rockstar

B

blackroses

New member
../images/Emo59.gif../images/Emo41.gifrockstar../images/Emo41.gif

אוקי, היי כולן. זהו זה, מהיום אני מתחילה לפרסם את הפיק בפורום. (כן, כן, קבלתי אישור מרוני
) אז, הפיק הוא די הזוי, אז בבקשה אל תצחקו עליי. נמנמ... מי שרגישה הייתי ממליצה לה להכין מלאי של טישואים, כי הפיק בהתחלתו (ב10 פרקים הראשונים) ממש ממש עצוב. אני אשתדל לפרסם פרק בכל פעם. (היום אני מפרסמת את הפרולוג והפרק הראשון.) אז.. תעודת זהות: השם: כותבת:נעם. פאנדום:מקפליי שיפ: לא אומרת תקראו לבד :p. דירוג : PG. ז'אנר: נמנמ.. קצת טרגדיה הומור ודרמה. טיזר:
בטא :רויטל ועוד כמה בנות. הערות: אני מעלה את הפרק בקובץ.
 
א

אמנדה האחת

New member
../images/Emo204.gifמעלה בהודעות. ../images/Emo9.gif

זה ליתר ביטחון. אוה, ואני אוהבת אותו, הוא חמוד. ^^
פתיחה שיר:what have you done http://www.youtube.com/watch?v=rbAPt30K9Yg כל מה שזכרה מאותו ערב הייתה הריצה, ואחריה נפילה לחור שחור עמוק, שגרם לה לכאב פיזי ונפשי ולייאוש עמוק שלא עזב אותה. האשמה עטפה אותה מכל הכיוונים, היא רצתה למות, אבל ידעה שכלום לא יעזור לה. המוות נראה בשבילה כפתרון טוב, אך לא הגיוני, מכיוון שהשגחה הייתה עליה, היא הצטערה על כך שהתוקפים לא סיימו את עבודתם ושלחו אותה למקום רחוק יותר טוב יותר... המקום שחלמה להגיע אליו, מהרגע שפקחה את עיניה בבית החולים. המקום שהיא הכי רוצה להיות בו, המקום שבו האישה שהכי אהבה נמצאת, החברה הכי טובה שלה, היא נמצאת שם באופן זמני או שתישאר שם תמיד. לא. היא לא יכולה לתת לזה לקרות, היא לא יכולה לתת לה לעזוב את העולם הזה, לא בגיל כ"כ צעיר, בשיא הקריירה המצליחה שלהן , כשהן כותבות את מה שהן מרגישות. אילו רק יכלה לכתוב עכשיו את מה שהולך לה בלב, היא הייתה עושה זאת, אך אין מילים שיכולות לתאר את מה שהולך בליבה, בראשה. היא מסוחררת מכאב ומבושה, על כך שנטשה את חברתה הטובה שתמיד הייתה שם כדי לתמוך בה, והיא, שממשיכה לחיות באגואיסטיות שלה, ברחה כמו מוגת לב במקום להגן עליה... אילו רק יכלה להחזיר את הזמן לאחור , אילו רק יכלה לשנות הכל, היא הייתה עושה זאת, היא הייתה מגינה עליה, ולא נוטשת אותה ונותנת לו לגעת בה. היא ידעה שהיא זאת שהייתה אמורה להיות עכשיו בתרדמת. היא רצתה להיכנס לתרדמת, ולשלוח אותה בחזרה לעולם במקומה. כל מה שקרה הגיע לה. כל האשמה מוטלת על כתפיה , והאשמה הייתה עול כבד מנשוא. היא שנאה את עצמה על כך שנטשה אותה ונתנה לה להגיע למצב של גסיסה ותרדמת .
 
א

אמנדה האחת

New member
../images/Emo204.gif../images/Emo27.gif

פרק 1 שיר: slept so long without you http://www.youtube.com/watch?v=gUBEGq38B0o הבנות יצאו מהסטודיו,הן בדיוק הקליטו שיר חדש. הילה ובר החזיקו ידיים, הן לא ידעו מה הולך לקרות... הן נכנסו לאוטו, בר נהגה, הן שרו לצלילי הדיסק של הלהקה האהובה על בר, "מקפליי", בן דודה של הילה היה האמרגן של מקפליי, אך הילה לא ידעה זאת. הן הגיעו הביתה, יובל הייתה הראשונה לצאת מהמכונית. נשמעה צרחה, כולן יצאו מהרכב. מחוץ לרכב עמדו שני גברים רעולי פנים, בידיהם הם החזיקו אקדחים. אחד מהם החזיק ביובל שנראתה מפוחדת וחיוורת. אחד הגברים התחיל לדבר : "בואו אתנו, או שהיא מתה." הן הלכו אחריו, הוא הלך לכיוון ג'יפ שחור. יובל סימנה משהו עם האצבעות, הן ידעו שזה הסימן שלהן לברוח. אצבע אחת... אצבע שניה... אצבע שלישית... יובל נתנה לחוטף מכה עם המרפק, הן התחילו לרוץ כמו משוגעות. הילה מעדה, ואחד החוטפים תפס אותה והחל להרביץ לה, היא צרחה... בר רצה אליה ודחפה את החוטף, הוא עזב את הילה והחל להכות בחוזקה את בר. הילה רצה, היא לא הסתכלה לאחור,היא שמעה את צרחותיה של בר, היא ידעה שהוא תפס את בר, אך רגליה לא עצרו, היא ניסתה אך לא הצליחה לבסוף האוויר בריאותיה נגמר, היא עצרה והתמוטטה על הרצפה. דמעה אחת ירדה מעינה...
 
B

blackroses

New member
../images/Emo59.gifנמנמ.. בימים א' וד' ../images/Emo9.gif

בנות!, תגיבו בבקשה. אפשר גם תגובות לא ממש נחמדות
נעם
 
You must log in or register to reply here.

Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.

למעלה