או

[אלי של נופר ובר]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif או ../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif../images/Emo7.gif

 

[דהוז]

אחלה... את חושבת שבצומת יחלקו במקום דגל?

 

[אלי של נופר ובר]

חחחח....רעיון מעולה , בתנאי שהוא יישא את

צבעי הדגל..... וגם אז אני משוכנעת שזו תהיה יוזמה של איזה מליארדר (בלי שמות) , שידאג שהם גם יהיו מחוררים , כדי שהוא יוכל להקים את המפעל הבא שלו : מוצצים.............

 

[אפיק המקורי]

../images/Emo32.gifאל תשאלו מה קרה...

 

[שביק]

אפיק, אני לא שואלת מה קרה? אבל מה קרה?

לילה טוב משביק

 

[גובלינית]

../images/Emo207.gif ישראל - אני "חולה" עלייך! ../images/Emo104.gif

ישראל בת שישים / דייויד סלע בימים בהם אנו מהלכים עם הראש מורכן, כשצרות נופלות עלינו - מכאן ומכאן, בימים בהם אוחז בנו מן ייאוש, ועמישראל נראה פתאום - קצת חלוש, בימים כאלה - אספר אודות נפלאותייך - מדינת ישראל - אני "חולה" עלייך!!! בזמן שהעיתונות צועקת "שחיתות", והטלוויזיה מיד אחריה צווחת ברהיטות, ש - "ברור שאיבדנו את הכיוון - כולם גנבים ואין אף פוליטיקאי הגון ", בימים כאלה - אספר סיפור אהבה - ביני - סתם אזרח פשוט - ובין המדינה. כי המדינה הזאת - כמו אישה מופלאה, לעיתים מסתורית, לעיתים פרועה, היא יפה ומאתגרת, היא מריחה נפלא, וכשצריך - אוספת היא אותי אליה בחמלה, היא מגלה בי דברים שאפילו אני אינני מכיר - והסקס איתה - גם בגיל שישים - הוא פשוט אדיר! כי המדינה הזאת היא גם תושביה, אלה שבאו מכול פינות העולם - דווקא אליה, אמנם מעט רעים, כמו בכל מקום, אכן, אך בכל יום ויום אני אומר שיתכן - שבגלל חלק מאלה שפה - אלה הטובים, שווה לחיות פה - לעולמי עולמים!!! כי המדינה הזאת היא גם נופים, איפה בעולם אחווה עוד כאלה חוויות וריגושים, כמו לרדת לים המלח ביום אביב, או לצפות מהגולן בכינרת - זה ממש מגניב, או ליהנות מהזריחה מעל פסגת הר הצופים, מכל מקום שאביט - נופים ועוד נופים. כי המדינה הזאת היא גם ריחות, היש עוד מקום בו כה נפלאות הפריחות, וריח הפרדסים בשעת בקיעת ניצת התפוז, כמה נפלא! מי בכלל ירצה מפה לזוז? וריח המלוח, וריחו הנפלא של הירדן, האמינו לי - ממש אין על מה להתלונן. כי המדינה הזאת היא גם קולות, איפה בעולם יש עוד בליל כזה של מקהלות, בכל השפות והסלנג שרק אפשר, וכל זה יהיה פה - גם מחר, וזה עושה את החיים פה כה מעניינים, זה מוכר, זה שלי, זה נעים! כי המדינה הזאת היא גם סמלים בליבי, ואני רוצה להודות לך, אלי, שנתת לי לחיות במקום כה נפלא - בו יש סיבה לחיות, בהחלט יש על מה, שבו שירת ההמנון, הדגל, חזרה מחו"ל ועוד - מעלים לחלוחית בעיניי, ואני נרגש מאוד! כי המדינה הזאת היא גם חברים, איפה יש עוד בעולם כאלה אנשים, רק בנכר אתה לומד להעריך את העוצמה, של חברות ישראלית, חבר אמיתי, חברה, חברים שאוהבים אותך, אוהבים מאוד, אנשים שאיתם אתה רוצה להיות - עוד ועוד. כי המדינה הזאת היא כל כך הרבה, שאם רק אבחר - אראה גם אראה, שזה המקום הכי נפלא בעולם, למרות - שחיתות, מרמה, גניבות ומריבות. ולכן ישראל אהובתי - אל נא תעלבי ממשנאייך- אני, אזרח פשוט - פשוט חולה עלייך!!!

