hadash

New member
../images/Emo6.gif

היי לכולם היום הייתי אצל הרופא שלי הוא החליט שאין צורך בבדיקת דם כי הכל תקין אצלי מהבדיקה האחרונה שנעשתה לא מזמן. הוא גם אמר שאני לא צריכה ויטמינים ושאין הוכחה מדעית שהם בכלל עוזרים (יותר טוב כי לא התחשק לי להיצמד לכדורים) בקיצור אני אצטרך לאכול יותר בשר וירקות...היה לי רק לחץ דם נמוך אבל זה תמיד יש לי... ככה שהכל טוב אבל יש עייפות לפעמים. מקווה שהכל טוב אצל כולם פה. שיהיה לכם סופ"ש נעים
 

סיאמית

New member
אני שמחה לשמוע!

שקלת אולי להתיעץ עם נטורופאת? ספרי לו/לה על הטרפצת שלך ועל ההמלצה של הרופא לאכול בשר וירקות (מקורות חשובים לויטמין B12) ואולי תרכיבו ביחד תפריט מאוזן הכולל את הדברים האלה.
 

hadash

New member
לא שמעתי

את המילה הזו אף פעם... אני מעיפה לחכות לראות אולי העייפות תחלוף לה. מה שעכשיו מטריד אותי זה שאחרי הארוחה אני נתקפת בבחילה, זה התחיל לי אתמול ולא התייחסתי לזה ברצינות אבל אני רואה שגם היום אחרי ארוחת הערב שוב תקפה אותי בחילה... יש לי שאלה שלא קשורה למזון אבל קשורה לטרפצת- אני מרגישה לפעמים לים של עצבנות כמו אז עם הסטרואידים למרות שהפסקתי עם הכדורים ובנוסף גם גלים של דכאון, מישהו מכם חווה משהו דומה? הדס
 

RomiVais

New member
לגבי דיכאון,

שוב... זה רק בגדר ניסיון שלי עם אמא שלי, היא היתה כמעט תמיד בדיכאון, עד שהתחילה לקבל כדור נגד דיכאון. לשימחתי זה כדור קליל ביותר... והוא מספיק ועוזר בהרבה. אבל את צעירה ואולי חבל לחשוב בכיוון הזה. אולי תתייעצי עם רופא משפחה או נאורולוג שמטפל בך, לגבי משהו טיבעי שיוכל לעזור. או שאת יכולה לנסות "לצאת מזה" בכוחות עצמך בעזרת דברים שאתא והבת לעשות חברים יקירים לך משפחה אוהבת ותומכת אנחנו... שתמיד תמיד פה בשביל כולם. אני חושבת שזה נורמלי לשקוע בדיכאונות חולפים עם ובלי שום קשר לטרשת, כולנו בסך הכל אנושיים. תרגישי טוב ושיהיה לך סוף שבוע נפלא ביותר!!! תשמרי על עצמך רומי
 

סיאמית

New member
בוקר טוב הדסי ../images/Emo24.gif

כל התקף שלי לווה גם בדיכאון ואני חושבת שזה תמיד היה החלק הכי קשה עבורי בטרפצת... הרגשתי לגמרי לא בשליטה וזה היה לי קשה מאוד...בימים קשים במיוחד הייתי לוקחת קסאנקס 10מ"ג פעמיים ביום ולמרות שזו תרופה שהיא בעיקר נגד חרדה, היא עזרה לי מאוד. אני לא ממליצה לך עליה פה חס וחלילה!!! כי למרות שהיא נטולת תופעות לוואי, התיעצתי הלוך ושוב עם הפסיכולוגית שלי עד שהעזתי להודות בפני עצמי ש...כן... אני צריכה פה עזרה כימית כי הסבל היה כמעט פיזי. אני כן מייעצת לך במידה והדיכאון אינו חולף, להתיעץ עם פסיכולוג/פסיכיאטר ואולי אפילו הנוירולוג שלך בנוגע לעניין הזה. חבל שתתיסרי. במקרה שלי היו אולי 4 או 5 ימים כאלו בסך הכל שנעזרתי בתרופה הזו מאז האיבחון. את שאר הכדורים שנשארו לי הייתי לוקחת בטיסות ארוכות כי הם היו מרדימים אותי יופי
. נתורופאתיה... שייכת לרפואה משלימה... תוספי מזון, הרכבה של תפריט שיזין אצלך אולי דברים שחסרים אצלך בגוף וכו´ (וזה ממש לא "קריטי" כי מותר למעשה כמעט הכל וזה תלוי במצבך ובסימפטומים שלך וכו´). תשאלי בקופ"ח שלך , מגיע לך ביקור אצל כמה חבר´ה מהרפואה המשלימה אז נצלי את זה! תרגישי טוב חמודה!!! "הכל פתיר" כמו שאמר לי פעם ~א~, תאמיני בזה ויהיה בסדר.
 

RomiVais

New member
הדסי, הרופא שלך מזכיר לי...

את הרופא שלי... ולא בדיוק לטובה. אני ממש רחוקה מלהיות היפוכונדרית, אבל כשרופא אומר לי שזה כלום... אני מאמינה לו עד שאני שמה לב שאני כמעט שבועיים עם שפעת שלא עוברת. ורק אחרי כמעט שבועיים הרופא נזכר לתת לי אנטיביוטיקה. אז אני פשוט חושבת שלפעמים אפשר למנוע "סבל" מיותר. זו כמובן רק דעתי, שכן אני ממש לא רופאה או מבינה גדולה בדברים, אבל את עייפה וזה בטח ובטח לא נעים, כך שאם אפשר למנוע את זה... שווה לנסות. תקחי לך זמן, תתחילי לאכול נכון ובריא. ואם תראי שאת מרגישה יותר טוב - מצויין אבל במקרה ולא - תתעקשי על בדיקות. אין לך מה להפסיד... זו רק דקירונות קטנטונת. תרגישי טוב ותשמרי על עצמך... רומי
 
למעלה