../images/Emo6.gifחדשות עלי../images/Emo70.gif
טוב, יש לי חדושות טובות! קודם סיפרתי שבספטמבר התפרצה לי שוב המחלה - ממש בחגים גיליתי. שוב חלבון בשתן ושוב במקביל פרדניזון וציטוקסאן. אז הייתי אתמול אצל הרופאה שלי בביקורת לאחר אישפוז במרפאות חוץ עם בדיקות הדם הרגילות אך לצערי ללא האיסוף שתן שהתעקב (חחחח קופ"ח). היא סיפרה לי שבבדיקת דם שלקחו לי באישפוז האנטי דנ"א שלי ירד לנורמל!!! הייתי בשוק וזה קרה עוד לפני הטיפול הראשון של הציטוקסאן! אה יש פרדניזון, אין מה לעשות חרא כדור אבל עושה את העבודה. בכול מקרה זה היה חדשות טובות וכן הספירות שלי והכללי הראו סימנים חיוביים לשיפור - אז היא הסכימה להוריד לי במינון הפרדניזון ל-30 מ"ג. שבוע הבא נקבע לי מועד לאישפוז נוסף למתן ציטוקסאן - כי זה הטיפול הכי יעיל כנגד חלבון בשתן במקרה שלי, ואז נמשיך משם. הגעתי הביתה במצב רוח מרומם על החדשות הטובות ונכנסתי לאינטרנט לראות אולי האיסוף שתן הגיע ודווקא כן.... החלבון היה 2.5 גרם! אוקיי זה עדיין גבוה אבל להתחשב בעובדה שלפני חודש היה 4.5 גרם זה שיפור עצום! בקיצר אני שמחה על השיפור המהיר במצב ולפי דעתי זה נובע מכמה סיבות: העובדה שתפסתי (כן אני) את התתפרצות עוד בחיתולים. אני הולכת לטיפולים ברפלקסולוגיה. אני עושה דיאטה מיוחדת לחולי מלופוס - כן, יש דבר כזה. זה רופא מקנדה שחשב עליו. (אם מישהו רוצה עוד פרטים שיבקש ואני אשמח לעזור) זה מדהים אך יש לי שיפור מהיר כול כך כי בדרך כלל בהתפרצויות אצלי לוקח לפחות כמה חודשים טובים עד שיש משהו בכלל. אבל החלטתי וזה קרה "מהיר וחזק" היה המוטו שלי של איך להכנס ללופוס עוד לפני שיעשה צרות שוב וכנראה זה עבד. פלוס להוריד מתחים ולחצים מיותרים (זה לא כול כך נכון לומר אבל תודה רבה לכדור "וואבן" שעזר לי להירגע ולתפוס את עצמי בידיים ולישון בלילה בראש שקט). זה הכול להיום אני חושבת....ביי
טוב, יש לי חדושות טובות! קודם סיפרתי שבספטמבר התפרצה לי שוב המחלה - ממש בחגים גיליתי. שוב חלבון בשתן ושוב במקביל פרדניזון וציטוקסאן. אז הייתי אתמול אצל הרופאה שלי בביקורת לאחר אישפוז במרפאות חוץ עם בדיקות הדם הרגילות אך לצערי ללא האיסוף שתן שהתעקב (חחחח קופ"ח). היא סיפרה לי שבבדיקת דם שלקחו לי באישפוז האנטי דנ"א שלי ירד לנורמל!!! הייתי בשוק וזה קרה עוד לפני הטיפול הראשון של הציטוקסאן! אה יש פרדניזון, אין מה לעשות חרא כדור אבל עושה את העבודה. בכול מקרה זה היה חדשות טובות וכן הספירות שלי והכללי הראו סימנים חיוביים לשיפור - אז היא הסכימה להוריד לי במינון הפרדניזון ל-30 מ"ג. שבוע הבא נקבע לי מועד לאישפוז נוסף למתן ציטוקסאן - כי זה הטיפול הכי יעיל כנגד חלבון בשתן במקרה שלי, ואז נמשיך משם. הגעתי הביתה במצב רוח מרומם על החדשות הטובות ונכנסתי לאינטרנט לראות אולי האיסוף שתן הגיע ודווקא כן.... החלבון היה 2.5 גרם! אוקיי זה עדיין גבוה אבל להתחשב בעובדה שלפני חודש היה 4.5 גרם זה שיפור עצום! בקיצר אני שמחה על השיפור המהיר במצב ולפי דעתי זה נובע מכמה סיבות: העובדה שתפסתי (כן אני) את התתפרצות עוד בחיתולים. אני הולכת לטיפולים ברפלקסולוגיה. אני עושה דיאטה מיוחדת לחולי מלופוס - כן, יש דבר כזה. זה רופא מקנדה שחשב עליו. (אם מישהו רוצה עוד פרטים שיבקש ואני אשמח לעזור) זה מדהים אך יש לי שיפור מהיר כול כך כי בדרך כלל בהתפרצויות אצלי לוקח לפחות כמה חודשים טובים עד שיש משהו בכלל. אבל החלטתי וזה קרה "מהיר וחזק" היה המוטו שלי של איך להכנס ללופוס עוד לפני שיעשה צרות שוב וכנראה זה עבד. פלוס להוריד מתחים ולחצים מיותרים (זה לא כול כך נכון לומר אבל תודה רבה לכדור "וואבן" שעזר לי להירגע ולתפוס את עצמי בידיים ולישון בלילה בראש שקט). זה הכול להיום אני חושבת....ביי


