../images/Emo62.gif הארות והערות פיקנטיות - 4
שלום
, הפעם בחרתי להתייחס לסוגיית הדגש בכל הנוגע לתיקוני הגייה. שימת דגש כשאין צורך בו או היעדר דגש דווקא כאשר הוא צריך להופיע היו תמיד עקב אכילס של דובר העברית. הנה כמה תיקונים מעניינים:
מילים בהן לא צריך להופיע דגש:
אין לומר "עשׂבּים", אלא "עשָׂבים".
אין לומר "סיכָּה" (במכונית), אלא "סִיכָה" (שורש סו"כ, ע"ו, אין סיבה לדגש. כמו שִׁיבָה).
לא "אֲכּיפה", אלא "אֲכיפה" (אין דגש אחרי שווא נע).
לא "הכּחשה", אלא "הכחשה" (משקל "הַקְטָלָה", אין דגש).
לא "דַּרְכֵּי", אלא "דַּרְכֵי" (אין דגש אחרי שווא מרחף).
לא "סיבּים", אלא "סיבים" (כמו "ניבים").
לא "אֲבּעבועות", אלא "אֲבעבועות" (אין דגש אחרי חטף).
מילים בהן דווקא צריך להופיע דגש:
לא "מָסַכים", אלא "מָסַכִּים" (שורש סכ"כ, דגש משלים).
לא "מוסַכים", אלא מוסַכּים" (כנ"ל).
לא "אגפים", אלא "אגפּים".
לא "אשנבים", אלא "אשנבּים".
לא "שלבים", אלא "שלבּים".
שלום
