עליזה 63

New member
../images/Emo6.gif

היא: את האמת אני מעדיפה את הכסף. הוא: אני צלם. אני מחפש פרצוף כמו שלך. היא: אני מנתחת פלסטית. אני מחפשת פרצוף כמו שלך. הוא: היי, לא נפגשנו פעם? או אולי פעמיים? היא: זה היה כנראה פעם אחת, אני בחיים לא עושה אותה טעות פעמיים. הוא: איך זה שאת כזו יפה? היא: כנראה לקחתי גם את החלק שלך. הוא: את רוצה לצאת איתי בשבת? היא: מצטערת, יהיה לי כאב ראש בסופשבוע. הוא: הפרצוף שלך בטח גורם לכמה ראשים להסתובב? היא: והפרצוף שלך בטח גורם לבטן שלהם להתהפך. הוא: קדימה, אל תתביישי. תציעי לי לצאת. היא: אוקי. צא! הוא: אני חושב שאני יכול לשמח אותך. היא: למה? אתה עוזב? הוא: מה היית אומרת אם הייתי מציע לך נישואים? היא: כלום. אני לא יכולה לדבר ולצחוק באותו זמן. הוא: את יכולה לתת לי את השם שלך? היא: למה? אין לך שם? הוא: את רוצה לצאת לסרט? היא: ראיתי אותו כבר. הוא: איפה היית כל חיי? היא: התחבאתי ממך. הוא: האם לא ראיתי אותך איפשהו בעבר? היא: כן. לכן אני לא הולכת לשם יותר. הוא: האם הכיסא הזה ריק? היא: כן, ושלי יהיה אם אתה תתיישב. הוא: היי מותק, מה המזל שלך? (באנגלית: SIGN) היא: אין כניסה.
 

עליזה 63

New member
סיפור על הבוקר

הנמלה היצרנית והמאושרת. כל יום, מוקדם בבוקר, הייתה מגיעה למפעלה הנמלה היצרנית המאושרת. שם היא העבירה את ימיה בעבודה, כשהיא מזמזמת שיר אהבה ישן. היא הייתה יצרנית ומאושרת, אך... אהה!... לא היה עליה כל פיקוח. הדבור המנכ"ל הגיע למסקנה שזה לא ייתכן, לכן הוא יצר משרה של מפקח.. ולשם כך שכר חיפוש(ית) בעל ניסיון רב. הדאגה הראשונה שלו הייתה לארגן את שעות הכניסה והיציאה וגם הכין דוחות יפיפיים.. עד מהרה היה צורך לגייס מזכירה כדי שתעזור להכין את הדוחות, לפיכך שכרו עכבישה שארגנה את כל התיקיות וענתה לטלפונים. בינתיים הנמלה היצרנית והמאושרת עבדה ועבדה. הדבור המנכ"ל היה מוקסם מדו"חות החיפוש(ית) המפקח, אז הוא ביקש תרשימים, גראפים, דוחות טיפול וניתוחי מגמות. בעקבות זה היה צורך לשכור מקקית, כעוזרת למפקח. ולא היה מנוס מרכישת מחשב חדש עם מדפסת צבעונית. עד מהרה הנמלה היצרנית והמאושרת הפסיקה לזמר את נעימותיה והתחילה להתלונן על כל הניירת שהיה צריך למלא עכשיו. בעקבות כך הדבור המנכ"ל החליט שהגיע הזמן להטיל גזרות. כך נוצר תפקיד מנהל האזור שבו עבדה הנמלה היצרנית והמאושרת. התפקיד נמסר לצרצר, שריפד את משרדו בשטיחים מקיר לקיר וקנה כורסה מיוחדת. מנהל האזור – כמובן – נזקק למחשב חדש, ומכיוון שהיה יותר ממחשב אחד בארגון, היה צורך להקים רשת מקומית. המנהל החדש עד מהרה נזקק לעוזר (שהיה עוזרו גם בחברה הקודמת בה הוא עבד), על מנת שיסייע לו להכין את התוכנית האסטרטגית והתקציב לאזור שבו עבדה הנמלה היצרנית והמאושרת. הנמלה כבר לא זמזמה את נעימותיה הישנות ונראתה כל פעם יותר מרוגזת. "בקרוב נצטרך להזמין סקר של אקלים תעסוקתי" – אמר הצרצר. אבל יום אחד המנכ"ל, כשבדק את המספרים, גילה שתאגיד העסקים (שבו עבדה הנמלה היצרנית והמאושרת) כבר לא היה רווחי כמקודם. לפיכך, שכר את הינשוף, יועץ בעל מוניטין, כדי שייתן חוות דעת. הינשוף שהה שלושה חודשים בחברה והנפיק דו"ח מלומד: "במחלקה הזאת יש יותר מדי אנשים...". המנכ"ל שמע בקול היועץ ו... פיטר את הנמלה היצרנית והמאושרת. מוסר השכל: אל תהיה נמלה יצרנית ומאושרת. עדיף להיות חסר תועלת ובלתי כשיר. הבלתי כשירים לא צריכים מפקחים, אין צורך, כולם יודעים שהם כאלה. אם למרות הכל אתה יצרני,אל תראה בשום פנים ואופן שאתה מאושר. לא יסלחו לך על זה. המצא מדי פעם איזו צרה, זה יוצר רחמנות. אבל אם למרות כל הנאמר לעיל אתה מתעקש להיות נמלה יצרנית ומאושרת, עשה זאת בחברה משלך, שלפחות לא יחיו על חשבונך דבורים, חיפושיות, עכבישים, מקקים, צרצרים וינשופים.
 
למעלה