[אילונה הבוכיה]

../images/Emo59.gif

 

[סהר-תמיכה]

אילונה יקרה

רע לך. קשה לך. כואב לך. רואים את זה בכל ציור וציור. איך אפשר לעזור לך יקרה? אולי בכל-זאת תבואי לשוחח איתנו הערב, ככה מלב-אל-לב, לפתוח דברים, לשפוך את הכל, לנסות ולזוז קדימה?

 

[דפנה...]

אילונה שלום,

אני כל כך רוצה לומר משהו שיעזור. משהו שיגרום לך להרגיש, ולו לרגע אחד, יותר טוב. כדי שבאותו הרגע תזכרי שאת יכולה, את יכולה לעזור לעצמך ואת לא חייבת לעשות זאת לבד מותר להעזר באנשים אחרים. בימים האחרונים לא היה לי קל ואני חושבת שהיה לי יותר קשה לעבור אותם בלי סהר-תמיכה ואנשי הפורום הנפלאים. אבל זה לא מספיק. היכולת לדבר עם הפסיכולוגית שלי בטלפון, ופנים אל פנים, בתדירות גבוהה יותר, עזרה, ןעזרה המון. אם עזרה את רוצה ומחפשת, אני יכולה להציע מנסיוני האישי, נסי למצוא מטפלת חדשה. זה לא פותר את הבעיות (בשלב זה, מבחינתי, אולי יפתרו בעתיד), אבל ברגעים הקשים זה מקל, ובצורה משמעותית. היזכירו לי את זה ועשיתי לא מזמן צעד בכיוון חיובי יותר, נוסף לפגישות עם הפסיכולוגית חזרתי ופניתי למי שטיפלה בי לפני מספר שנים עם תרופות הומאופטיות. הפגישה שלי איתה בעוד כשבועיים. זה עזר לי בעבר ואולי (מקווה וחוששת במקביל) יעזור גם בעתיד. אני תוהה, האם חשבת גם את אולי להעזר במקביל גם ברפואה האלטרנטיבית. סהר-תמיכה ואנשי הפורום הנהדרים מקשיבים ולפעמים מגיבים אבל תמיד, ולא כמוני, יודעים מה לומר, איך לעזור. אני מקווה שלא פגעתי או הכבדתי עליך. אני כאן, קוראת, לא תמיד מגיבה, מרגישה, אולי רצית יותר לפרוק את הכאב ואת המצוקה אולי רצית יותר אוזן קשובה. התחושות שלי כשאני כותבת הן שאולי פעם אחת יבינו אותי ובסוף אבין אני את עצמי, ואז אוכל להעזר ולעזור. מחזיקה לך אצבעות, שתיתגברי גם הפעם. מקווה מכל הלב, ממני דפנה