שיטת שלהב מבוססת, כפי שכתבתי לך
על שיטת פלדנקרייז. בנוסף לכך, אציין כי חוה שלהב היתה אחת מ"13 המופלאים" שהם היו התלמידים הראשונים של משה פלדנקרייז, תוך ובמהלך פיתוח השיטה. אם תרצי שמות וטלפונים של מטפלות מוסמכות בשיטת פלדנקרייז, אשר לומדות איתי את שיטת שלהב, פני אלי במסר. בנושא שהזכרת, פיזיוטרפיסט שעובד דרך הקופה - אין מצב שעבר קורס אחד. לימודי פיזיוטרפיה אורכים, אם איני טועה 3 שנים. אבל, לפעמים, מקבלים סטאג'ר או מתלמד לעבודה האישית במסגרת הקופה. ההבדל העיקרי הגדול שבין פיזיוטרפיה לשיטת פלדנקרייז הוא, שבפלדנקרייז עובדים "עם מה שיש". זאת אומרת שאם יש רפיון שרירים באזור מסויים - עובדים על מערכת השרירים החזקה הנגדית, אשר בדרך כלל קיימת. בפיזיו- יש נטייה "לקדם" ו"להביא" למטרה עתידית."הוא צריך לעשות" או "צריך לחזק לו את חגורת הכתפיים" וכאילו משפטים..כשלפעמים אין למטופל יכולת להגיע למטרות הללו כי חסרות כמה אבני דרך. מה שבטוח, אני מסכימה איתך לחלוטין, שלא הייתי נותנת לכל מתלמד או סטודנט לגעת בילד שלך. ובנימה אישית, הגעתי לפלדנקרייז מנקודה אישית, פרטית וכואבת. לא יכולתי כמעט לדרוך על רגל וממש חייתי על תרופות חלקן - ממש מזיקות. הגעתי לפלדנקרייז במקרה, לאחר שטפלו בי טובי המומחים בתחומים שונים ובפעם הראשונה במשך שנתיים, היה לי "שקט תעשייתי"= לא כאב לי כלל למשך שעה שלמה. שעה זה משך זמן אדיר למי שחי עם כאב כרוני. אז אני יכולה לספר ש"ראיתי את האור" וכך התגלגלתי לפלדנקרייז, בהתחלה לשיעורים קבוצתיים, אחרכך למורה פרטית שמטפלת בי למעלה משנה. היום, אני נזקקת ל-עד 4 אקמול ביממה. מבחינתי - אני בדרך הנכונה. תודה, על הסבלנות, למי שהגיע עד הלום. אוף, מזמן לא השתפכתי כל כך הרבה.