[amitami]

../images/Emo60.gif

אז הנה - שוב הירידה אחרי העליה הקטנטנה שהיתה... ובלי שום סיבה.. פרט אולילגעגועים.... ימי חמישי בצהריים שהייתי נוסעת אחרי העבודה ועולה אליו הביתה.....לבילוי של סופ השבוע...... ההגיון אומר לי שאני צודקת... הדמעות שחזרו פתאום אומרות משהו אחר.... אני כל כך מתגעגעת.... אפילו לא ממש בטוחה למה...... אבל הדמעות בשלהן..... מתגעגעת למשהו שהיה...שלא יחזור אף פעם !!!!!!!! והמשהו הזה היה כל כך טוב... כמו פזל של המוני חלקים - וכל חלק בנו התאים זה לזה בדיוק !!!!!!! אתם המקום היחיד שאני פותחת בו את הלב... ולא משתבללת......

 

[סהר-תמיכה]

אמיתמי....

נכון, לפעמים יש סיבה לעלייה, ואין סיבה לירידה. לפעמים יש סיבה לירידה ואין סיבה לעלייה... אלו החיים, זורמים על קו ישר, אבל מתפתלים סביבו למעלה ולמטה... אנחנו איתך, בעליות ובנפילות, ומתעקשים לחשוב שהנפילות הן זמניות, ומתישהו, בקרוב, תגיע עלייה. געגועים הם רגש לא קל להתמודדות, בעיקר כי אין את הפיצוי המיידי הזה, שיכול להשקיט. מותר לבכות, מותר להרגיש את החסר, מותר להיפתח ולפרוק... השבלולים, בסופו של דבר, לא מגיעים לשום מקום הרי, לכל קונכייה יש את הקיר הזה בסוף.....

 

[amitami]

סהר ושבלולים..

השבלול בסך הכל מייצג את התחושה שלי היום... שלי עם עצמי.. מגיחה מהקונכיה שלי רק לחלק איתכם , קצת...