 

[smailie]

מוכרחים להיות שמח / אהוד מנור

מצב הרוח די ירוד וכל אחד נראה טרוד ומי שכבר אומר שלום קולו גונח. רוצה לגמור רק את היום ולא לצאת לשום מקום אחרי "מבט לחדשות" הגוף צונח. הלך כבר כל ההגיון פינה מקום לשיגעון החוב הלאומי והאישי צומח הלב חושש, הולם כמו תוף ויש תחושה קשה של סוף אבל אומרים שמוכרחים להיות שמח. המחירים עולים עכשיו הנה, סוף סוף הכל זהב! וכל חלום כמו אופק מתרחק, בורח. אתה מביט במנהיגים נתקף בהרהורים נוגים ובלילות מתוך שינה אתה צורח. בכל פינה שינאת חינם העיר מלאה אוכלי אדם אתה יכול להתחרט, אך אין סולח וגם הזמן מיסיו גובה ידו על הדק הרובה ועוד אומרים שמוכרחים להיות שמח. אתה מודאג בתוך ביתך ולא נרדם עד הזריחה ואז רואה איך יום מלילה שוב צומח. אתה המום, אתה נחרד אתה הולך בראש מורד ואז רואה בצד הכביש סביון פורח. וכשאתה כמעט נשבר ולא עוזר כבר שום דבר אתה שומע צחוק של ילד ושוכח אתה כמֵהַ לקירבה ונאחז שוב בתקווה ואז אומרים שמוכרחים להיות שמח.

 

[שרון מירושלים]

עוזי חיטמן/ מתוך "עכשיו הזמן לאהבה"

עד נשימתי האחרונה (נכתב ליובל למדינה) נולדתי איתך/ ועשינו כמעט/ את אותה הדרך, גדלתי איתך/ פחות או יותר/ אפשר לומר בערך. לא היה לי קל/ לחשוב שביכלל/ הבטחת לי דברים אחרים ואהבתי אותך/ ועדיין אוהב/ למרות שאת רעית בשדות זרים. התבגרתי איתך/ וכבר חמישים/ שנה מאחורינו, כהו המבטים/ וכמה קמטים/ נוספו על לחיינו. והלב נצבט/ לראות איך שאת/ הלכת כדי לרעות בשדות זרים ואהבתי אותך/ ועדיין אוהב/ ומחכה ומאמין שתחזרי. נולדתי איתך/ ולא סיפרתי לך/ את אצלי הראשונה. איתך אני קשור/ בחבל הטבור/ עד נשימתי האחרונה. נולדתי איתך/ אל תוך חודש מאי/ בין אביב לקיץ. אני בדרכי/ ואת בשלך/ חיים בתוך הבית. אולי זה בראשי/ או משהו שורשי/ רציתי שתהיי כליל השלמות. ואהבתי אותך/ ועדיין אוהב/ ואוהב אותך עד שאמות. נולדתי איתך/ ולא סיפרתי לך/ את אצלי הראשונה. איתך אני קשור/ בחבל הטבור/ עד נשימתי האחרונה.

 

[שרון מירושלים]

ועוד מאותו הדיסק (מומלץ בחום!)

כמה דמעות כמה מילים/ ביזבזתי עלייך. כמה מנגינות/ פיזרתי לכבודך. כמה תפילות/ עלו לשמיים/ כשהרוחות סערו בתוך ליבך. כמה דמעות/ שפכתי עלייך. כמה עלבונות/ ספגתי ממך. כמה טיפות/ מלאני היין/ כשבלילות לא נרדמתי בגללך. וכשאני נוסע/ לארץ נוכרייה, אנימתגעגע/ כלה יפיפייה - ואם זר בך פוגע/ ומוציא את דיבתך, אני ניצב כמו חומה/ ונותן את הנשמה - למענך. כמה כוחות/ אבדתי עלייך. כמה מכות/ חטפתי בגללך. כמה פרחים/ השקיתי במים כשהקברים/ כיסו את אדמתך. וכשאני נוסע....

 

[smailie]

מכיר את השיר

יש לנו את הדיסק הזה בבית וזו הפעם הראשונה שאני רואה גם את המילים של "כמה דמעות". כששמעתי את השיר הזה מושר, הייתי בטוח כל הזמן שהוא נכתב על בחורה אהובה. עכשיו אני מבין שזה שיר על המדינה. והנה עוד מקרה כזה: מכתבה שקראתי ב"ידיעות אחרונות" לפני שבוע, הופתעתי לגלות שגם השיר הבא נכתב על המדינה (ואיננו שיר אהבה לאשה). מבט נוסף במילים באמת מאיר את המסר באור חדש - מי אוהב אותך יותר ממני ביצוע: ארקדי דוכין מילים: מיכה שטרית לחן: ארקדי דוכין של מי האדמה, האוויר והים? של מי העולם? של מי הזהב והיהלומים? למה התן מיילל בכרמים? איך האביב יודע שהגיע הזמן? ולאן האניות מפליגות? לאן? מי אוהב אותך יותר ממני? מי מצחיק אותך כשאת עצובה? עד מתי תהיי שלי? ולמה את שותקת? למה יש מלחמות וכאב? למה אלוהים לא מתערב? למה כשאת כאן זה עושה לי טוב? למה יש אנשים שחיים ברחוב? איך האביב יודע שהגיע הזמן? ולאן האניות מפליגות? לאן? מי אוהב אותך יותר ממני... של מי האדמה? של מי הזהב והיהלומים? איך האביב יודע? מי אוהב אותך יותר ממני...