של ג'וש, של CJ, של ליאו. זה מעניין בגלל החיבור הסמלי שקיים בין דמויות סמכות לדמויות אב- וזה מעשיר את הסדרה. נכון שאישית הייתי שמחה לשמוע קצת על האמהות (גם ברמה הפמיניסטית וגם ברמת העניין) אבל זה יותר טוב מכלום. אני כן חושבת שזה דיאלוג מעניין. הטיפול הפסיכולוגי של הנשיא, למרות שהוא נוטה לשטחיות ולעצבים, מאוד מעניין גם. וגם ההתנהלות של דמויות שונות לאורך העונות- ההתבגרות שלהן, למשל, ההתמודדות עם שאלות מוסריות ותפקודיות. בקיצור, סדרה מעוררת מחשבה גם מהבחינה הזו. אז אין לי תוכניות להיכנס ל"למה באמת הוא התכוון?", מבטיחה, אבל אתה יודע, תפיסת עולם וכאלה.

 

[Popeye78]

מסקנה מהיום -

אני לא יודע ספרדית. מורכבות הדמויות היא נהדרת ואני מסכים שהיא אחד הדברים שבנו את הסדרה. אני חושב שהפעם היחידה ששמענו על אמהות זה שאמא של ג'וש קנתה לו נעליים (The Stackhous fillibaster, רוב הסיכויים שזה מאויית לא נכון).

 

[הילה_והגבר]

מסקנה מהיום- psychology rocks!!!

 

[Popeye78]

איך הגעת למסקנה הזאת?

 

[הילה_והגבר]

איך אתה הגעת לשלך ? ../images/Emo8.gif

 

[Popeye78]

היה מבחן

 

[הילה_והגבר]

היו טיפולים והדרכות.